מהן תביעות רשלנות רפואית, מהו היקף התביעות בגין אירועי רשלנות רפואית בישראל ביחס לעולם, ומהי ההתייחסות אל תביעות אלו מצד הרופאים ובתי המשפט ?

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים כל מה שצריך לדעת על תביעות בשל רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית היא מסמך משפטי הכולל טענות עובדתיות ומשפטיות, אשר יחדיו מקימות עילת תביעה בשל רשלנות רפואית. בכתב התביעה מוצגות עובדות המוכיחות כי נגרם למטופל נזק בשל התנהלות בלתי תקינה של הגורמים האחראיים. התביעה מתבססת, בין היתר, על גיליונות רפואיים וחוות דעת של מומחה רפואי הקובע שהטיפול היה בלתי סביר וגרם לנזקי המטופל. התביעה מוגשת בדרך כלל נגד המוסד הרפואי המעסיק את הרופא (או כל איש צוות אחר כגון- אחות) מכוח אחריות שלוחית.

תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא 7 שנים מיום התרחשות המקרה שגרם לנזק (למעט מקרים מיוחדים בהם תקופה זו מוארכת, כמו למשל במקרה של נפגע קטין, שאז 7 השנים נספרות מהגיע הנפגע לגיל 18).

תביעות רשלנות רפואית במדינת ישראל

בארה"ב דווח זה מכבר כי טעויות רפואיות מהוות סיבת המוות השלישית אצלם- כך לפי מחקר שנערך באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית ופורסם במאי 2016 [לחצ/י למעבר לפרסום המחקר]:

רשלנות רפואית היא סיבת המוות השלישית בארה"ב

בישראל אין גוף פורמאלי, משרד הבריאות או גוף מנהלי אחר, המרכז ומדווח על היקף הטעויות המתרחשות בטיפול הרפואי או מרכז נתונים בנושא כגון: מספר התביעות המוגשות, אחוזי קבלה/דחייה של התביעות, סכומים ששולמו בתביעות וכו'.

קיימת ביקורת מצד גורמים במערכת הבריאות בישראל על כך שרופאים נתבעים על זוטות; שיש הרבה תביעות סרק; שבתי המשפט מוטים בפסיקתם בתביעות רשלנות רפואית לצד התובע הניזוק; שיש לבלום את האפשרות לתבוע בשל רשלנות רפואית בשל גידול אסטרונומי ובלתי מתקבל על הדעת בתביעות רשלנות רפואית בישראל: גידול של 29% במספר התביעות משנת 2006 ועד 2017, לצד זה- גידול ניכר בגובה הפיצויים בתביעות, שזינק מכ- 56,000 ש"ח פיצוי ממוצע לתביעה נכון לשנת 2006 לכ- 134,000 ש"ח ב-2017.

מועלות טענות שתחושת הרופאים היא שמחפשים לתבוע אותם שלא בצדק, ובשל כך הם גם מפנים לבדיקות מיותרות, שלא באמת צריך אותן, כחלק מרפואת כסת"ח ("רפואה מתגוננת"). מועלות גם טענות כלפי רופאים הכותבים חוות דעת לטובת הנפגעים- נטען שזה לא מוסרי ולא קולגיאלי – (ראה בקישור זה עמדות המערכת הרפואית כפי שהוצגו בכנס ים המלח מ-3/2018- -פורסם באתר e-Med  בכתובת: http://www.e-med.co.il).

פרופ' רונן אברהם, מהפקולטות למשפטים שבאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת טקסס באוסטין, התייחס בכתבה שפורסמה באתר The-Marker לטענות הנ"ל והפריכן בזו אחר זו [לחצ/י לקישור לכתבה].פרופ' אברהם הציג נתונים מהם עולה תמונה שונה שאינה מתיישבת עם טענות הרופאים, לרבות ובין היתר הוצג כי:

  • אין משבר של ריבוי תביעות רשלנות רפואית בישראל: לצד הגידול של 29% במספר התביעות בין 2006 ל-2017 חל גידול של 24% באוכלוסיה.
  • על סמך נתונים שהציג עו"ד עומר פלד- אין נטייה מובנית של בתי משפט לקבל תביעות רשלנות רפואית: הנתונים הם ש-48% מהתביעות מתקבלות, בעוד הרוב- 52% – נידחות- תוצאה המתאימה למודלים של קבלת החלטות בצורה אובייקטיבית ולא מוטה.
  • 98% מהמטופלים כלל לא תובעים בשל רשלנות רפואית: לפי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד בארה"ב [ראה קישור לפרסום תוצאות המחקר ב-NEJM], הרוב המכריע של הניזוקים במקרים בהם התרחשה רשלנות רפואית כלל לא תובעים. זאת ועוד- שיעור תביעות הסרק עומד על 0.4% אחוז: החוקרים בהרווארד מצאו כי על כל 1,027 תביעות מוצדקות, רק 3 תביעות אינן מוצדקות (סרק). אם כך שם- בארה"ב בה נהוג לתבוע הרבה יותר מבישראל, הרי שבארץ הנתונים אפילו גבוהים יותר.

