הסכמה מדעת בתביעות רשלנות רפואית

לא אחת קורה שאדם נותר עם נזק לאחר טיפול רפואי שעבר בשל סיבוך מוכר של הטיפול. מבחינת הדין, במידה שהמטופל לא יודע לפני הטיפול על הסיבוך שהופיע, יכול שתהיה לו עילת תביעה לפיצויים כספיים, בשל הפרת החובה לקבל הסכמה מדעת לטיפול רפואי.

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהי הסכמה מדעת לטיפול רפואי ומתי הפרת החובה לקבל הסכמה מדעת לטיפול רפואי תזכה המטופל בפיצויים כספיים 

מהי הסכמה מדעת ?

קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי הינה חובה בסיסית המוטלת על רופאים מכוח הוראות הדין והפסיקה, כתנאי למתן טיפול רפואי.

על הרופא למסור למטופל המידע הרפואי הדרוש למטופל הסביר, כדי להחליט האם להסכים לטיפול המוצע. על הרופא להסביר למטופל על מצבו הרפואי בשפה שתובן לו. יש להסביר על הטיפול המוצע, סיכוניו וסיכויו, וכן על האלטרנטיבות הטיפוליות הקיימות, סיכוייהן וסיכוניהן, לרבות על האפשרות של אי טיפול, על השלכותיה. יש לעשות זאת בהזדמנות הראשונה, באופן שההחלטה תתקבל בצורה מושכלת ולא "בדקה התשעים".

החובה לקבל הסכמה מדעת של החולה כתנאי לטיפול רפואי מעוגנת מאז שנת 1996 בחוק זכויות החולה, הקובע תחת הפרק של הסכמה מדעת לטיפול רפואי בזו הלשון:

"13.  (א)  לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.

          (ב)  לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה, "מידע רפואי", לרבות –

(1)   האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;

(2)   תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;

(3)   הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;

(4)   סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

(5)   עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

          (ג)   המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות…".

קרא/י על חוק זכויות החולה - הזכות לפיצויים כספיים

מהו היקף ההסבר שיש לתת למטופל ? האם יש לפרט כל סיכון אפשרי גם אם הוא רחוק ?

לפי פסיקת בית המשפט העליון בע"א 6153/97 שטנדל נ' פרופ' שדה, אין הדין מחייב למסור למטופל מידע בדבר כל סיבוך/סיכון אפשרי אלא ביחס לסיבוכים/סיכונים מהותיים ושכיחים יחסית לאותו טיפול (סיכון התממשות של 1%-2% ומעלה). חובה הגילוי עשויה להיות רחבה יותר, ככל שהניתוח או הטיפול המוצע נחוצים פחות, כמו במקרים של ניתוחים פלסטיים או כשמשמעות הסיכון חמורה יותר.

האם כל טיפול רפואי מצריך קבלת הסכמה מדעת מהמטופל ?

באופן עקרוני התשובה היא חיובית. טיפול רפואי המצריך הסכמה של המטופל, מוגדר בחוק זכויות החולה ככל טיפול, "לרבות פעולות איבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי". מטפל המחויב לקבל הסכמת המטופל מוגדר בחוק כ: "רופא, רופא שיניים, סטז'ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-דיאטן, קרימינולוג קליני, פודיאטר, פודיאטר מנתח, כירופרקט, וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות".

האם ישנם חריגים לחובה לקבל הסכמה מדעת של המטופל טרם הטיפול ?

סעיף 15 לחוק זכויות החולה מונה מספר מצבים חריגים ומיוחדים בהם ניתן להעניק טיפול ללא קבלת הסכמה מדעת של המטופל.

מקרה אחד הוא מצב שבו מתקיימים כל התנאים המצטברים הבאים:

  • מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת.
  • לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי.
  • אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף 16, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין.

מקרה שני הוא בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם, אזי רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל, אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה: א. נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת; ב. צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל; ג. קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע.

בנוסף, במקרה שבו קיים מצב חירום רפואי, רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת.

האם חובה לקבל הסכמה מדעת של המטופל בכתב ?

לפי הוראות הדין, ישנן פעולות המצריכות קבלת הסכמת המטופל בכתב (ניתוחים למעט כירורגיה זעירה, צנתורים של כלי דם, דיאליזה, טיפולי קרינה, טיפולי הפריה חוץ גופית וכימותרפיה).

