תביעה רשלנות רפואית בניתוח כליה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי על ידי עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, משרטטת מסכת מחדלים חמורים שהובילו לפגיעה בלתי הפיכה בגבר עצמאי ומתפקד לחלוטין, בן 61 בעת המקרה.
תביעת רשלנות רפואית בניתוח כליה
נסיבות התביעה: רשלנות רפואית בניתוח לכריתת גידול
כפי שקבעו המומחים הרפואיים שגויסו על ידי עורכי הדין נסים ודר כדי לבסס התביעה, הרשלנות במקרה זה התבטאה בשלושה כשלים מרכזיים:
- לא הוצגה לתובע טרם הניתוח אלטרנטיבה טיפולית
- במהלך הניתוח גרם הצוות המנתח לפגיעה באיברים סמוכים שלא טופלה כנדרש
- בתום הניתוח לא נעשתה כמתחייב בקרת דמם מאזור הכריתה של הגוש בכליה.
כתוצאה מכך, פיתח התובע דימום מסיבי חריף וזיהומים קשים בחלל הריאה, אשר הציבו אותו על סף מוות וחייבו מספר ניתוחים מצילי חיים ואשפוז ממושך של מספר חודשים כשהתובע היה "בין חיים למוות".
בתביעה נטען כי ניתן וצריך היה למנוע את שאירע ואת נכותו החמורה של התובע, אילו פעל הצוות הרפואי בהתאם לסטנדרטים המקובלים.
התיק, המנוהל באופן אישי ובלעדי על ידי שותפי המשרד, מבוסס על ניסיונם רב השנים של עו"ד נסים ועו"ד דר בפיצוח מקרי רשלנות רפואית בניתוחים.
המחדל - אי הצגת חלופות טיפוליות - אי קבלת הסכמה מדעת לניתוח
בחוות הדעת הרפואיות של המומחים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה, נקבע כי הרופאים בבית החולים כשלו לחלוטין עוד לפני שהתובע נכנס אל חדר הניתוח.
המומחים קבעו כי לפי הספרות האורולוגית והקווים המנחים הבינלאומיים, במקרה של גידול בכליה (Renal Cell Carcinoma – RCC) בגודל קטן (פחות מ-4 ס"מ), קיימות מספר חלופות טיפוליות שיש לשקול יחד עם המטופל:
-
- כריתה כירורגית חלקית של הגידול (Partial Nephrectomy).
- צריבה חודרנית של הגידול (באמצעות הקפאה או זרם חשמלי) ללא צורך בניתוח פתוח או לפרוסקופי.
- מעקב פעיל (Active Surveillance) באמצעות בדיקות הדמיה תקופתיות.
בשל מיקומו המרכזי של הגידול בתוך הכליה, הסיכון לדימום פוסט-ניתוחי מאזור הכריתה של הגוש בכליה, היה גבוה ביותר וחייב זהירות עילאית. חרף זאת, הרופאים לא קיימו כל דיון עם המטופל על חלופת הצריבה, הנחשבת לבטוחה ויעילה במיוחד, ומשיגה תוצאות מצוינות ללא סיכון גבוה לדימום כמו בניתוח. המומחים קבעו כי לו היה המטופל מקבל הסבר על יתרונות הצריבה, סביר מאוד להניח שהוא היה בוחר בה, וכל שרשרת הנזקים שנגרמו הייתה נמנעת.
כאשר הצוות הרפואי אינו מציג לממטופל אלטרנטיבות טיפוליות מוקבלות, כפי שהיה במקרה זה, מפר הוא את חובתו היסודית לקבלת הסכמה מדעת של המטופל לטיפול – חובה בסיסית ואלמנטרית הן מבחינה רפואית-אתית והן מבחינה משפטית-נורמטיבית. התנהלות שכזו מהווה הן הפרה של חובה חקוקה המופיע בחוק זכויות החולה, והן רשלנות בפני עצמה, כהגדרתו של מונח זה בפקודת הנזיקין.
המחדל - טעויות פטאליות וכשלים קשים במהלך הניתוח לכריתת הגוש בכליה
כתב התביעה מפרט שורה ארוכה של מעשים ומחדלים שהתרחשו במהלך ניתוח הכליה ששעבר התובע:
- חירור רשלני של איברים סמוכים: המנתחים חוררו את הפלאורה (קרום העוטף אתהריאות ומבודד אותן מחלל הצפק) והסרעפת באמצעות מכשיר משונן שיש להסטת הכבד (Liver Retractor).
- הימנעות מייעוץ מקצועי: למרות שחלל החזה אינו בתחום מומחיותם של אורולוגים, הצוות לא הזמין כירורג חזה לחדר הניתוח לצורך הערכת היקף החור שנגרם בפלאורה וטיפול בסיבוך כנדרש.
