Last updated on February 29th, 2020 at 11:48 am
מדי שנה מאות מטופלים נפגעים מרשלנות רפואית בניתוחים. רשלנות בניתוח עלולה לגרום למטופל לנזק בלתי הפיך, ואף, חלילה, למוות בטרם עת. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מתי עלולה להתרחש רשלנות בניתוח, למה כדאי לכם להיות ערים ומה עושים אם חושדים ברשלנות בניתוח. כל המידע בשורות הבאות
רשלנות רפואית בניתוח – מהי ?
"רשלנות רפואית בניתוח" אינה הגדרה של מצב נתון אחד כי אם מדובר בשלל מצבים ותרחישים סביב ביצועו של הניתוח עצמו כמובן, אבל גם סביב החלטות שנתקבלו עוד טרם הניתוח, כמו למשל ההחלטה על עיתוי הניתוח, סוג הניתוח והטכניקה, כמו גם בחינה משותפת עם החולה של חלופת הטיפול המתאימה עבורו (תוך כדי הצגת חלופות הטיפול לחולה, כולל האפשרות להימנע מהניתוח). באופן דומה, מוטלת על הצוות הרפואי חובה לעקוב אחר התאוששות החולה בתקופת ההחלמה מהניתוח, כולל ביצוע ביקורות מתאימות וכן זיהוי מראש של סימנים מבשרים כמו זיהום או דימום.
כאמור, שלב טרום הניתוח הכולל חובה להסביר למטופל על מהות הניתוח, סיכוניו והאלטרנטיבות לפרוצדורה הניתוחית שעל הפרק. שלב ביצוע הניתוח עצמו, כולל ההרדמה בניתוח וכן שלב ההתאוששות והמעקב לאחר הניתוח ועד החלמת המטופל וחזרתו לשגרה. ככל שבאחד (או יותר) משלבים אלו, נגרם למטופל נזק גוף (כולל נזק נפשי) בשל סטייה מרמת טיפול סבירה או מקובלת, הרי שיכול ותהיה למטופל עילת תביעה לפיצוי כספי בשל רשלנות רפואית בניתוח.
רשלנות בניתוח עלולה להסב למטופל נזקים חמורים ובלתי הפיכים. במידה שנזקי המטופל נגרמו בשל טיפול רפואי לקוי, מאפשר החוק להגיש תביעה לפיצויים כספיים בשל הנזקים (כולל נזקי מוות חלילה). [להרחבה בנושא חישוב פיצויים בשל רשלנות בניתוחים – לחצ/י כאן].
לצורך תביעת פיצויים כספיים עבור הנזק שנגרם למטופל בניתוח רשלני, יש להיעזר בשירותי עורך דין המתמחה בדיני הרשלנות הרפואית. הליך התביעה כרוך בהוצאות, עיקרן עבור חוות דעת של רופאים ומומחים אחרים. יחד עם זאת, שכר טרחת עורך הדין משולם כנגזרת של אחוזים מוסכמים מראש מהפיצוי שמתקבל ובמידה שלא מתקבל פיצוי, אין עורך הדין זכאי לשכר עבור הייצוג.
90 שניות על רשלנות רפואית בניתוח מאת עורך דין אביחי דר
להלן התייחסות לרשלנות בניתוח בכל אחד מהשלבים:
רשלנות רפואית עוד לפני ביצוע הניתוח
במשך השנים נתקלנו במקרים רבים בהם מסתבר כי כלל לא היה צורך לנתח המטופל, וכי מדובר היה בניתוח מיותר וחסר תכלית, ללא כל צורך רפואי "אמיתי" בביצועו. פעמים רבות ההחלטה על ביצוע ניתוח מתקבלת ללא כל דיון ראוי באלטרנטיבות הקיימות לניתוח, כלומר דרכי טיפול אחרות בבעיה אותה מציג המטופל ללא צורך בניתוח, על סיכוניו. התנהלות שכזו עלולה להיחשב גם להפרת החובה לקבלת הסכמה מדעת לטיפול, עילת תביעה בפני עצמה.
זאת ועוד: עם השנים נתקלנו במקרים בהם עברו מטופלים ניתוחים מיותרים במסגרות פרטיות, כאשר בדיעבד התגלה כי המניע לביצוע הניתוח המיותר היה כלכלי.
מקרים אלו יכולים להוות הצדקה לתביעת רשלנות רפואית בשל ניתוח מיותר או כושל.
רשלנות רפואית במהלך הניתוח עצמו
הכוונה לכל אותם מקרים בהם מתרשל המנתח בביצוע הניתוח עצמו וגורם לפגיעה באיבר מגופו של המטופל, או חלילה, גורם למותו. לעתים, לא רק שהמנתח גורם לפגיעה רשלנית בזמן הניתוח, אלא גם כושל באבחון מיידי של הפגיעה שביצע, ובכך מונע האפשרות להקטין את הנזק או להציל את חייו של המנותח.
לדוגמה: במקרים של דימומים פנימיים שגרם המנתח במהלך הניתוח, בלא ששם לב לכך, היעדר מודעות לפגיעה עשוי לגרום להחמרתה לאחר הניתוח ולהופעתו של נזק בלתי הפיך אצל המנותח עד כדי מוות.
מקרים אלו מהווים על פי רוב רשלנות רפואית בניתוח ומאפשרים הגשת תביעה לפיצוי כספי.
רשלנות במעקב אחר הניתוח
לבסוף, כחלק מחובותיו של המנתח כלפי המנותח, עליו לבצע מעקב רציף אחר מצב המנותח בימים שלאחר הניתוח, על מנת לוודא שמצבו מתייצב ושלא מתרחשים סיבוכים כלשהם העשויים להצביע על פגיעה שהתרחשה בזמן הניתוח. לדוגמה: זיהום לאחר ניתוח- עלייה בספירת כדוריות הדם הלבנות, העשויה להצביע על זיהום ההולך ומתפשט בבטן כתוצאה מפגיעה פנימית בזמן הניתוח שלא אובחנה ע"י המנתח בזמן הניתוח.
אי ביצוע מעקב נדרש יכול להוות רשלנות רפואית בניתוח ולזכות הנפגע בפיצוי כספי.
אם נסכם, מקרים שכיחים של רשלנות רפואית בניתוחים עשויים להיות: ביצוע ניתוח מיותר, בחירה בסוג ניתוח לא מתאים, פגיעה באיבר תוך כדי ניתוח, ניתוח כושל, דימום לאחר ניתוח, מעקב לקוי לאחר ניתוח, ניתוח איבר לא נכון, השארת גוף זר בגופו של המנותח, אי זיהוי זיהום לאחר הניתוח ועוד.