רשלנות רפואית בטיפול בחולים
מהי רשלנות בטיפול ובמעקב הרפואי, מהם המקרים השכיחים של רשלנות בטיפול בחולים ומתי אמורות להידלק "נורות אדומות" המצדיקות פנייה לייעוץ עם עורך דין לצורך בחינת האפשרות לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית בטיפול רפואי – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים
כמה שניות על רשלנות רפואית בטיפול הרפואי מאת עורך דין אביחי דר
מהי רשלנות בטיפול הרפואי ?
כל אחד מאיתנו נזקק או יזדקק בשלב כלשהו של חייו לטיפול רפואי כזה או אחר, בין אם לצורך בדיקות סקר שונות (בדיקות דם, ממוגרפיה לנשים וכו'), בין אם כחלק ממעקב אחר בעיה ידועה או הריון ובין אם בשל היקלעות למצב המחייב קבלת טיפול רפואי בשל מחלה או תאונה.
למרבה הצער, העשייה הרפואית אינה חפה מטעויות ומכשלים. אלו עלולים להתרחש, בין היתר, במסגרת טיפול פרטי או ציבורי, במרפאת קופת חולים או בבית חולים, במוקדים רפואיים ובחדרי מיון, במעבדות, במסגרת אשפוז או אפילו על ידי מגישי עזרה ראשונה כגון מגן דוד אדום. לפעמים מדובר בטעויות ובכשלים שלא צריכים היו לקרות, אילולא התרשלות של מי מהגורמים המעורב בטיפול בחולה. מקרים אלו של רשלנות בטיפול הרפואי מאפשרים לתבוע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו, כולל במקרי פטירה.
מבחינת הדין, רשלנות רפואית בטיפול בחולים תיחשב למקרה בו לא ננקטו על ידי הרופאים (או כל אחד אחר מהצוות המטפל בחולה) מידת זהירות ו/או רמת מיומנות סבירות. במידה שבשל הרשלנות נגרם למטופל נזק (גופני ו/או נפשי) ניתן לתבוע בשל כך פיצויים כספיים בעילה של רשלנות רפואית.
מקרים שכיחים של רשלנות רפואית בטיפול הרפואי
מאחר שאין חובת דיווח למטופל לגבי טעויות וכשלים שהתרחשו במהלך הטיפול הרפואי שניתן, ערכנו רשימה כללית של מקרים,"דגלים אדומים" העשויים להיחשב לרשלנות רפואית המאפשרת תביעת פיצויים. במידה שהמקרה שלך הוא אחד מאלו, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית*:
מתן תרופה שגויה
טעות בסוג התרופה ו/או במינונה עשויה להיחשב לרשלנות רפואית בטיפול. מדובר במצב שאסור שיתרחש ועל הרופא, האחות או הרוקח, לוודא שמדובר בתרופה המתאימה לפני נתינתה לחולה, מבחינת סוגה ומינונה [להרחבה על תביעה בשל טעות במתן תרופה לחצ/י כאן].
אי הפניה לביצוע בדיקות נדרשות
הכוונה למקרים בהם לא מפנים החולה לביצוע הבדיקות הנדרשות למצבו. הבדיקה יכולה להיות בדיקת סקר שנהוג לבצע מגיל מסוים או במצב רפואי מסוים, או בדיקה המתבקשת לאור תלונות החולה, סימפטומים וסימנים שהוא מציג, כגון הפניה לבדיקת אק"ג של חולה המתלונן על תעוקת חזה או הפניה לבדיקת MRI במקרים של בעיות מסוימות בעמוד השדרה. הרשלנות יכולה להתרחש גם בשל אי הפנייתו של החולה על ידי רופא המשפחה לייעוץ עם רופא מומחה מתחום מסוים.
מעקב רפואי לקוי
בין אם מדובר במטופל המאושפז בבית חולים ובין אם מדובר במטופל במסגרת מרפאת קופת החולים או חדר מיון, החובה לעקוב אחר מצבו של המטופל, להפנותו לבדיקות המתאימות, לבחון תוצאות הבדיקות ולהעניק הטיפול המתאים- הינה חובה בסיסית ברפואה. לפעמים חוסר מעקב עלול להביא להתדרדרות במצב החולה ולגרום לו לנזק בלתי הפיך, כמו במקרים של דימום או זיהום לאחר ניתוח שאינם מטופלים כנדרש.
