תביעות רשלנות רפואית  – מידע מעורכי דין

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהן תביעות רשלנות רפואית, מהם שלבי ההכנה של תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית, מהו היקף התביעות בגין אירועי רשלנות רפואית בישראל ביחס לעולם, מהי ההתייחסות אל תביעות אלו מצד הרופאים ובתי המשפט בישראל ועוד מידע מקיף בנושא בשורות הבאות

מהי תביעת רשלנות רפואית ?

תביעת רשלנות רפואית היא מסמך משפטי הכולל טענות עובדתיות ומשפטיות, אשר יחדיו מקימות עילת תביעה בשל רשלנות רפואית. בכתב התביעה מוצגות עובדות המוכיחות כי נגרם למטופל נזק בשל התנהלות בלתי תקינה של הגורמים האחראיים. התביעה מתבססת, בין היתר, על גיליונות רפואיים וחוות דעת של מומחה רפואי הקובע שהטיפול היה בלתי סביר וגרם לנזקי המטופל. התביעה מוגשת בדרך כלל נגד המוסד הרפואי המעסיק את הרופא (או כל איש צוות אחר כגון- אחות) מכוח אחריות שלוחית.

תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא ברגיל 7 שנים מיום התרחשות המקרה שגרם לנזק. לכלל 7 השנים מספר חריגים. אחד מהם הוא חריג הקטינות, לפיו במקרה של מי שהיה קטין בעת האירוע הרשלני, נספרות 7 השנים מהגיע הנפגע הקטין לגיל 18 (ניתן לתבוע עד גיל 25).

מהם שלבי ההכנה של תביעת רשלנות רפואית ?

להלן השלבים המרכזיים בדרך לתביעת רשלנות רפואית*:

  • יצירת קשר עם עורך דין לרשלנות רפואית וקיום שיחת טלפון במהלכה עורך הדין ישאל שאלות רלוונטיות.
  • קיום פגישה ועיון במסמכים ראשוניים (ככל שקיימים בידי הנפגע). בפגישה יחתים עורך הדין את המטופל (או יורשיו במקרה פטירה (חו"ח)) על טפסי התקשרות: הסכם שכר טרחה, ייפוי כוח וכן טופס ויתור על סודיות רפואית (לצורך העתקת התיקים הרפואיים).
  • לצורך בירור המקרה יעתיק עורך הדין את תיקיו הרפואיים של הנפגע מהמוסדות הרפואיים הרלבנטיים. לאחר עיון בחומר, יפנה עורך הדין  לייעוץ ראשוני עם מומחה רפואי מהתחום הרלוונטי לטיפול שנבדק.
  • במידה שהמומחה הרפואי יוכל לבסס עילה מספקת לתביעה, יערוך עורך הדין כתב תביעה על סמך תיאור המקרה, התיקים הרפואיים, חוות הדעת, נתוני הנזק ועוד.
  • השלב הסופי או יותר נכון "הסוף של ההתחלה" הוא בהגשת התביעה לבית המשפט המתאים (שלום או מחוזי- תלוי בהיקף הפיצוי הנדרש) ותשלום אגרת פתיחת הליך (בין 700 ל-1,200 ש"ח- תלוי בערכאה).

*חשוב לציין, כי בכל שלב מהשלבים שתוארו לעיל יכול שיימצא שאין אפשרות להמשיך לתביעה והטיפול יסתיים.

תביעות רשלנות רפואית במדינת ישראל – היקף התופעה

בארה"ב דווח זה מכבר כי טעויות רפואיות מהוות סיבת המוות השלישית אצלם- כך לפי מחקר שנערך באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית ופורסם במאי 2016 [לחצ/י למעבר לפרסום המחקר]:

רשלנות רפואית היא סיבת המוות השלישית בארה"ב

בישראל אין חובת דיווח של רופאים ו/או נותני שירותים רפואיים, לא ציבוריים ולא פרטיים, על טעויות וכשלים שהתרחשו בטיפולים הרפואיים השונים שהוענקו על ידם. ממילא גם אין גוף פורמאלי, משרד הבריאות או גוף מנהלי אחר, המרכז ומדווח על היקף הטעויות המתרחשות בטיפול הרפואי או מרכז נתונים בנושא כגון: מספר התביעות המוגשות ביחס למקרים בהם התרחשו טעויות וכשלים בטיפול, אחוזי קבלה/דחייה של התביעות המוגשות לבתי המשפט בעילה של רשלנות רפואית, סכומים ששולמו בתביעות אלו וכו'.