ואילו בישראל, לפי דיווחים לא רשמיים של בתי חולים וחברות ביטוח כפי שהציג פרופ' אברהם, 74% מהאירועים הרפואיים החריגים שדווחו ע"י המוסדות הרפואיים לחברות הביטוח כלל לא הגיעו לתביעה;  20% מהמקרים  שהגיעו לתביעה הסתיימו בפשרה, 5% הסתיימו בדרך אחרת ורק ב-1% מהמקרים הייתה הכרעה שיפוטית בפסק דין:

נתונים על תביעות רשלנות רפואית בישראל

כמו בארה"ב, גם בישראל ישנם גורמים בעלי עניין המנסים מפעם לפעם להגביל באמצעות חקיקה את היקף התביעות וסכומי הפיצוי (damages cap) להם זכאים מטופלים שניזוקו בשל טיפול רפואי רשלני. בבסיס הצדקתם עומדות הטענות שהוזכרו לעיל אשר אינן מתיישבות עם המצב בפועל – מצב בו רוב הנפגעים כלל לא תובעים; יותר תביעות נידחות מאשר מתקבלות ותביעות סרק כמעט ולא קיימות.

מניסיוננו אנו נעיד על מדיניות של אי-שיתוף מטופל בטעויות שהתרחשו במסגרת טיפול בו (ואף הטעייה מכוונת והצגת הכשל כ"יד הגורל"); בנוסף, קיים "קשר שתיקה" בין רופאים בכלל, ובתחומים מסוימים בפרט (כגון בתחום "ילוד וגניקולוגיה")- רוב הרופאים אינם מוכנים לכתוב חוות דעת כנגד המערכת הרפואית גם כשברור להם שהמטופל קיבל טיפול רשלני. לצד כל אלו ניצב המטופל- הניזוק החלש- אל מול המערכת הרפואית החזקה שרואה הרבה פעמים בעין לא יפה את עצם הגשת התביעה כנגדה. זו הטופוגרפיה של הזירה המשפטית בתביעת רשלנות רפואית השמה את הנפגע בעמדת נחיתות בתביעה.

שלבי ההכנה של תביעת רשלנות רפואית

להלן השלבים המרכזיים בדרך לתביעת רשלנות רפואית:

  • יצירת קשר עם עורך דין לרשלנות רפואית וקיום שיחת טלפון במהלכה עורך הדין ישאל שאלות רלוונטיות.
  • קיום פגישה ועיון במסמכים ראשוניים (ככל שקיימים בידי הנפגע). בפגישה יחתים עורך הדין את המטופל (או יורשיו במקרה פטירה (חו"ח)) על טפסי התקשרות: הסכם שכר טרחה, ייפוי כוח וכן טופס ויתור על סודיות רפואית (לצורך העתקת התיקים הרפואיים).
  • לצורך בירור המקרה יעתיק עורך הדין את תיקיו הרפואיים של הנפגע מהמוסדות הרפואיים הרלבנטיים. לאחר עיון בחומר, יפנה עורך הדין  לייעוץ ראשוני עם מומחה רפואי מהתחום הרלוונטי לטיפול שנבדק.
  • במידה שהמומחה הרפואי יוכל לבסס עילה מספקת לתביעה, יערוך עורך הדין כתב תביעה על סמך תיאור המקרה, התיקים הרפואיים, חוות הדעת, נתוני הנזק ועוד.
  • השלב הסופי או יותר נכון "הסוף של ההתחלה" הוא בהגשת התביעה לבית המשפט המתאים (שלום או מחוזי- תלוי בהיקף הפיצוי הנדרש) ותשלום אגרת פתיחת הליך (בין 700 ל-1,200 ש"ח- תלוי בערכאה).

חשוב לציין, כי בכל שלב מהשלבים שתוארו לעיל יכול שיימצא שאין אפשרות להמשיך לתביעה והטיפול יסתיים.

תיאור מקרי רשלנות רפואית בניתוחים שהגיעו לתביעה משפטית. בחלק מהמקרים מופיע גם סכום הפיצוי שהתקבל בתביעה תיאור מקרי רשלנות רפואית בהריון ולידה שהגיעו לתביעות משפטיות, כולל דיווח על הפיצוי שהתקבל בתביעות מגוון מקרים של תביעות רשלנות רפואית בשל טעויות ואיחור באבחון מחלות, פיצויים שהתקבלו בתביעות ועוד תיאור מקרי תביעות רשלנות רפואית בשל טיפול רפואי רשלני במסגרת קופות חולים, בתי חולים וכדומה

אנו כאן לעזור לך ! נשמח לייעץ ולסייע

אם קיים אצלך חשש כי חווית רשלנות רפואית, פנה/י אלינו לייעוץ לא מחייב ואנו נעריך עבורך אפשרות תביעה והיקפה

יצירת קשר

לפניה מהירה