הזכות להעתיק את התיק הרפואי לצורך תביעת רשלנות רפואית

הבסיס של כל תביעת רשלנות רפואית הוא התיק הרפואי (הרשומה הרפואית) של החולה. בהקשר זה הכוונה היא להעתק התיק המלא, הכולל בין היתר: דוח מעקב רופאים, דוח מעקב אחיות, דוח ניתוח (אם בוצע), דוח קבלה (רפואי וסיעודי) ודוח שחרור (רפואי וסיעודי), דוחות מדדים (נוזלים, חום, ל"ד), דוחות התייעצות שנעשו, פענוחי בדיקות והדמיות ועוד. כמו כן, במסגרת זכותו של מטופל לקבלת התיק הרפואי שלו, נכללת הזכות לקבל גם העתק צילומים והדמיות שנעשו, כגון צילום רנטגן, צילום סיטי או MRI, מהלך צנתור שנעשה וכו'. כמו כן, זכותו של מטופל לקבל דוח טיפול שקיבל על ידי מד"א ודומיו.

כאמור הבסיס לכל תביעת רשלנות רפואית הוא התיק הרפואי של החולה. בתי המשפט נוטים לייחס משקל רב לדברים שנכתבו בזמן אמת בתיק החולה. עיון מדוקדק בתיק מסייע לעורכי הדין וכן למומחה הרפואי (עמו הם מתייעצים) בהבנת המקרה לעומקו ובזיהוי הכשלים שהתרחשו בטיפול בחולה- ככל שהתרחשו. משכך, צעד ראשון, בסיסי והכרחי בדרך לתביעת רשלנות רפואית פוטנציאלית הוא להעתיק תיקו הרפואי של החולה.

הזכות להעתיק תיקו הרפואי של המטופל- התיק הוא של החולה ולא של המוסד הרפואי !

הצעד הראשון כאמור להגשמת זכותו של כל נפגע רשלנות רפואית בדרכו הארוכה עד לקבלת הפיצוי המיוחל, הוא איסופו של החומר הרפואי בעניינו.

הוראות הדין קובעות בפירוש את זכותו של החולה להעתק התיק הרפואי בעניינו- בין אם זה תיק רפואי שנערך במסגרת קופת החולים, בין אם במסגרת בית החולים, ביקור במיון, במרפאה או אשפוז ובין אם בביקורו אצל רופא פרטי. זכות זו עוגנה בשנת 1996 בהוראותיו של חוק זכויות החולה, אשר קובע מצד אחד חובת תיעוד הטיפול ושמירת התיעוד, ומצד שני את החובה לאפשר לחולה לעיין בתיקו הרפואי- ואם הוא רוצה בכך- להעתיקו בעצמו או באמצעות מיופה כוחו (למשל עורך דינו). החוק מגדיר מהו טיפול ומיהו מטפל הכפוף להוראותיו. ואלו הוראות החוק הרלבנטיות:

"18 (א). מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו"…

"20 (א). מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי לאחר בכל אחד מאלה: 1) המטופל נתן את הסכמתו למסירת המידע הרפואי".

על אף הוראותיו הברורות של החוק, עדים אנו למקרים בהם נתקל המטופל המבקש את תיקו הרפואי בסירוב ובביורוקרטיה קשה. במצבים כגון אלו אנו ממליצים למטופל שלא להרים ידיים ולפנות בנדון לגורם המפקח בקופת החולים או במשרד הבריאות, כגון נציב פניות הציבור או האחראי על חופש המידע באותו גוף. בדרך כלל פנייה שכזו תסייע ותאפשר למטופל לקבל תיקו הרפואי.

"שיטת מצליח" של בתי החולים במלחמתם נגד התובע הפוטנציאלי

מיותר לציין שללא התיקים הרפואיים המלאים, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להוכיח שהתרחשה רשלנות רפואית בטיפול בנפגע, כגון במקרה של רשלנות רפואית בניתוח– בהיעדר דוח ניתוח לא ניתן לדעת את שהתרחש בניתוח וממילא לא ניתן לזהות כשל בניתוח שגרם נזק למטופל.

בקשה שכזו לקבלת חומר רפואי מועברת למחלקה מיוחדת בבית החולים או בקופת החולים- מחלקה שרוב הציבור לא שמע עליה, היא נקראת "מחלקת ניהול סיכונים". לא- אין הכוונה לסיכונים לבריאותו של המטופל במהלך הטיפול בו ולאופן שבו ניתן להקטינם ככל האפשר. מדובר ב"סיכון" של בית החולים לשלם כסף לחולה שנפגע. סיכון כספי חמור ולא מבוטל ולכן, עיניים בוחנות של צוות ניהול הסיכונים עוברות התיק הרפואי לפני שזה מועבר לידיו של החולה או של עורך הדין המייצג את החולה.

