חוק זכויות החולה בישראל

חוק זכויות החולה נחקק בישראל בשנת 1996. החוק עיגן מספר חובות שנקבעו כבר למעשה בפסיקת בתי המשפט בישראל, שנים רבות קודם לכן. החוק פותח בהצהרה לפיה הוא יונק את ערכיו מזכותו החוקתית של כל אדם לשמירה ולהגנה על כבודו. סעיף 3 לחוק קובע כי במצב חירום רפואי זכאי כל אדם לקבל טיפול רפואי. סעיף 5 לחוק קובע כי כל מטופל זכאי לקבלת טיפול רפואי נאות לא רק בהיבט של האיכות המקצועית אלא גם בהיבט של יחסי האנוש.

שלוש חובות מרכזיות שעוגנו בחוק זכויות החולה:

חוק זכויות החולה מעגן 3 חובות מרכזיות של המטפל הרפואי כלפי המטופל. חובות אלו משמשות פעמים רבות בסיס לחיוב בפיצוי כספי בתביעות רשלנות רפואית:

החובה לקבל הסכמה מדעת:

חלה חובה לקבל, הן בעל פה והן בכתב, הסכמה של מטופל לכל טיפול רפואי פולשני העומד להתבצע בו. המטפל חייב להסביר למטופל על האלטרנטיבות הטיפוליות והשלכותיהן, היתרונות והחסרונות של כל שיטה טיפולית, הסיכויים והסיכונים. חלה חובה לוודא שהמטופל אכן הבין את שנאמר לו, ושהייתה בידו שהות מספקת לפני הטיפול לעכל את ההסברים ולשקול את החלטתו. במידה שנמצא שלא הוסבר למטופל על האלטרנטיבות הקיימות (ככל שקיימות) לטיפול הניתוחי או הטיפולי שהוצע לו, כמו גם על סיכוני הטיפול המוצע ושל האלטרנטיבות לו,יכול ותהיה למטופל זכות לפיצוי כספי בשל הפרת החובה לקבל הסכמה מדעת לטיפול. תם עידן "הפטרנליזם הרפואי" שבו המטפל "יודע יותר טוב" בשביל המטופל ומחליט לבדו מה לעשות.

החובה לתעד את מהלך הטיפול ולשמור על התיעוד:

קיימת חובה לנהל רשומה רפואית שתתעד את כל מהלך הטיפול במטופל, מתחילה ועד סוף, לרבות תלונות החולה, ההיסטוריה הרפואית שלו, השיקולים שעמדו בבסיס הטיפול, האבחנות החשודות, ולבסוף הטיפול שניתן. חובה זו הכרחית לא רק על מנת שהטיפול שיקבל המטופל לא ייפגע, שהרי חוסר בתיעוד של מה שנעשה או נשקל בעבר, יפגע בהמשך הטיפול בעתיד, אלא גם על מנת לשמור על זכויותיו של המטופל בהליך משפטי עתידי, במידה שייזקק לכך. הרישום הרפואי הוא הדרך המרכזית לדעת מה התרחש בשעת הטיפול במטופל, ועל ידי כך ניתן לבחון האם התקיימה רשלנות רפואית.

חובה אשר שזורה בחובת הרישום והתיעוד, היא החובה למסור למטופל, לבקשתו, את העתק הרשומה הרפואית המתייחסת אליו.

חובת הסודיות הרפואית:

חובה על המטפל לשמור בסוד כל מידע שיגיע לידיו לגבי המטופל במסגרת הטיפול בו. מותר יהיה לו למסור מידע זה לצד שלישי רק בהסכמה מפורשת של המטופל.

הזכות לפיצויים בתביעות רשלנות רפואית בשל הפרת חוק זכויות החולה

גם כיום, למעלה מ-20 שנה מאז חקיקתו של החוק, עדיין לא הוטמע הוא בצורה מלאה אצל הצוותים הרפואיים, ופעמים רבות מופרת חובת היידוע או חובת הרישום, על אף לשונו המפורשת של החוק. במקרים בהם מופרות הוראותיו של חוק זכויות החולה, יכולה להיות לאדם הנפגע בשל כך זכות לתביעת פיצויים (בעילות של הפרת חובה חקוקה ו/או רשלנות רפואית). כך למשל במקרה בו טיפלנו נפסקו מאות אלפי שקלים לאדם שניזוק בשל רשלנות רפואית במהלך פעולה לצנתור עורקי הלב שנעשתה תוך פגיעה בזכותו לאוטונומיה. יחד עם זאת, אין ספק שהחוק תרם להגברת המודעות בנושא מאז שנחקק, ובכך קידם את השמירה על זכויותיו של כל אדם הנזקק לטיפול רפואי בישראל.

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.

יצירת קשר

לפניה מהירה
whatsapp
whatsapp
דילוג לתוכן