הביקורת על תביעות רשלנות רפואית מצד המערכת הרפואית בישראל

על אף היעדר נתונים מסודרים בנושא ולמרות העובדה שמניתוח נתונים (חלקיים) נראה כי היקף התביעות בישראל נמוך מאוד ביחס למספר הטעויות והכשלים המתרחשים בטיפול בחולים בישראל (כפי שיוצג להלן), קיימת ביקורת מצד גורמים במערכת הבריאות בישראל על כך שרופאים נתבעים על זוטות; שיש הרבה תביעות סרק; שבתי המשפט מוטים (רגשית) בפסיקתם בתביעות רשלנות רפואית לטובת התובע הניזוק; שיש לבלום את האפשרות לתבוע בשל רשלנות רפואית בשל גידול אסטרונומי ובלתי מתקבל על הדעת בתביעות רשלנות רפואית בישראל: גידול של 29% במספר התביעות משנת 2006 ועד 2017, לצד זה- גידול ניכר בגובה הפיצויים בתביעות, שזינק מכ- 56,000 ש"ח פיצוי ממוצע לתביעה נכון לשנת 2006 לכ- 134,000 ש"ח ב-2017.

מועלות טענות שתחושת הרופאים היא שמחפשים לתבוע אותם שלא בצדק, ובשל כך הם גם מפנים לבדיקות מיותרות, שלא באמת צריך אותן, כחלק מרפואת כסת"ח ("רפואה מתגוננת"). מועלות גם טענות כלפי רופאים הכותבים חוות דעת לטובת הנפגעים- נטען שזה לא מוסרי ולא קולגיאלי – (ראה בקישור זה עמדות המערכת הרפואית כפי שהוצגו בכנס ים המלח מ-3/2018- -פורסם באתר e-Med  בכתובת: http://www.e-med.co.il).

פרופ' רונן אברהם, מהפקולטות למשפטים שבאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת טקסס באוסטין, התייחס בכתבה שפורסמה באתר The-Marker לטענות הנ"ל והפריכן בזו אחר זו [לחצ/י לקישור לכתבה].פרופ' אברהם הציג נתונים מהם עולה תמונה שונה שאינה מתיישבת עם טענות הרופאים, לרבות ובין היתר הוצג כי:

  • אין משבר של ריבוי תביעות רשלנות רפואית בישראל: לצד הגידול של 29% במספר התביעות בין 2006 ל-2017 חל גידול של 24% באוכלוסיה.
  • על סמך נתונים שהציג עו"ד עומר פלד- אין נטייה מובנית של בתי משפט לקבל תביעות רשלנות רפואית: הנתונים הם ש-48% מהתביעות מתקבלות, בעוד הרוב- 52% – נידחות- תוצאה המתאימה למודלים של קבלת החלטות בצורה אובייקטיבית ולא מוטה.
  • 98% מהמטופלים כלל לא תובעים בשל רשלנות רפואית: לפי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד בארה"ב [ראה קישור לפרסום תוצאות המחקר ב-NEJM], הרוב המכריע של הניזוקים במקרים בהם התרחשה רשלנות רפואית כלל לא תובעים. זאת ועוד- שיעור תביעות הסרק עומד על 0.4% אחוז: החוקרים בהרווארד מצאו כי על כל 1,027 תביעות מוצדקות, רק 3 תביעות אינן מוצדקות (סרק). אם כך שם- בארה"ב בה נהוג לתבוע הרבה יותר מבישראל, הרי שבארץ הנתונים אפילו גבוהים יותר.

מהו היקף התביעות בגין רשלנות רפואית בישראל ?

בישראל, לפי דיווחים לא רשמיים של בתי חולים וחברות ביטוח כפי שהוצג על ידי פרופ' אברהם (ר' לעיל), 74% מהאירועים הרפואיים החריגים שדווחו ע"י המוסדות הרפואיים לחברות הביטוח כלל לא הגיעו לתביעה;  20% מהמקרים  שהגיעו לתביעה הסתיימו בפשרה, 5% הסתיימו בדרך אחרת ורק ב-1% מהמקרים הייתה הכרעה שיפוטית בפסק דין:

נתונים על תביעות רשלנות רפואית בישראל

כמו בארה"ב, גם בישראל ישנם גורמים בעלי עניין המנסים מפעם לפעם להגביל באמצעות חקיקה את היקף התביעות וסכומי הפיצוי (damages cap) להם זכאים מטופלים שניזוקו בשל טיפול רפואי רשלני. בבסיס הצדקתם עומדות הטענות שהוזכרו לעיל אשר אינן מתיישבות עם המצב בפועל – מצב בו רוב הנפגעים כלל לא תובעים; יותר תביעות נידחות מאשר מתקבלות ותביעות סרק כמעט ולא קיימות.

