Last updated on February 29th, 2020 at 12:06 pm
רשלנות רפואית באבחון מחלות ומצבים רפואיים מסכני חיים עלולה לגרום למטופל לנזקים ולעלות חלילה בחיי אדם. עורכי דין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהי רשלנות רפואית באבחון, מתי לחשוד בקיומה ומתי מגיע פיצוי בשל טעויות באבחון הרפואי. זאת ועוד במאמר זה
רשלנות רפואית באבחון - מהי ?
רשלנות רפואית באבחון מתרחשת בכל אותם מקרים בהם נעשתה טעות באבחון מחלת המטופל, אשר ניתן היה להימנע ממנה, לו פעל הגורם הרפואי המעורב בצורה סבירה ובדרך המקובלת במצבים כגון זה. אכן, מדובר בהגדרה רחבה למדי, המתבססת על קנה מידה של סבירות.
לפעמים הטעות באבחנה גורמת למתן טיפול שגוי אשר מסב נזק למטופל. בחלק מהמקרים הטעות באבחנה גורמת לאי מתן טיפול בזמן- ככל שמדובר במצב רפואי מסכן חיים- כגון אדם הניצב בפני שבץ מוחי או התקף לב, או אדם הסובל ממחלת הסרטן בשלביה הראשונים- הטעות באבחנה עלולה לגרום נזקים חמורים ואף חלילה לגרום למוות.
בתי המשפט קבעו כבר לפני שנים רבות כי מחובתו של רופא לחקור על מנת להגיע לאבחנה הנכונה בנוגע למצבו של החולה. על הרופא מוטלת חובה לנקוט לצורך כך בפעולות אקטיביות. אין הרופא יוצא ידי חובתו באם הוא מסתפק במידע הגלוי לעיניו- נסיבות מסוימות מחייבות הרופא להעמיק הבירור, לחקור ולברר מידע נוסף, למשל באמצעות תשאול מפורט של המטופל ביחס לתלונותיו ו/או ע"י הפנית החולה לביצוע בדיקות עזר- בדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה או המשך בירור מיידי בחדר מיון או אצל רופא מומחה.
73 שניות על רשלנות רפואית באבחון מחלות ומצבי חירום רפואיים
החובה לקבל אנמנזה רפואית מלאה ומפורטת מהמטופל
על הרופא מוטלת חובה לתשאל החולה ולדלות פרטים רלוונטיים לצורך קביעת או שלילת אבחנה רפואית אפשרית למצב החולה או כפי שנקרא ברפואה- לקיחת אנמנזה. בתוך החובה ליטול אנמנזה מלאה ומפורטת, על הרופא לברר גורמי סיכון אצל החולה, תרופות שנוטל, רקע רפואי ולדקדק בפרטי תלונותיו. פרטים אנמנסטיים אלו, מסייעים לרופא להעלות אבחנות אפשריות למצבו של המטופל ולכוון הבדיקה הגופנית ובדיקות נוספות אם צריך (בדיקות דם, צילומים וכו'), לצורך קביעת האבחנה. במקרים בהם החולה אינו מסוגל למסור פרטי מחלתו, כגון במצב של חולה מחוסר הכרה או תינוק- נהוג לקבל הטרו-אנמנזה- זאת אומרת אנמנזה מצד שלישי, כגון הורים במקרה של תינוק.
אי לקיחת אנמנזה מלאה ומפורטת עלול להכשיל את תהליך האבחנה הרפואית- על אף הקדמה והטכנולוגיה, מקובל וידוע שעדיין אחת הדרכים החשובות להגיע לאבחנה הנכונה היא באמצעות ראיון החולה במסגרת לקיחת אנמנזה מלאה. בהקשר זה נפסק על ידי בתי המשפט כי אין להסתפק במידע שמוסר המטופל מיוזמתו כי אם על הרופא מוטלת החובה לחקור ולדרוש בעצמו ולשאול את השאלות הנכונות- ואם צריך לעיין גם בתיקו הרפואי של המטופל (המצוי על פי רוב במערכת ממוחשבת נגישה כגון מערכת אופק). מקום בו בשל אי לקיחת אנמנזה כנדרש, מחלתו של המטופל לא אובחנה במועד ונגרם לו בשל כך נזק- תהיה למטופל בדרך כלל עילה לתביעת רשלנות רפואית.
החובה לבצע "אבחנה מבדלת" כחלק מתהליך האבחנה הרפואית
גם כאשר הרופא סבור כי נתוני המטופל מכוונים למצב רפואי מסוים, עדיין אין הוא יוצא ידי חובתו והוא עדיין עלול להיות חשוף לתביעת רשלנות רפואית באבחון באם שגה באבחנה, כל עוד לא נקט בדרכי אבחון מקובלות- בתוך כך ביצוע אבחנה מבדלת.
מחובתו של רופא בשלב הראשוני של תהליך אבחון המטופל לערוך "אבחנה מבדלת" (Differential Diagnosis) – להציב רשימת מחלות ומצבים רפואיים שונים העלולים להסביר מצבו של המטופל, ולשלול בזה אחר זה מחלות העלולות להתיישב עם תלונותיו של החולה ו/או הסימנים שמופיעים אצלו, עד להגעה לאבחנה הנכונה. עמד על כך בית המשפט העליון בע"א 3209/96 קופת חולים כללית נ' פלד, פ"ד נב(4), 849, 856 (1998):
"אין חולק שבמקרה של לחץ תוך גולגולתי, כתוצאה מתהליך תופס מקום, צפויות תוצאות מסוכנות לחולה ויש צורך בטיפול נמרץ לסילוק תופעה זו…אשר על כן, על רופא המקבל חולה הסובל מתהליך כזה, ליצור אבחנה מבדלת לכל ארבע האפשרויות הנזכרות. "אבחנה מבדלת" כוונתי בענייננו – רשימה של אבחנות אפשריות ביחס למה שהחולה סובל ממנו".
הנה כי כן, על הרופא מוטלת החובה לערוך אבחנה מבדלת. אי ביצוע אבחנה מבדלת עלול להיחשב לרשלנות רפואית באבחון. חשוב להדגיש שכחלק מחובתו של הרופא לבצע אבחנה מבדלת, עליו לפעול ולשלול תחילה מחלות ומצבים רפואיים מסכני חיים כגון מחלת הסרטן, התקף לב או אירוע מוחי – כפי שהודגש על ידי בית המשפט העליון עוד בשנות השבעים בע"א 774/76 שרתיאל נ' קפלר, פ"מ לב(1), 113, 122-123 (1977).
חובות בסיסיות אלו בתהליך אבחון מחלת החולה זכו גם לעיגון בחוזר של משרד הבריאות בנושא הרשומה הרפואית, המטיל על הרופא את החובה לערוך ולתעד בדוח הרפואי אנמזה מלאה ומפורטת ביחס למצב המטופל – לעיון בחוזר לחצ/י על הקישור.
מקרים שכיחים של רשלנות רפואית באבחון
רשלנות רפואית באבחון מחלות ומצבים רפואיים מסכני חיים היא אחת מה"רשלנויות" הנפוצות ביותר. בחלק גדול מהמקרים, מדובר ברשלנות של נותני שירות רפואי "ראשוניים", כגון מרפאת המשפחה, חדר המיון ומוקדי רפואה דחופה למיניהם, המהווים, הרבה פעמים, את החוליה הראשונה בשרשרת הטיפול בחולה. טעות של הרופא הראשוני עלולה לעלות למטופל ביוקר, למשל במקרה בו רופא מייחס תלונות של המטופל על כאבי חזה לכאב שרירי, בעוד שבפועל מדובר בסימנים מקדימים של התקף לב. הרופא הראשוני צריך להקפיד על תשאול החולה וגביית אנמנזה מלאה של תלונות החולה ועריכת אבחנה מבדלת על מנת להגיע לאבחנה הנכונה.
להלן מקרים שכיחים של רשלנות רפואית באבחון מחלות ומצבים רפואיים מסכני חיים, המהווים הרבה פעמים עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית:
רשלנות רפואית באבחון התקף לב
התקף לב הוא מצב רפואי מסכן חיים המצריך טיפול מיידי לצורך מניעת נכות בלתי הפיכה או חלילה מוות. מתן טיפול מיידי במדללי דם (אספירין) והתערבות מהירה לחידוש זרימת הדם ללב באמצעות צנתור ו/או ניתוח מעקפים מאפשרים מניעת נזק בלתי הפיך לשרירי הלב ולשלום החולה. אי ביצוע בירור מיידי לחולה המתלונן על לחץ בחזה לראשונה בחייו, בין היתר על ידי הפנייתו במיידי לחדר מיון וביצוע אק"ג, עלול להוות רשלנות רפואית באבחון התקף לב
רשלנות רפואית באבחון סרטן השד
גילוי מוקדם של סרטן השד מציל חיים. לעומת זאת, איחור באבחון של סרטן השד עלול לגרום למטופלת לנזקים חמורים, לאבדן סיכוי החלמה וחלילה למוות בטרם עת. אי הפניית חולה לביצוע ממוגרפיה ואולטרה סאונד שד, התעלמות מגוש נמוש בשד או בבית השחי או החמצה והתעלמות מממצאים מחשידים שהודגמו בממוגרפיה- אלו ועוד מהווים סיבה שכיחה לתביעות רשלנות רפואית באבחון סרטן השד
רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי
אירוע מוחי או "שבץ מוחי"(CVA), מהווה סיבה מרכזית לתחלואה קשה ומוות בטרם עת בעולם המערבי. קיומם של גורמי סיכון אצל המטופל כגון יתר לחץ דם או שומנים בדם מחייבים משנה זהירות אצל חולה המציג סימנים העלולים לרמז על שבץ מוחי בפתח, כגון חולשת יד חולפת או הפרעת דיבור. אי זיהוי סימנים לאירוע מוחי בפתח ואי ביצוע בירור וטיפול מידיים- עלולים להוות רשלנות רפואית באבחון שבץ מוחי
רשלנות רפואית באבחון זיהום
זיהום אצל מטופל שלא מאובחן ושלא מטופל במועד, עלול לגרום לנכות ולמוות. מדי שנה אלפי ישראלים נדבקים בחיידקים בעת אשפוז בבתי חולים, מאות מתים בשל כך. כמו כן, לא אחת קורה שרופא ילדים טועה באבחנה ובמקום לאבחן מחלה זיהומית כגון דלקת ריאות מאבחן מחלה ויראלית. מצב שכזה עשוי להקים עילה לתביעת רשלנות רפואית באבחון, כל זמן שניתן להוכיח כי אבחון וטיפול במועד היו מונעים נזקי המטופל
כתבות על מקרי רשלנות רפואית באבחון בהם טיפלנו:
איחור בגילוי גידול ברחם
תביעת רשלנות רפואית בשל איחור באבחון מיומה ענקית שהתפתחה ברחמה של צעירה. בגלל האיחור באבחון ניזוק הרחם ונגרמו לאישה נזקים בטניים וקושי להרות
לא נשלחה לממוגרפיה ונפטרה
כתבה בעיתון ידיעות אחרונות על תביעת רשלנות רפואית בשל פטירתה של תושבת הוד השרון לאחר רשלנות באבחון סרטן שד בבדיקת ממוגרפיה
ללא תשומת לב
תביעת רשלנות רפואית בטיפול עורכי דין ג. נסים - א. דר, בשל אירוע לבבי שחווה קשיש. בתביעה נטען כי רופא המשפחה התרשל בתפקידו משלא אבחן כי המטופל עומד בפני התקף לב
המצבים שתוארו לעיל מהווים אמנם סיבות עיקריות לתביעות רשלנות רפואית בשל איחור וטעויות באבחון, אולם לא רק- רבים הם המקרים העשויים לבסס עילה לתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון- להלן מספר דוגמאות נוספות:
- איחור באבחון גידול סרטני עקב אי הפנייה לצילום CT אוMRI- למשל מקרה בו חולה מתלונן בפני רופא המשפחה שלו על כאבי ראש טורדניים אך לא מופנה לצילום מוח, ובסופו של דבר מתגלה כי כאבי הראש היו תוצאה של גידול מוחי שחדר והפך בלתי נתיח.