בפרקטיקה נהוג להחתים מטופלים על טופס הסכמה לטיפול המחייב קבלת הסכמה בכתב. חשוב לציין כי לא די בהחתמה טכנית על הטופס. כאמור, הוראות הדין מחייבות להסביר למטופל כל הנדרש. ההחתמה עצמה היא עניין פורמאלי, שאמנם יכולה לסייע בהוכחת טענה של מטפל כי הסביר למטופל כל הנדרש, אולם אין בה בכדי להעיד על מילוי החובה עצמה. לא אחת נוכחנו לגלות כי מטופל הוחתם על טופס הסכמה מפורט לטיפול מבלי שקיבל לפני כן הסברים בעל פה ביחס למפורט בטופס ולמעשה רבים המטופלים אשר חותמים על הטופס מבלי להעמיק בתוכנו. חשוב לדעת שברוב הטפסים ישנו סעיף קבוע בו רשום כי המטופל מצהיר בחתימתו על הטופס שהוא קיבל הסבר מפורט מהרופא ביחס לרשום.

עוד חשוב לדעת שלא כמו שרבים נוטים לחשוב, אין בחתימה על טופס הסכמה לניתוח או פעולה רפואית אחרת, בכדי להוות "חסינות" מפני תביעה, במקרה בו מתרחש סיבוך שהוזכר בטופס. בהחלט יכולים להיות מצבים בהם אין למטופל עילת תביעה בשל הפרת החובה לקבל הסכמה מדעת, אולם יש לו עילה לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית –  כמו במקרה בו הוסבר למטופל לפני הניתוח על סיבוך ניתוחי שהתממש אצלו והוא הוחתם על כך, אולם הסיבוך הופיע בשל מיומנות ניתוחית ירודה או חוסר זהירות של המנתחים – במצב שכזה יכול הנפגע לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית בניתוח.

ראוי לציין גם שחוק זכויות החולה קובע כי במצבים בהם המטופל בשל מצבו לא מסוגל לתת הסכמתו בכתב, כמו גם במצב חירום רפואי, ניתן להעניק הטיפול הדורש הסכמה בכתב ללא הסכמה בכתב ובלבד שהתמלאו התנאים לכך והדבר תועד בסמוך לאירוע.

החובה להחתים מטופל על טופס הסכמה לטיפול רפואי בהזדמנות הראשונה (ולא "בדקה התשעים")

כאמור לעיל, הכלל הוא שעל המטפל להחתים המטופל על טופס הסכמה לטיפול בהזדמנות הראשונה ולא בדקה התשעים, כשהמטופל נרגש בחדר הטיפול. אם מדובר למשל בניתוח מתוכנן מראש, אין די בהחתמת המטופל על טופס הסכמה ביום הניתוח אלא יש לעשות כן כבר במועד הפגישה המוקדמת במרפאת קדם הניתוח, כאשר המטופל רגוע וקשוב, ונותר זמן בידו לשקול היטב את סיכויי וסיכוני הניתוח ולקרוא בניחותא את טופס ההסכמה עליו הוא מתבקש לחתום.

העילות לתביעת פיצויים במקרים של היעדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי

היעדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי עשוי להקים למטופל מספר עילות תביעה לפיצויים, בהתאם לנסיבות המקרה:

  • רשלנות רפואית– הפרת החובה לקבל הסכמה מודעת של המטופל לטיפול, עלולה להיחשב כשלעצמה להתנהגות בלתי סבירה של הרופא וככזו רשלנות רפואית. יחד עם זאת, לא די בהפרת החובה מצד הרופא. על המטופל-התובע שניזוק בשל סיבוך שלא הוסבר לו עליו, לשכנע שאילו היה מקבל ההסבר, היה נמנע מהטיפול.  טענה זו יכולה להתקבל בקלות יחסית כשמדובר בטיפול לא הכרחי כמו למשל ניתוח קוסמטי, אולם עלולה להיכשל בקושי במקרים בהם מדובר בטיפול מציל חיים.
  • הפרת חובה חקוקה – הפרת החובה לקבל הסכמה מדעת של המטופל לטיפול הרפואי מהווה הפרה של הוראות חוק זכויות החולה וככזו מאפשרת לתבוע פיצויים בעילה של הפרת חובה חקוקה. חשוב לשים לב, שגם במקרה זה, כמו במקרה של עילת הרשלנות, על התובע להוכיח כי אילו היה מקבל ההסבר, היה נמנע מהטיפול שהוצע לו.
  • תקיפה – בעבר ראו בתי המשפט במקרים של מתן טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת של המטופל כשימוש בכוח במתכוון נגד גופו ללא הסכמתו, העונה להגדרה של עוולת התקיפה (בעגה המקצועית נקרא "תקיפה רפואית"). יחד עם זאת, בשנים האחרונות המגמה היא שלא להשתמש בעילת התקיפה בתביעות רשלנות רפואית.
  • פגיעה באוטונומיה של המטופל – במקרים בהם בית המשפט משתכנע שגם אם היו מוסרים למטופל מראש וכנדרש את המידע בדבר הסיבוך שהתרחש אצלו, לא היה נמנע המטופל מקבלת הטיפול, קמה למטופל עילה לפיצויים בשל "פגיעה באוטונומיה".
הזכות לפיצויים בשל פגיעה באוטונומיה של המטופל

מקרים שכיחים של רשלנות במסירת מידע למטופל:

  • אי מתן הסברים בדבר סיכוני ניתוח
  • החתמת המטופל על טופס הסכמה ביום הניתוח או על מיטת הניתוח
  • החתמת המטופל על טופס הסכמה לטיפול ללא מתן הסבר בעל פה על תוכנו של הטופס
  • החתמת המטופל על טופס הסכמה כללי, שעה שיש טופס הסכמה ספציפי לפעולה שבוצעה
  • אי מתן הסבר לאישה הרה בדבר בדיקות סקר לגילוי מומים ותסמונות גנטיות בעובר, גם אם מדובר בבדיקות שאינן ממומנות בסל שירותי הקופה וניתנות לביצוע באופן פרטי ובתשלום בלבד.
  •  אי יידוע מטופל על טיפול אלטרנטיבי למצבו, ניתוח שונה, תרופה, בדיקה או פעולה רפואית אחרת- גם אם הטיפול שהוצע למטופל בפועל הינו טיפול מקובל כשלעצמו, וגם אם אותו רופא או מוסד רפואי לא נוקט במסגרתו בטיפול האחר הקיים למצבו של המטופל.

מתי לפנות לייעוץ עורך דין בשל היעדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי ?

במידה שחולה מצא עצמו לאחר ניתוח או פרוצדורה רפואית אחרת עם נזק שלא הוסבר לו עליו מראש או במקרים של מטופלים שגילו כי לא הוצע להם טיפול מתאים למצבם, לרבות בדיקות הריון לגילוי מומים או תסמונות גנטיות, טיפול ניתוחי אחר וכו'- מומלץ לפנות לעורך דין לרשלנות רפואית לייעוץ ולבדיקת האפשרות לקבלת פיצוי בשל היעדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי.

מהו הפיצוי הצפוי במקרים של תביעה בעילה של אי קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי ?

ישנם מקרים בהם הפרת החובה לקבל הסכמה מדעת לטיפול כרוכה בנזקים חמורים, למשל במקרים של אי יידוע יולדת על אפשרות לעבור בדיקות שיכולות היו לגלות מומים בעובר או תסמונת גנטית עמה נולד הוולד או אי יידוע מטופל שעבר ניתוח לכריתת גידול בו הוא ניזוק, על האפשרות שהייתה לו לעבור טיפול לא ניתוחי לסרטן כמו הקרנות.

אי מסירת מידע במצבים שכאלו עשוי להיחשב להפרת חובה חקוקה (הפרת הוראות חוק זכויות החולה) ו/או לרשלנות. במקרים אלו הפיצוי שייפסק ישקף מלוא הנזקים שנגרמו למטופל, בשל הטיפול האסור שניתן לו.

כאמור לעיל, ככל שלא ניתן להוכיח בדיעבד במהלך המשפט כי המטופל היה בוחר שלא לעבור הטיפול בו ניזוק, לו היה נמסר לו מלוא המידע, אזי ייפסק לו פיצוי בשל הפגיעה באוטונומיה שלו. טווח הפיצוי בגין ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה נע בטווח של עשרות ועד מאות אלפי שקלים.

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים
לפניה מהירה whatsapp whatsapp
דילוג לתוכן