רשלנות רפואית בניתוח
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהי רשלנות רפואית בניתוח, באלו שלבים של ההליך הניתוחי הרשלנות עלולה להתרחש, מהם המקרים השכיחים של רשלנות בניתוחים, מהן ההוצאות הכרוכות בהגשת תביעה כזו, עד מתי אפשר לתבוע בשל ניתוח רשלני ומהם הגורמים המשפיעים על גובה הפיצויים במקרים אלו – כל זאת ועוד בשורות הבאות
מהי רשלנות רפואית בניתוח ?
90 שניות על רשלנות רפואית בניתוח מאת עורך דין אביחי דר
ניתוח כושל עלול לגרום למטופל נזק חמור ובלתי הפיך ואפילו להסתיים במוות. אמנם לא כל כישלון ניתוחי מלמד בהכרח על רשלנות, אולם במידה שמטופל ניזוק בשל רשלנות רפואית בניתוח, מאפשר החוק להגיש תביעה לפיצויים כספיים בשל הנזקים שנגרמו, כולל במקרה מוות (במקרה מוות התובעים הם יורשיו החוקיים של הנפטר ו/או התלויים במנוח טרם מותו).
"רשלנות רפואית בניתוח" אינו מצב נתון אחד. עשויות להיות שלל נסיבות שייחשבו לרשלנות בניתוח. ס' 35 לפקודת הנזיקין, המגדיר מהי התרשלות של העוסקים במשלח יד (כולל רופאים ואנשי צוות רפואי) קובע אמת מידה רחבה למדי "נקיטה ברמת מיומנות ו/או במידת זהירות בלתי סבירות" תיחשב להתרשלות. ככל שההתרשלות גרמה לנזק, ניתן לתבוע בשל הנזקים שנגרמו פיצוי כספי בעילה של רשלנות רפואית.
להרחבה על ההגדרה של רשלנות רפואית בניתוחים לפי הדין לחצ/י כאןחוות דעת רפואית בתביעת רשלנות בניתוח
על התובע פיצויים בשל רשלנות בניתוח, חובת ההוכחה כי הטיפול שקיבל היה רשלני. עורכי הדין המתמחים בתביעות רשלנות רפואית בעלי ידע וכלים להציג ראיות בפני בית המשפט המלמדות על רשלנות. הראיה המרכזית בתביעות אלו היא חוות דעת של מומחה רפואי אשר קובע כי הטיפול שניתן לתובע היה רשלני וגרם לו לנזק. עורכי דין המייצגים נפגעי רשלנות רפואית מצויים בקשרי עבודה עם מומחים רפואיים מתחומי הרפואה השונים, ופועלים מולם במקרים המתאימים על מנת שיכתבו חוות דעת עבור לקוחותיהם.
רשלנות רפואית עוד לפני ביצוע הניתוח (רשלנות בשלב טרום הניתוח)
מהבחינה המשפטית, הניתוח לא מתחיל כשהמנתח אוחז בסקלפל וגם לא מסתיים כשהחולה מתעורר מההרדמה – חובת הזהירות כלפי החולה מוטלת על הרופאים גם לפני הניתוח וגם לאחריו. ההחלטות שנתקבלו לפני הניתוח, כמו למשל ההחלטה על הצורך בניתוח, עיתוי ביצוע הניתוח, סוג הניתוח והטכניקה הניתוחית שנבחרו, עומדות גם הן לבחינה במקרה של חשד לרשלנות בניתוח שגרמה נזק למטופל.
פעמים רבות ההחלטה על ביצוע ניתוח מתקבלת ללא כל דיון ראוי באלטרנטיבות הקיימות לניתוח, כלומר דרכי טיפול אחרות בבעיה אותה הציג המטופל, כמו למשל טיפול שמרני או מעקב. במקרים אחרים החולה מוחתם על טופס הסכמה לניתוח, מבלי שפורטו בפניו סיכוני הניתוח וסיכוייו, לעומת האלטרנטיבות הקיימות. במקרים שכאלו, יכול ותהיה למטופל עילת תביעה בשל רשלנות ואי קבלת "הסכמה מדעת" לניתוח.
רשלנות רפואית במהלך הניתוח עצמו
לפעמים ההתרשלות מתבטאת בכך שלא ננקטה טכניקה ניתוחית מתאימה לחולה, לפעמים היא מתבטאת ברמת מיומנות ירודה של המנתח, לפעמים בחוסר זהירות מספקת. אלו וגם אלו עלולים להביא לפגיעה באיברים סמוכים לאזור המנותח, רקמות, כלי דם, עצבים וכדומה. לעתים, המנתח גם כושל באבחון מיידי של הפגיעה שהתרחשה במהלך הניתוח.
דימומים פנימיים שגרם המנתח במהלך הניתוח, חירור (פרפורציה) של איברים שונים כגון מעי, פגיעה בעצב וכדומה עלולים, בהיעדר אבחנה מיידית וטיפול, להביא להתדרדרותו של החולה ולהופעת נכות או חלילה מוות.