- אי ביצוע בדיקות פיסיות מקובלות לשלול דלקת של התוספתן (אפנדציט) שלבסוף מתפוצץ- כאבי בטן תחתונה מימין, עשויים ללמד על התפתחות דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס). איחור באבחנה עלול להביא להתפוצצות של התוספתן ולסכן חיי החולה.
- פענוח שגוי של צילום (רנטגן, סיטי, MRI, ממוגרפיה, אולטרה סאונד, סקירת מערכות וכו') – עלול להביא לאיחור באבחון ובטיפול ולנזקים בלתי הפיכים. למשל- אי אבחון שבר בכף היד בצילום רנטגן עלול להביא לכך שהשבר לא יתאחה בשל האיחור בטיפול בו. או-אז תהיה למטופל עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית באבחון שבר.
- אי הפניה של רופא משפחה לחדר מיון או לרופא מומחה – למשל חולה המתלונן על ירידה בשמיעה ולא מופנה למומחה למחלות אף אוזן גרון וכתוצאה מכך גידול הפוגע בעצב השמיעה שלו לא אובחן בזמן.
- התעלמות מממצאי בדיקות מעבדה שמרמזות על זיהום או בעיה אחרת המתפתחת אצל המטופל – זיהום בדם החולה עלול להביא לאלח דם (ספסיס) ולמוות. אי התיייחסות לממצאי בדיקות מעבדה עלול להסתיים בנזק חמור למטופל.
- אי ביצוע ביופסיה מנגע בעור שמוביל למלנומה –נגעי עור חשודים מחייבים ביצוע ביופסיה (בדיקת דגימת העור במעבדה), על מנת לשלול תהליך סרטני. איחור בביצוע הביופסיה עלול לאפשר לסרטן לחדור ובמקרה של מלנומה (סוג של סרטן עור שכיח) לסכן חיי החולה.
- אי הפניה לבדיקת קולונוסקופיה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אצל חולה הסובל מדמם רקטלי ו/או שינויים בהרגלי היציאה – אבחון מוקדם במקרה של סרטן המעי הגס מציל חיים. תלונות גסטרו, כגון דם בצואה או ירידה במשקל וכו', גם אם בדרך כלל אינן מלמדות על סרטן המעי הגס, מחייבות בירור בין היתר באמצעות בדיקת קולונוסקופיה במסגרתה בוחנים באמצעות מצלמה זעירה את המעי הגס עד הצאקום.
- אי ביצוע בדיקת פאפ שגרתית שמוביל לאיחור באבחון סרטן צוואר הרחם – בדיקת הפאפ מגלה שינויים טרום ממאירים בצוואר הרחם. אי הפנייה לבדיקה זו באופן שגרתי עלול במקרה של סרטן צוואר הרחם שהתפתח להיחשב לרשלנות רפואית.
- אי הפניה לייעוץ גנטי על אף ממצאים מחשידים בבדיקות הסקר השונות בהריון – למשל גילוי מום בעובר בסקירת מערכות העלול לרמז על תסמונת גנטית בעובר. מקרה שכזה עלול להיחשב לרשלנות רפואית בהריון.
הרופאים שגו באבחנה וקיבתו של החולה נכרתה לשווא
עורך הדין גיא נסים מתארח באולפן YNET אצל אטילה שומפלבי במקרה של רשלנות רפואית באבחון סרטן קיבה. המכון אליו נשלחה דגימה מקיבתו של החולה קבע כי מדובר בגידול כתוצאה ממחלת סרטן ממאירה וסופנית. בשל כך קיבל החולה טיפול כימותרפי קשה ועבר כריתה מלאה של קיבתו. בדיעבד הסתבר כי המכון הפתולוגי שגה באבחנה, ואף העביר תשובה מתוקנת לתוצאתו הראשונה השגויה, כך שהחולה קיבל טיפול כימותרפי מיותר ועבר כריתה מיותרת של קיבתו ! בגין המקרה הוגשה תביעת פיצויים אשר הסתיימה בפשרה בה פוצה החולה בסכום רב. מימין קישור לראיון שערך אטילה שומפלבי באולפן YNET עם החולה ובת זוגו ותגובתו של עו"ד גיא נסים למקרה [לציין- הראיון נערך בזמן שההליך המשפטי עדיין התנהל בבית המשפט].