נסיבות האירוע: ניתוח FESS מיותר ופגיעה בלתי הפיכה בראייה
התובע אובחן עם חשד לסינוסיטיס והופנה ישירות לניתוח אנדוסקופי של הסינוסים (FESS). זאת, בניגוד לפרקטיקה הרפואית המחייבת למצות תחילה טיפול שמרני-תרופתי. במהלך הייעוץ הטרום-ניתוחי, לא נמסר למטופל מידע בדבר הסיכון העצבי לפגיעה בראייה. סמוך לאחר הניתוח, התממש הסיכון והתובע נותר עם נזק משמעותי וקבוע בראייתו בעין אחת.
טענות התביעה: היעדר התוויה קלינית והפרת חובת יידוע
התביעה נתמכה בחוות דעת של מומחה למחלות אף, אוזן וגרון, שהצביע על מחדלים חמורים:
ניתוח ללא צורך
ביצוע ההליך הכירורגי מבלי שהתקיימה אינדיקציה רפואית המצדיקה זאת, ותוך דילוג על השלב של טיפול תרופתי.
הפרת חובת יידוע
אי-מסירת מידע בדבר קיומן של חלופות טיפוליות, והסתרת הסיכון האפשרי לפגיעה בראייה.
נזק בלתי הפיך לראייה
גרימת נזק גופני של פגיעה בראייה וירידה באיכות החיים עקב ניתוח מיותר.
טענות ההגנה: הניתוח מוצדק וניתן הסבר
הנתבעים טענו כי ההחלטה לבצע ניתוח הייתה סבירה ותאמה את מצבו הקליני של התובע. נטען כי ניתנו למטופל מלוא ההסברים והוא חתם על טופס ההסכמה. באשר לפגיעה בראייה, זו הוצגה כסיבוך מוכר בניתוחי סינוסים היכול להופיע גם בהיעדר התרשלות כירורגית.
הפרכת ההגנה: היעדר חלופות והסתרת סיכונים
טענות ההגנה הופרכו כדלקמן:
- דילוג על טיפול שמרני: הוכח כי לפי הקווים המנחים התקפים, הפניה ישירה לניתוח מבלי להציע טיפול תרופתי מקדים מהווה סטייה ברורה מהפרקטיקה המקובלת.
- פגם בהסכמה מדעת: הימנעות מהסבר מילולי מפורש על סכנת הפגיעה בראייה ועל קיום חלופה שמרנית, מאיינים את תוקפו המשפטי של טופס ההסכמה ומונעת בחירה מודעת.
תוצאת ההליך: 300,000 ש"ח פיצוי בגין רשלנות בניתוח סינוסים
לנוכח הביסוס של שאלת האחריות, הגיעו הצדדים בהמלצת בית המשפט להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, במסגרתו שולם לתובע פיצוי הוני בסך 300,000 ש"ח.
חישוב הפיצוי: כאב, סבל והיעדר הסכמה
משום שהתובע הוא גמלאי, תביעת הפיצויים לא כללה הפסדי השתכרות עתידיים. תחשיב הפיצוי התמקד בראשי הנזק הלא-ממוניים: כאב וסבל ועוגמת נפש בגין הנכות הראייתית שהוסבה בניתוח, לצד פיצוי עצמאי ונוסף בגין הפגיעה באוטונומיה עקב שלילת יכולתו לבחור באופן מודע בין חלופות הטיפול.
בהסכם פשרה
פטור ממס
