בדומה להליכים פליליים, גם בתביעות בגין רשלנות רפואית נהוג לנסות לסיים ההליך במסגרת פשרה. נדיר מאוד שבית המשפט מאפשר לצדדים להתקדם בהליך להכרעה שיפוטית, בטרם מוצה אפיק פשרה. אפיקי הפשרה המקובלים בתביעות רשלנות רפואית הם הליך של גישור או הליך של תחשיבי נזק.
הליך הגישור, על כלליו מוסדר בחקיקה. בפועל מדובר בישיבת גישור (אחת או יותר) בפני מגשר מוסכם על הצדדים (עו"ד הבקי בתחום ואינו מייצג מי מהצדדים), אשר עיין בכתבי טענות הצדדים ושמע טענותיהם בפניו. כל הנאמר בגישור חסוי ואסור להביא הדברים לאולם בית המשפט ללא הסכמת הצד השני. הצעת המגשר אינה מחייבת מי מהצדדים וכל מטרתה להביא הצדדים לכדי הסכם מוסכם. עלות ישיבת גישור בתביעות רשלנות רפואית הינה כ-3,000-4,000 ש"ח לצד. מגשר טוב יידע ברוב המקרים להביא הצדדים לידי הסכם פשרה.
בשונה מגישור, הליך תחשיבי הנזק אינו מוסדר בחקיקה ולמעשה מדובר בנוהג. הצדדים לתביעת רשלנות רפואית (תובע ונתבע) יכולים לבקש מבית המשפט להגיש תחשיבי נזק ולקבל הצעת פשרה מהשופט. בית המשפט יכול להציע זאת לצדדים גם מיוזמתו. במסגרת תחשיב הנזק כל צד שוטח טענותיו על סמך חומר הראיות הקיים בתיק, כולל חוות דעת המומחים (בטרם נחקרו עליהן בחקירה נגדית). בית המשפט ייתן הצעה של סכום כסף לפשרה, תוך התחשבות בעובדה שמדובר בשלב ראשוני וראיות לכאורה וכי דברים עשויים להשתנות בהמשך, לכאו או לכאן, לאחר חקירת המומחים על חוות דעתם וכו'.
בדומה להליך של גישור גם בהליך של תחשיב נזק, ההצעה אינה מחייבת את מי מהצדדים, וגם לא את השופט המציע – בהחלט יכול להיות שבית המשפט משנה הצעתו תוך כדי ההליך עצמו, בהתאם לראיות שמתגלות לפניו בהמשך, כולל כאמור עדויות המומחים על חוות הדעת שהוגשו.
היתרון בהליך תחשיבי הנזק הוא שאז נשמעת דעתו (הראשונית אמנם) של השופט הדן בתיק ואמור להכריע בפסק דין בתביעה (במידה שהצדדים לא מצליחים להגיע להסדר פשרה). יתרון זה יכול להיות גם חסרון, שכן מי מהצדדים עלול להיתלות על הצעה שבסופו של דבר עלולה להשתנות מקצה לקצה. כמו כן, מדובר בהליך פורמלי המתנהל בין כותלי בית המשפט ולא הליך גמיש יותר, כמו הגישור החסוי.
בין אם הדרך לפשרה עוברת דרך גישור או דרך תחשיבי נזק, המקובל הוא כאמור לסיים תביעות רשלנות רפואית בהסדרי פשרה.