אי דיווח על טעויות שהתרחשו בטיפול הרפואי

כאמור לעיל, בישראל אין גוף המקבל דיווח שוטף על טעויות וכשלים שהתרחשו בטיפול הרפואי בחולים השונים. מניסיוננו אנו נעיד על מדיניות של אי-שיתוף מטופל בטעויות שהתרחשו במסגרת טיפול בו (ואף הטעייה מכוונת והצגת הכשל כ"יד הגורל"); בנוסף, קיים "קשר שתיקה" בין רופאים – רוב הרופאים אינם מוכנים לכתוב חוות דעת כנגד המערכת הרפואית גם כשברור להם שהמטופל קיבל טיפול רפואי רשלני. לצד כל אלו ניצב המטופל- הניזוק החלש- אל מול המערכת הרפואית החזקה שרואה הרבה פעמים בעין לא יפה את עצם הגשת התביעה כנגדה. זו הטופוגרפיה של הזירה המשפטית בתביעת רשלנות רפואית השמה את הנפגע בעמדת נחיתות בתביעה.

בשורה התחתונה

תביעת רשלנות רפואית היא מסמך הנערך על ידי עורך דין במקרים בהם קיימת עילה על פי דין לתבוע פיצויים בעילה של רשלנות רפואית. הגשת התביעה מוגבלת בזמן וכפופה לדיני ההתיישנות. בעקרון תביעה בעילה של רשלנות רפואית מתיישנת בתוך 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק.

הליך הכנת תביעת רשלנות רפואית הינו מורכב וכרוך בהוצאות. ההוצאה העיקרית הינה עבור חוות דעת של מומחה רפואי שיש לצרף לתביעה. קיים קשר של שתיקה בין רופאים ולפעמים נוצר קושי מהותי לאתר מומחה שיהיה מוכן לכתוב חוות דעת לטובת נפגע רשלנות רפואית, גם כאשר ברור שמדובר במקרה של רשלנות רפואית.

בישראל אין חובת דיווח על טעויות וכשלים שהתרחשו בטיפול הרפואי ואין גוף שמרכז נתונים בדבר היקף הטעויות ביחס להיקף התביעות, שיעור קבלת ודחיית התביעות, שיעור הפיצויים הנפסקים בתביעות אלו ועוד.

מנתונים ספורדיים שפורסמו, נראה כי היקף התביעות בישראל נמוך משמעותית ביחס להיקף הטעויות והכשלים המתרחשים בטיפול הרפואי. על אף זאת, קיימת ביקורת נוקבת מצד המערכת הרפואית על ריבוי תביעות ופסיקת פיצויים מוגזמת לטובת נפגעי טיפול רפואי. אי ההתאמה בין הנתונים הקיימים לתלונות הרופאים מעלה בסימן שאלה את המניע לתלונות אלו.

קרא/י על תביעות רשלנות רפואית בטיפול עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר

תיאור מקרי רשלנות רפואית בניתוחים שהגיעו לתביעה משפטית. בחלק מהמקרים מופיע גם סכום הפיצוי שהתקבל בתביעה תיאור מקרי רשלנות רפואית בהריון ולידה שהגיעו לתביעות משפטיות, כולל דיווח על הפיצוי שהתקבל בתביעות מגוון מקרים של תביעות רשלנות רפואית בשל טעויות ואיחור באבחון מחלות, פיצויים שהתקבלו בתביעות ועוד תיאור מקרי תביעות רשלנות רפואית בשל טיפול רפואי רשלני במסגרת קופות חולים, בתי חולים וכדומה

אנו כאן לעזור לך ! נשמח לייעץ ולסייע

אם קיים אצלך חשש כי חווית רשלנות רפואית, פנה/י אלינו לייעוץ לא מחייב ואנו נעריך עבורך אפשרות תביעה והיקפה
לפניה מהירה whatsapp whatsapp