אי ביצוע הוראת רופא
לפעמים הצוות הרפואי מתרשל בכך שלא מילא אחר ההוראות שהוא עצמו קבע. מקרים אלו קשים לעתים לזיהוי ויש צורך לעיין בדקדוק במסמכים הרפואיים לצורך זיהוי ההוראות שהופרו.
אי זיהוי סימנים של מצב רפואי מסכן חיים
ישנם מצבים ברפואה המחייבים זיהוי וטיפול מיידי. בתוך מקרים אלו, שכיחות הטעויות בטיפול במקרים של התקף לב ובטיפול במקרים של שבץ מוחי. שניהם מצבים רפואיים מסכני חיים, שניהם מחייבים זיהוי מוקדם וטיפול מיידי. במידה שחולה מציג סימנים העלולים ללמד על התקף לב או שבץ מוחי, יש לבצע הערכה מיידית על מנת לשלול מצבים מסוכנים אלו. לפעמים הרקע הרפואי של החולה, גורמי סיכון מובהקים וכדומה, עשויים לחייב הענקת טיפול מניעתי להתקף לב או אירוע מוחי (בדרך כלל מדללי דם). אי הענקת טיפול מתאים במצבים אלו, עשוי להצדיק תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית.
אי הפניה לבדיקות סקר לאבחון מחלות
משרד הבריאות מוציא ומעדכן הנחיות לביצוע בדיקות סקר, כגון בדיקות סקר לשלילת מחלות סרטן שכיחות תלויות גיל, כמו סרטן השד וסרטן המעי הגס או בדיקות סקר לביצוע במהלך הריון. קיימת חובה, בדרך כלל של רופא המשפחה המרכז תחתיו את תיקו של המטופל (או רופא הנשים במעקב הריון), להפנות כל מי שעונה על הקריטריונים לביצוע בדיקות הסקר הנדרשות עבורו. אי הפניה לבדיקות הסקר המתאימות עשוי להיחשב לרשלנות רפואית בטיפול בחולה.
רשלנות בטיפול בקשישים
מטבע הדברים, אוכלוסיית הקשישים חשופה במיוחד לטעויות ורשלנות בטיפול הרפואי. בשל כך ישנם אמצעים מסוימים שיש לנקוט בעת טיפול בחולה הקשיש, לדוגמה – ישנה חובה לנקוט בפעולות לצורך מניעת נפילה של קשישים במהלך אשפוז או טיפול במרפאה. אי נקיטת האמצעים הנדרשים בעת טיפול בקשיש ייחשב לרשלנות רפואית.
ביצוע בדיקה או טיפול ברמת מיומנות או מידת זהירות בלתי סבירות
גם טעויות בביצוע הבדיקות והטיפולים עצמם עשויות להיחשב לרשלנות, למשל מקרים של טעויות בפענוח בדיקות הדמיה כמו ממוגרפיה, רשלנות בצנתור לב, רשלנות בהנשמת חולים, רשלנות בניתוח וכו'.
*מדובר ברשימה חלקית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.
רוצה לקרוא על תביעות שונות בשל רשלנות בטיפול הרפואי ועל הסכומים שהתקבלו ?
לחצ/י לתביעות רשלנות רפואית בטיפול בחוליםעד מתי אפשר לתבוע על רשלנות רפואית בטיפול ?
ככלל, תביעה לפיצויים בשל רשלנות בטיפול הרפואי, מתיישנת 7 שנים לאחר האירוע (טיפול) שגרם לנזקי המטופל. ככל שמדובר בטיפול בקטין (מטופל מתחת לגיל 18), התביעה מתיישנת בתוך 7 שנים מהגיעו לגיל 18, זאת אומרת בגיל 25. ישנם חריגים לכללים אלו, שמחייבים התייעצות עם עורך דין.
להרחבה בנושא של התיישנות ברשלנות רפואית והחריגים לכלל 7 השנים לחצ/י כאן
