נסיבות האירוע: רשלנות בניתוח שרוול והיצרות קיבה
התובע, גבר בשנות ה-60 לחייו, עבר ניתוח בריאטרי של שרוול קיבה שנכשל עקב ביצוע טכני לקוי של המנתח. כתוצאה מהרשלנות בניתוח פיתח התובע היצרות קשה בקיבה, שאילצה אותו לעבור ניתוחי תיקון לשיקום מערכת העיכול. הליכים כירורגיים אלו היו כרוכים בהחלמה ממושכת, הותירו את התובע עם בטן מצולקת ודופן חלשה, וגרמו לו לאי-נעימות ולסבל רב.
טענות התביעה: הידוק סיכות רשלני וכישלון ניתוח שרוול
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה כירורגי בכיר (פרופסור לכירורגיה), אשר ניתח את דו"ח הניתוח המקורי וחשף שורת כשלים מהותיים:
טעות טכנית בהידוק הסיכות
המומחה קבע כי המנתח הפעיל חוסר זהירות ומיומנות ירודה, בכך שביצע הידוק של הסיכות הכירורגיות בעוד הקיבה אינה במנח ישר ותקין.
גרימת תסביב (TWIST) קיבה
כתוצאה מטכניקת ההידוק השגויה, נוצר פיתול מלאכותי של הקיבה, שהוביל באופן ישיר להיצרות חמורה ולחסימת המעבר התקין.
צורך בניתוחי תיקון ונזק אסתטי
המומחה הדגיש כי אלמלא המחדל הכירורגי במיקום הסיכות, לא היה מתרחש כישלון ניתוח שרוול, והתובע לא היה נזקק לניתוח תיקון ולא היה מפתח בקע.
טענות ההגנה: היצרות הקיבה כסיבוך סטטיסטי ולא כרשלנות
לאחר הגשת התביעה, הגיש בית החולים הנתבע כתב הגנה וחוות דעת נגדית מטעמו. קו ההגנה המרכזי ניסה לייחס את סיבוך ההיצרות בקיבה לסיכונים הסטטיסטיים והמוכרים של הליכים בריאטריים, תוך הדיפת הטענה כי התרחשה רשלנות בניתוח שרוול או סטייה מסטנדרט כירורגי סביר. הנתבעים טענו כי התסביב נוצר באופן ספונטני ולא כתוצאה ממחדל טכני של המנתח.
הפרכת ההגנה: הוכחת כשל טכני כגורם לכישלון הניתוח
חרף ניסיונות ההגנה להתנער מאחריות, חוות הדעת מטעם התביעה הפריכה טענות אלו לחלוטין בהתבסס על שני עוגנים מרכזיים:
- ראיות חותכות בדו"ח הניתוח: מסמכי הניתוח המקורי הוכיחו כי לא מדובר בסיבוך סטטיסטי טבעי, אלא בהידוק סיכות לקוי שיצר את תסביב הקיבה והוביל ישירות אל כישלון ניתוח שרוול.
- קשר ישיר לניתוחי התיקון: הוכח כי המחדל הכירורגי הנקודתי של המנתח הוא הגורם הבלעדי להיצרות החמורה, והוא שאילץ את התובע לעבור סדרת ניתוחי תיקון מיותרים.
תוצאת ההליך: 220,000 ש"ח בעקבות כישלון ניתוח שרוול
לנוכח הראיות וחוות הדעת מטעם התביעה שהוכיחו את המחדל הטכני, פנו הצדדים למשא ומתן שהבשיל להסכם פשרה ברשלנות רפואית. במסגרת ההסדר, חויבו הנתבעים לפצות את התובע בסך של 220,000 ש"ח (סכום פטור ממס) בתמורה לסילוק מלא של התביעה.
חישוב הפיצוי: כאב וסבל וצורך בניתוחי תיקון
לאור מהות הפגיעה, שהייתה קוסמטית בעיקרה, סכום הפיצוי התבסס כמעט במלואו על ראש נזק לא ממוני של כאב וסבל, צער ועוגמת הנפש הרבה שנכפו על התובע בשל הצורך לעבור ניתוחי תיקון בעקבות כישלון ניתוח שרוול, לרבות תקופות ההחלמה הממושכות. כמו גם בגין הפגיעה הפיזית והאסתטית של בטן מצולקת ודופן חלשה.
בהסכם פשרה
פטור ממס