רשלנות במעקב לאחר הניתוח
מעקב קפדני אחר מצב החולה לאחר הניתוח נועד בין היתר לוודא שהחולה מתייצב ושלא מופיעים סימנים כלשהם העלולים להצביע על פגיעה שהתרחשה בזמן הניתוח. לדוגמה, חום ועלייה במדדי דלקת אצל מנותח לאחר הניתוח, עלולים לרמז על זיהום שמתפתח כתוצאה מפגיעה פנימית שהתרחשה בניתוח או סטריליזציה ירודה. במקרה שכזה יש לתת הדעת לאפשרויות אלו ולטפל בחולה בהתאם, על מנת למנוע התדרדרות במצבו.
אי ביצוע המעקב הנדרש אחר חולה מנותח, יכול להוות רשלנות רפואית בניתוח ולזכות המנותח בפיצוי כספי.
מהם המקרים השכיחים של רשלנות רפואית בניתוחים ?
- אי הצגת אלטרנטיבות לטיפול הניתוחי (טיפול שמרני ו/או מעקב) וביצוע ניתוח מיותר. לחצ/י למידע נוסף על ביצוע ניתוח מיותר
- אי קבלת הסכמה מדעת לניתוח. לחצ/י לקריאה על מקרה של ביצוע ניתוח של קשיש ללא שהוסבר לו על סכנות הניתוח
- בחירה בסוג ניתוח / טכניקה ניתוחית לא מתאימים. לחצ/י לקריאה על מקרה בו נקט מנתח לב בטכניקה לא מתאימה
- איחור בביצוע ניתוח. לחצ/י לקריאה על מקרה של איחור בביצוע ניתוח לב שגרם למות המטופלת
- ביצוע הניתוח במיומנות ירודה ופגיעה בשל כך באיבר סמוך, עצב או כלי דם תוך כדי הניתוח. לחצ/י לקריאה על מקרה של ניתוח גב בו פגע המנתח בעצבי "זנב הסוס" וגרם לפגיעה בסוגרים
- ניתוח איבר לא נכון. לחצ/י לקריאה על מקרה של ניתוח צד לא נכון בניתוח אפנדיציט
- השארת גוף זר בגופו של המנותח.
- ניתוח כושל. לחצ/י לקריאה על ניתוח הגדלת חזה שהותיר המטופלת עם חזה מעוות ושד קטום
- דימום לאחר ניתוח שלא מזוהה בזמן. לחצ/י לקריאה על מקרה של דימום בטני שהופיע לאחר ניתוח בטן ולא אובחן בזמן
- זיהום לאחר ניתוח שלא מזוהה בזמן. לחצ/י לקריאה על מקרה של זיהום בטני שהופיע לאחר ניתוח כריתת כיס מרה ולא זוהה בזמן
עד מתי אפשר לתבוע על רשלנות רפואית בניתוח ?
כדאי להיות ערניים ולשים לב שתקופת ההתיישנות בשל נזקים שנגרמו בניתוחים היא 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק (בדרך כלל יום הניתוח). ככל שמדובר בניתוח של קטין, ניתן לתבוע על נזקים מהניתוח בתוך 7 שנים מהגיעו של הקטין לגיל 18 (עד גיל 25). כשמדובר במקרה של רשלנות בניתוח שגרמה לפטירת – בין אם הנפטר היה קטין או לא – ניתן לתבוע פיצויים עד 7 שנים מהפטירה.
לכלל 7 השנים ישנם חריגים נוספים אךהמלצתנו היא שלא "לבנות" על החריגים לכלל. במידה שמתעורר חשד לרשלנות בניתוח, מומלץ לפנות מיידית לייעוץ עם עורך דין.
רוצה לדעת עוד על התיישנות בתביעות רשלנות רפואית ? לחצ/י כאןמהן ההוצאות הצפויות עבור הגשת תביעה לפיצויים בשל רשלנות בניתוח ?
הוצאות המשפט במקרה של תביעת רשלנות רפואית בניתוח, מסתכמות רובן ככולן בעלות חוות דעת רפואית שיש לצרף לתביעה. חוות דעת שכזו יכולה לעלות גם עשרות אלפי שקלים. לפעמים צריך יותר מחוות דעת אחת.
שכר הטרחה של עורך הדין בתביעת רשלנות רפואית בניתוח, משולם בסוך התהליך, באחוזים מהפיצוי, רק במידה שמתקבל פיצוי. במקרים של חוסר יכולת כלכלית לממן הוצאות המשפט, ניתן, בתנאים מסוימים, לקבל הלוואה על תנאי, שתשלום גם היא רק במידה שהתובע יקבל פיצוי בתביעה.
מהו הפיצוי הצפוי במקרים של רשלנות רפואית בניתוח ?
היקף הנזק שנגרם למטופל בשל הרשלנות בניתוח והשלכותיו (מבחינה תפקודית, תעסוקתית וחברתית), כמו גם גילו של המטופל, הסטטוס המשפחתי שלו, עיסוקו וכישוריו ערב האירוע, רמת הכנסתו, צרכיו הרפואיים והשיקומיים, הכאב והסבל שהפגיעה גרמה וקיומו של קיצור צפוי בתוחלת חייו של הנפגע בשל הרשלנות- אלו ועוד נתונים אחרים הם שיכתיבו בסופו של דבר את גובה הפיצוי בכל מקרה ומקרה. בהקשר זה אין דומה הפיצוי במקרה של קשיש פנסיונר עם נכות קלה או חולפת, לפיצוי בתביעה של צעיר עם נכות חמורה ומגבילה.