- תפירה חלקית ושגויה: במקום להחדיר נקז חזה שימנע הצטברות נוזלים בחלל הפלאורה שנפתח בניתוח, הרופאים ביצעו תפירה חלקית בלבד של השומן והצפק, ובכך "כלאו" את הדם והזיהום בתוך חלל הריאה מצד אחד, ומנעו אפשרות לניקוז של הצטברות נוזלים מאוחרת, מצד שני.
- היעדר מוחלט של בקרת דמם (המוסטזה): בדוח הניתוח אין כל עדות לכך שהרופאים ביצעו בדיקות אלמנטריות כדי לוודא שאין דימום פעיל לפני תום הניתוח ותפירת המטופל. המומחים קבעו בחוות דעתם כי במקרה זה מדובר בהתנהלות חמורה במיוחד, לאור הסיכון הגבוה שהיה ידוע להופעת דימום מהכליה לאחר הכריתה.
למרות שדימום ופגיעה באיברים סמוכים הם סיבוכים שעלולים להתרחש ללא קשר לרשלנות בניתוח, במקרה זה קבעו המומחים כי מדובר בתוצאה של סטייה מסטנדרט הזהירות הנדרש מרופא מנתח מיומן, כמתואר לעיל. בנסיבות בהן נגרמים למנותח נזקים בשל רמת מיומנות או מידת זהירות בלתי סבירות, קמה עילת תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית בניתוח.
השתלשלות האירועים לאחר הניתוח לכריתת הגידול
התובע שוחרר לביתו יומיים בלבד לאחר הניתוח, כשהוא במצב מסוכן. פחות מ-24 שעות לאחר השחרור, הוא הובהל חזרה לבית החולים באמצעות מד"א כשהוא סובל מקריסת לחץ דם, כאבי בטן, הקאות וסחרחורות וחולשה כללית. בדיקות המעבדה הדגימו ירידה חמורה ולא תקינה של ערכי ההמוגלובין (מ-11.5 ל-6.9), וצילומי ההדמיה הראו כי חלל הבטן והחזה מלאים בדם ובנוזלים. הצוות נאלץ לבצע צנתור חירום (אנגיואמבוליזציה) וניקוז דחוף של כ-1,700 מ"ל נוזל דמי כלוא מחלל החזה.
עם זאת, בשל המשך הדימום וההידרדרות הרב-מערכתית, הוכנס התובע לסדרת ניתוחי חירום נוספים, שבמהלכם התגלה דימום עורקי פעיל וחתך בכבד ומספר חורים בסרעפת שלא זוהו ולא תוקנו בניתוח הראשון. המוצא האחרון להצלת חייו היה כריתה מלאה ודחופה של הכליה הימנית כולה ושני ניתוחי חזה לניקוי בית החזה מנוזלים מוגלה (המטורקס ואמפיאמה) ושחרור תמט הריאה.
האם ניתן היה למנוע את הפגיעה הרב-מערכתית?
התשובה של המומחים הרפואיים היא חד-משמעית: כן.
אילו היו הרופאים פועלים על פי אמות המידה של הרפואה המקובלת, הם היו מציעים למטופל את אפשרות הצריבה המדויקת. לחילופין, אילו היו מזהים נכונה את החור שגרמו בפלאורה במהלך הניתוח, מזמינים כירורג חזה ומחדירים נקז בזמן – הדם והזיהום לא היו מצטברים בריאות. לבסוף, אילו היו מצבעים בקרת דמם כנדרש בתום הניתוח, הכליה הימנית הייתה ניצלת, וחייו של התובע לא היו נהרסים.
מהו הפיצוי הכספי בו צפוי התובע לזכות בתביעה ?
הפיצוי לו התובע יימצא זכאי בתביעה, מושפע מהיקף הנזק הרפואי שנגרם לו והשפעתו על תפקודיו השונים: תפקוד בסיסי (Activities of Daily Living), תפקוד מורכב (Instrumental Activities of Daily Living), תפקוד תעסוקתי, תפקוד חברתי, יחסי אישות וכיוצא בזה. בדרך כלל, ככל שהנזק הרפואי חמור יותר, הפגיעה בתפקוד גדולה יותר, ולכן אובדן כושר העבודה גבוה יותר, הצורך בהוצאות שונות רפואיות ושיקומיות כמו גם הוצאות כדי להצליח לתפקד בבית ומחוצה לו בצורה סבירה, גדול יותר ולכן הפיצוי הכספי בסופו של דבר גבוה יותר.