בתי החולים עובדים בשיטה הידועה- "שיטת מצליח". בתשובה הראשונה הם מעבירים בדרך כלל את מה שהם רוצים להעביר, תוך תקווה שעורך הדין (ובטח שהחולה חסר הידע והניסיון, במידה שזה פנה לקבלת החומר בעצמו במקום לשכור שירותיו של עורך דין), לא ישים לב שחסרה בדיקת מעבדה מסוימת או שחסרה בדיקת אחיות מסוימת שעל קיומה ניתן היה בכלל ללמוד רק מעיון בגיליון אחר כמו, גיליון מאזן הנוזלים למשל. הם מקווים שלא ישימו לב שלדוח הניתוח יש כמה גרסאות ושהעבירו רק גרסה אחת. הם מקווים שלא ישימו לב שחסרה מדידת לחץ דם משעה שהיא מאוד קריטית להשתלשלות הטיפול בחולה.

הצליח – הצליח. לא הצליח- עורך הדין פונה שוב לבית החולים ובאורח פלא תמיד מתגלים מסמכים נוספים שלא הועברו בסיבוב הראשון.

הגיע הסיבוב השני. עדיין חסר חומר. עורך הדין שלא נפל בשיטת מצליח פונה שוב לבית החולים. אם הוא מתעקש עד הסוף, יושלמו כל הסיבובים ובסופו של דבר יימסר כל החומר הרלבנטי.

חשיבות הרשומה הרפואית בהתדיינות המשפטית במסגרת תביעת רשלנות רפואית

מטבע הדברים נוטים בתי המשפט לייחס משקל רב לדברים שנכתבו בתיקו הרפואי של החולה בזמן אמת, לכאורה לפני שהאינטרסים המנוגדים של הצדדים (המטופל התובע והמוסד הרפואי- הנתבע) להליך המשפטי נוצרו. אך האמת היא שההגנה המשפטית של המוסד הרפואי מתחילה הרבה לפני פתיחתו של הליך משפטי או פנייה של עורך דין לקבלת תיק רפואי של מטופל, ולמעשה במקרים רבים עוד מתחילה בזמן אמת. כך למשל הזדעזענו לשמוע מרופא נשים עמו אנו נמצאים בקשרי עבודה שלאחר סיבוך רפואי נוהגים במחלקתו לערוך הרשומה הרפואית בצורה ש"מייפה" את התנהלות הרופאים , בין היתר על ידי עיגול פינות שלא לומר טשטוש עקבות. אנו גם עדים לפעמים למכתבי שחרור מאשפוז בו נגרם נזק למטופל, שנערכו בצורה משפטית וחריגה המטילה ספק רב בנכונות הדברים. התנהלות זו הנה מסוכנת ביותר, בפרט בשים לב לעובדה שבתי המשפט נותנים משקל מכריע לכתוב ברשומה הרפואית מצד אחד, כשמצד שני קשה עד בלתי אפשרי להוכיח שהמוסד הרפואי ערך בזמן אמת מסמך שלא שיקף את האמת, משיקולי הגנה משפטית.

על אף זאת, מן הראוי לציין כי ניסוח מראש של מסמך רפואי במטרה לייפות ולסייד בלבן קטסטרופות שהתרחשו זה מיעוט המקרים. בדרך כלל נמצא מחיקות או שינויים בכתב יד (או במחשב) של רישומים שגויים שנעשה ניסיון לתקנם. בעניין זה חשוב לציין כי נהלי משרד הבריאות מורים על צורך בכתיבה בעט ולא בעפרון ובציון תאריך השינוי בתיק הרפואי, לצד חתימת עורך השינויים.

המלצה- לא לוותר על הזכות לקבל את התיק המלא – פנה/י לעורך דין לרשלנות רפואית שיעשה הפעולה בעצמו

חובה לזכור שהחומר הרפואי הוא הבסיס הראשוני לכל תביעה ותביעה. כמו שבית לא יעמוד בלי יסוד איתן, כך גם תביעת רשלנות רפואית לא תעמוד בלי מסד נתונים מלא של הטיפול הרפואי בחולה.

כמתואר לעיל, המוסדות הרפואיים מטילים קשיים בקבלת התיק הרפואי המלא של החולה ומנסים באמצעים ביורוקרטיים ואחרים (שיטת המצליח הנ"ל) להימנע מהעברת חומר רפואי שעלול לסבך בתביעה משפטית. כדי לאסוף חומר רפואי צריך לדעת מה לבקש ובעיקר מה חסר, זו ממש מומחיות מקצועית, חלק מן המומחיות של עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית

מחפש/ת עורך דין לרשלנות רפואית ? טיפים שיעזרו לך לדעת איך לבחור עו"ד רשלנות רפואית- לחצ/י על הקישור

4 טיפים לבחירת עורכי דין לרשלנות רפואית

קישורים רלבנטים למאמר זה:

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן