רשלנות רפואית בטיפול בחולים

מהי רשלנות בטיפול ובמעקב הרפואי, מהם המקרים השכיחים של רשלנות בטיפול בחולים ומתי אמורות להידלק "נורות אדומות" המצדיקות פנייה לייעוץ עם עורך דין לצורך בחינת האפשרות לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

כל אחד מאיתנו נזקק או יזדקק בשלב כלשהו של חייו לטיפול רפואי כזה או אחר, בין אם לצורך בדיקות סקר שונות (בדיקות דם, ממוגרפיה לנשים וכו'), בין אם כחלק ממעקב אחר בעיה ידועה או הריון, בין אם בשל היקלעות למצב המחייב קבלת טיפול רפואי בשל מחלה או תאונה וכיוצא בזאת.

העשייה הרפואית אינה חפה מטעויות וכשלים. אלו עלולים להתרחש, בין היתר, במסגרת טיפול פרטי או ציבורי, במרפאת קופת חולים או בית חולים, במוקדים רפואיים וחדרי מיון, במעבדות, במסגרת מחלקת אשפוז או אפילו על ידי מגישי עזרה ראשונה כגון מגן דוד אדום.

כשמדובר בטעות ו/או כשל רפואי, המחיר עלול להיות גבוה מאוד, עם הופעת נכויות מגבילות לכל החיים או חלילה מוות.

 

73 שניות על רשלנות רפואית בטיפול הרפואי מאת עורך דין אביחי דר

מה היא רשלנות בטיפול הרפואי ?

חשוב להדגיש תחילה שטעויות הן חלק מהעשייה הרפואית. לכן, לא כל טעות בטיפול הרפואי היא רשלנות רפואית המזכה בפיצוי כספי. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם בשל התנהלות בלתי סבירה / תקינה של הגורמים המטפלים, נגרמות טעויות וכשלים בטיפול. אלו עלולים להזיק למטופלים, לגרום לנכויות מגבילות ו/או, חלילה, למוות בטרם עת.

כאשר בשל התנהלות בלתי סבירה של המעורבים בטיפול הרפואי, סטייה מרמת טיפול נדרשת או מההתנהגות המקובלת והצפויה מאותו גורם רפואי מעורב, נגרמים נזקים למטופלים, ניתן לתבוע פיצויים בשל טיפול רפואי רשלני.

רשלנות בטיפול נובעת לעיתים קרובות מכשל בהעברת מידע. לפעמים הכשל הוא בהעברת מידע בין הרופא למטופל, למשל בשל התעלמות ממידע שמוסר המטופל או היעדר בירור נדרש של תלונותיו (אנמנזה לקויה). לפעמים הכשל הוא בין זרועות הטיפול עצמן- הכושלים בהעברת מידע ובפיקוח על ביצוע הוראות שניתנו או בהסקת מסקנות מנתונים שהתקבלו ביחס למטופל כגון- רקע קודם של המטופל, תוצאות של בדיקות שעבר וכו'. בעולם הרפואה אי ביצוע הוראה מסוימת או התעלמות מנתון ידוע עלולים להוביל לנזק בלתי הפיך למטופל.

מקרים שכיחים של רשלנות רפואית בטיפול המצדיקים פנייה לייעוץ משפטי

מאחר שאין חובת דיווח למטופל לגבי טעויות וכשלים שנפלו במהלך הטיפול הרפואי בו, להלן רשימה כללית (וחלקית) של מקרים, מעין "דגלים אדומים" העלולים להיחשב לרשלנות רפואית ולהצדיק תביעה לפיצויים. במידה שהמקרה שלך הוא אחד מאלו, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית:

