מהי רשלנות רפואית באבחון?
על פי החוק, כשל באבחון המתרחש עקב חריגה מרמת המיומנות או ממידת הזהירות הסבירה מוגדר כהתרשלות. כדי לגבש עילת תביעה לקבלת פיצויים, נדרש להוכיח שלושה תנאים מצטברים:
חובת זהירות
בסיס האחריות המשפטית, המתקיים באופן אוטומטי במערכת היחסים שבין הצוות המטפל למטופל
התרשלות באבחון
מצב שבו הליך האבחון (או אי-האבחון) חרג מסטנדרט הרפואה המקובל ו/או מידת הזהירות הסבירה
קשר סיבתי לנזק
הוכחה כי הטעות או העיכוב באבחנה גרמו למטופל לנזק גופני או נפשי (או להחמרתו)
חשוב להדגיש שלא כל טעות באבחנה נחשבת לרשלנות רפואית – הבחנה זו תלויה בשאלה האם הצוות הרפואי פעל בהתאם לפרקטיקה המקובלת ובמידת זהירות סבירה.
עד כמה שכיחים אירועי רשלנות רפואית באבחון ?
כשל באבחון הוא אחת מעילות התביעה הנפוצות ביותר ברשלנות רפואית. לרוב, הטעות מתרחשת בקו הראשון – כמו מרפאות משפחה, מוקדי חירום וחדרי מיון – ומשבשת את כל המשך הטיפול. אבחון שגוי מוביל לעיכוב קריטי או למתן טיפול מזיק, ובמצבי חירום כמו התקף לב או שבץ מוחי התוצאה עלולה להיות הרת אסון.
בתי המשפט קבעו כי על רופאים מוטלת חובה אקטיבית לחתור לאבחנה. רופא אינו יכול להסתפק רק במידע הגלוי לעין; עליו לגבות אנמנזה מפורטת, לבצע אבחנה מבדלת ולשלוח לבדיקות עזר (כמו מעבדה, CT או MRI) או לרופא מומחה. התעלמות מחובה זו מהווה רשלנות ולעיתים גם עשויה להיחשב להפרת החובה לקבל הסכמה מדעת של המטופל לחלופות הטיפול ולבירור הרפואי הנדרש למצבו.
האבחון התעכב או התגלה כשגוי? אל תוותרו מראש על הזכויות שלכם
כפי שפורסם רוב הנפגעים מכשלים רפואיים כלל לא מודעים לכך ולאפשרות לתבוע פיצוי. אל תהיו חלק מהסטטיסטיקה – פנו אל משרד עורכי הדין נסים-דר לייעוץ ראשוני, דיסקרטי וללא התחייבות לבדיקת המקרה.