הנזק הרפואי: נכות רב-מערכתית קשה
כאמור הנדבך הראשון המשפיע על הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית הוא היקף הנזק הרפואי. במקרה זה בעקבות מסכת המחדלים הרפואיים הקשה, נותר התובע שבור פיזית ונפשית, מוגבל ונטול כושר עבודה ונקבענו לו נכויות צמיתות במגוון תחומים:
-
- אי ספיקת כליות מתקדמת (שלב 4): התובע נותר עם כליה בודדת פגועה, ונמצא שלב אחד בלבד לפני צורך קבוע בדיאליזה והשתלת כליה. המומחה הנפרולוגי קבע לו 80% נכות צמיתה וסיכון מוחשי לקיצור תוחלת החיים.
- פגיעה בשלמות העור ודופן הבטן: בשל כשלי ניתוח הכליה, עבר התובע מספר ניתוחים שכללו פתיחת בטן ופתיחת בית החזה. אלו גרמו לתובע לצלקות קשות ולהיחלשות דופן הבטן.
- נזק ריאתי ונשימתי: בעקבות הצטברות המוגלה והדם, נזקק המטופל לניתוחי חזה קשים ונותר עם קשיי נשימה וכאבים כרוניים.
- פגיעה נפשית חמורה (PTSD): מומחית לפסיכיאטריה קבעה לתובע 20% נכות בשל תסמונת סטרס פוסט טראומטית, כתוצאה מטראומת האשפוז ניתוחי החירום וסכנת המוות בה היה מצוי.
ההשלכות של הנזק הרפואי: פגיעה בתפקוד הכללי של התובע
בשל נזקיו הרפואיים המורכבים והמגבילים, פוטר התובע מעבודתו, איבד את כושר השתכרותו והוא מוגבל קשות בתפקודו היומיומי. בנוסף, לתובע צרכים רפואיים ושיקומיים, חייו הפכו לסיוט ותוחלת החיים שלו קוצרה.
הפיצוי הצפוי בתביעה: השלכות הנזק הרפואי על התפקוד של התובע
התובע צפוי להיות מפוצה בתביעה בין היתר בשל "ראשי הנזק" הבאים:
- אובדן כושר השתכרות. חישוב שכר חודשי ערב האירוע עד הגיעו של התובע לגיל פרישה.
- הוצאות עבור עזרת הזולת בבית ומחוצה לו. נהוג לחשב את הפיצוי לפי מספר שעות עזרה יומיות, לעבר ולעתיד. אם לא נלקחת עזרה בשכר, מתורגמת עזרת בני המשפחה לשכר עזרה.
- הוצאות עבור טיפולים רפואיים, תרופות, עזרי שיקום וכדומה, מעבר למה שניתן חינם במסגרת סל שירותי הבריאות.
- הוצאות עבור צרכי ניידות מוגברים, עקב תשישות וחולשה כללית.
- פיצוי בגין נזק לא ממוני של כאב וסבל, צער ועוגמת נפש. כמו כן, פיצוי בשל הידיעה על קיצור בתוחלת החיים.
באופן כללי, במקרים של נכויות חמורות עם השלכות קשות על התפקוד אצל צעירים, מדובר בפיצויים של מיליוני שקלים.
בדרך כלל הפיצוי מתקבל במסגרת הסכם פשרה תוך כדי ההליך המשפטי.
הפיצוי פטור מכל מס.
מתי פגיעה בניתוח כליה עשויה להקים עילת תביעה?
חשוב להדגיש, לא כל סיבוך בניתוח נחשב לרשלנות. יחד עם זאת, במקרים בהם עקב אי נקיטת מידת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות, נגרם למטופל נזק, ניתן לתבוע פיצוי כספי.
קנה המידה המרכזי לבחינת הסבירות של הפעולה הרפואית הוא סטנדרט הטיפול המקובל, כפי שמתואר בספרי הלימוד, בקווים המנחים שפורסמו על ידי פאנלים של מומחים בתחום ובפרקטיקה הרפואית המקובלת בקרב הרופאים בתחום.
יש לציין, אי קבלת הסכמה מודעת של המטוםל לטיפול, נחשבת גם היא לרשלנות.
כתב התביעה במקרה זה חושף שרשרת כשלים חמורה בניתוח, החל באי-הצגת חלופות טיפוליות, דרך רשלנות בניתוח עצמו, וכלה באי-ביצוע בקרת דמם בסופו.
משרד עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר – מתמחים בתביעות רשלנות רפואית בניתוחים
משרדנו עוסק מזה למעלה מ-20 שנה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בלבד. אנו מלווים באופן אישי ומבוסס-הצלחה תביעות מורכבות ביותר בתחומי הכירורגיה, האורולוגיה והרדיולוגיה הפולשנית. כל תיק מנוהל ישירות על ידי שותפי המשרד, במטרה להשיג את הפיצוי המקסימלי עבור הנפגעים ובני משפחתם.
📞 אם נגרם לך או לקרוב משפחתך נזק חמור בעקבות ניתוח כליה או הסרת גידול, פנה עוד היום לבדיקה ראשונית של סיכויי התביעה ללא כל התחייבות.