  • מתן תרופה שגויה – הכוונה לטעות בסוג התרופה או במינונה. מדובר במצב שאסור שיתרחש ועל הרופא, האחות או הרוקח, לוודא שמדובר בתרופה המתאימה לפני נתינתה לחולה, מבחינת סוגה ומינונה.
  • אי הפניה לביצוע בדיקות נדרשות- לעתים למרות מצבו של המטופל ותלונותיו, לא ניתנת הפניה לביצוע הבדיקות המתאימות, צילומים כמו רנטגן, CT, MRI, בדיקת אק"ג, ייעוץ עם רופא מומחה ועוד אי אלו בדיקות הנדרשות לצורך אבחנה ו/או טיפול בחולה. לפעמים שיקולים זרים, כגון עלות הבדיקה ושיקולי רווח של המוסד הרפואי, מונעים הפניה לבדיקות המתאימות, במחיר בריאות המטופלים.
  • מעקב רפואי לקוי – בין אם מדובר במטופל המאושפז בבית חולים ובין אם מדובר במטופל במסגרת מרפאת קופת החולים או חדר מיון, החובה לעקוב אחר מצבו של המטופל, להפנותו לבדיקות המתאימות, לבחון תוצאות הבדיקות ולהעניק הטיפול המתאים- הינה חובה בסיסית ברפואה. לפעמים חוסר מעקב עלול להביא להתדרדרות במצב החולה ולגרום לו לנזק בלתי הפיך.
  • אי ביצוע הוראת רופא – לפעמים הצוות הרפואי מתרשל בכך שלא מילא אחר ההוראות שהוא עצמו קבע. לדוגמה מקרה בו טיפלנו בו ניתנה הנחיה לבצע למטופל בדיקת סיטי דחופה, אולם הבדיקה לא בוצעה עקב חוסר תשומת לב להוראת הרופא ומצבו הרפואי של המטופל התדרדר בשל כך. מקרים אלו קשים לעתים לזיהוי ויש צורך לעיין בדקדוק במסמכים הרפואיים לצורך זיהוי ההוראות שהופרו.
  • ביצוע ניתוח כושל – ניתוח כושל עלול להיות תוצאה של רשלנות רפואית בטיפול הניתוחי.
  • התעלמות מסימני זיהום או דימום לאחר ניתוח- זיהום לאחר ניתוח, כמו גם דימום פנימי, הם מצבים רפואיים העלולים לגרום נזקים חמורים למנותח. לצערנו נתקלנו במקרים בהם חולים לאחר ניתוח הציגו סימני זיהום או דימום, שלא זכו להתייחסות הראויה ובשל כך נגרמו נזקים קשים ומקרי פטירה.
  • אי זיהוי סימנים או סיכון להופעת מצב רפואי מסכן חיים  – ישנם מצבים ברפואה המחייבים זיהוי וטיפול מיידי. בתוך מקרים אלו, שכיחות הטעויות בטיפול במקרים של התקף לב ושבץ מוחי ("התקף מוח"). שניהם מצבים רפואיים מסכני חיים, שניהם מחייבים זיהוי מוקדם וטיפול מיידי. במידה שחולה מציג סימנים העלולים ללמד על התקף לב או שבץ "בדרך", יש לבצע הערכה מיידית על מנת לשלול מצבים רפואיים מסוכנים אלו. לפעמים הרקע הרפואי של החולה, גורמי סיכון מובהקים וכדומה, עשויים לחייב הענקת טיפול מניעתי להתקף לב או אירוע מוחי (בדרך כלל מדללי דם). אי הענקת טיפול מתאים במצבים אלו, עשוי להצדיק תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית.
  • אי הפניה לבדיקות סקר לאבחון מחלת הסרטן – משרד הבריאות מוציא ומעדכן הנחיות לביצוע בדיקות סקר, בדרך כלל לשלילת מחלות סרטן שכיחות תלויות גיל, כגון סרטן השד וסרטן המעי הגס. קיימת חובה, בדרך כלל של רופא המשפחה המרכז תחתיו את תיקו של המטופל, להפנות כל מי שעונה על הקריטריונים לביצוע בדיקות הסקר הנחוצות. למשל אי הפניה לבדיקת קולונוסקופיה לסרטן המעי הגס אצל בני 50 ומעלה ו/או אי הפניה של אישה (שאינה בסיכון גבוה לסרטן שד) לבדיקת ממוגרפיה כל שנתיים החל מגיל 50, עלולים להיחשב לרשלנות רפואית (אם נגרם למטופל עקב כך נזק).

עד מתי אפשר לתבוע על רשלנות בטיפול ?

ככלל, תביעה לפיצויים בשל רשלנות בטיפול הרפואי, מתיישנת 7 שנים לאחר האירוע (טיפול) שגרם לנזקי המטופל.

ככל שמדובר בטיפול בקטין (מטופל מתחת לגיל 18), התביעה מתיישנת בתוך 7 שנים מהגיעו לגיל 18, זאת אומרת בגיל 25.

אמנם לכללים הנ"ל יש חריגים אך יישומם על ידי בתי המשפט נעשה במשורה, ולכן לא מומלץ "לבנות" על החריגים.

 

במידה שקיים אצלך חשד כי עברת רשלנות רפואית בטיפול, ניתן ליצור עמנו קשר בנדון. במידה שנראה כי המקרה שלך מצדיק זאת, נבצע בירור יסודי על מנת לבחון האפשרות לתבוע פיצויים במקרה שלך בשל רשלנות רפואית בטיפול. 

לחצ/י לתביעות רשלנות רפואית בטיפול בטיפולנו לחצ/י לשאלות ותשובות בנושא רשלנות בטיפול בחולים

יצירת קשר

לפניה מהירה