3,300,000 ש"ח פיצוי על פגיעה בעצבי זנב הסוס בניתוח גב

תביעת רשלנות רפואית בניתוח גב של צעיר אותו ייצגנו הסתיימה במהלך 12/2019 בפיצוי כספי של 3,300,000 ש"ח. ההסדר קיבל תוקף של פסק דין מחייב מבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בתביעה, שנתמכה בחוות דעתו של ד"ר רוטמן זיגמונד- מומחה לנוירוכירורגיה, נטען כי הניתוח בוצע בצורה מהירה ופזיזה ובשל כך נפגעו עצבי "זנב הסוס" של התובע (עצבים האחראיים בין היתר על שליטה בסוגרים). כמו כן, נטען בתביעה שגם ההזדמנות למזער נזקי התובע הוחמצה, בשל מחדל רשלני ואי ביצוע ניתוח חירום מיד עם גילוי הפגיעה לאחר הניתוח.

הפיצוי הכספי שקיבל התובע בסך של 3,300,000 ש"ח, שולם מעבר לתשלומי ביטוח לאומי שמשולמים לנפגע בשל הפגיעה (מוערכים במעל מליון ש"ח) וכן בנוסף לקצבאות בגין אובדן כושר עבודה אותן ממשיך התובע לקבל.

להרחבה על נסיבות התביעה לחצ/י על הקישור

הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית לא נועדו להעשיר הנפגע אלא להשיב המצב לקדמותו. מובן שמדובר ב"השבה רעיונית" בלבד (את הנעשה אין להשיב). לפי עקרון השבת המצב לקדמותו העומד בבסיס תורת הפיצויים בנזיקין, מוטלת על המזיק חובה לפצות הנפגע באופן בו נזקי הנפגע יכוסו במלואם. היקף הפיצוי תלוי לכן בנתוני הנפגע ובהיקף פגיעתו. כך למשל לפי עקרון זה, יש לשלם לנפגע את כלל הפסדי השכר שנגרמו לו בשל הפגיעה, לעבר ולעתיד לפי שכרו בפועל ערב הפגיעה (ובמקרים שניתן להוכיח ברמת וודאות מספקת- ניתן להתחשב גם בעלייה בשכר כמקובל באותו תחום עיסוק). כמו כן, יש לדאוג עבור הנפגע לפיצויים שיספקו לו עזרה (סיעוד, ליווי, השגחה, עזרת צד ג' -במשק הבית וכו'), צרכי שיקום, ציוד ואביזרים רפואיים, התאמות דיור ורכב וכו'- הכל כאמור בהתאם להיקף הפגיעה וצרכיו. כמו כן, במסגרת הפיצויים יש לקחת בחשבון גם את עגמת הנפש, הכאב והסבל, שגורמת הפגיעה לניזוק, וכן את הקיצור בתוחלת החיים (ככל שנגרם קיצור שכזה בגלל הפגיעה). אמנם פיצוי על סבל וצער, לא כל שכן קיצור שנות חיים, אינו מרפא הכאב ואינו מאריך החיים, אולם מבטא ערך מסוים, המוגן על פי החוק ומהווה "נכס" של הנפגע שיש לפצות בגין הפגיעה בו.

במקרה זה גילו של הנפגע לצד היקף פגיעתו הקשה, הכתיבו את גובה הפיצוי בתביעה. חשוב לציין כי התביעה הסתיימה בפשרה בין הצדדים במסגרת הליך של גישור. גובה הפיצוי המוסכם מהווה נגזרת של גובה הפיצוי המלא, בהתחשב בסיכויים/סיכונים של כל צד לנצח/להפסיד בתביעה.

בדומה להליכים פליליים, גם בתביעות בגין רשלנות רפואית נהוג לנסות לסיים ההליך במסגרת פשרה. נדיר מאוד שבית המשפט מאפשר לצדדים להתקדם בהליך להכרעה שיפוטית, בטרם מוצה אפיק פשרה. אפיקי הפשרה המקובלים בתביעות רשלנות רפואית הם הליך של גישור או הליך של תחשיבי נזק.

הליך הגישור, על כלליו מוסדר בחקיקה. בפועל מדובר בישיבת גישור (אחת או יותר) בפני מגשר מוסכם על הצדדים (עו"ד הבקי בתחום ואינו מייצג מי מהצדדים), אשר עיין בכתבי טענות הצדדים ושמע טענותיהם בפניו. כל הנאמר בגישור חסוי ואסור להביא הדברים לאולם בית המשפט ללא הסכמת הצד השני. הצעת המגשר אינה מחייבת מי מהצדדים וכל מטרתה להביא הצדדים לכדי הסכם מוסכם. עלות ישיבת גישור בתביעות רשלנות רפואית הינה כ-3,000-4,000 ש"ח לצד. מגשר טוב יידע ברוב המקרים להביא הצדדים לידי הסכם פשרה.

בשונה מגישור, הליך תחשיבי הנזק אינו מוסדר בחקיקה ולמעשה מדובר בנוהג. הצדדים לתביעת רשלנות רפואית (תובע ונתבע) יכולים לבקש מבית המשפט להגיש תחשיבי נזק ולקבל הצעת פשרה מהשופט. בית המשפט יכול להציע זאת לצדדים גם מיוזמתו. במסגרת תחשיב הנזק כל צד שוטח טענותיו על סמך חומר הראיות הקיים בתיק, כולל חוות דעת המומחים (בטרם נחקרו עליהן בחקירה נגדית). בית המשפט ייתן הצעה של סכום כסף לפשרה, תוך התחשבות בעובדה שמדובר בשלב ראשוני וראיות לכאורה וכי דברים עשויים להשתנות בהמשך, לכאו או לכאן, לאחר חקירת המומחים על חוות דעתם וכו'.

בדומה להליך של גישור גם בהליך של תחשיב נזק, ההצעה אינה מחייבת את מי מהצדדים, וגם לא את השופט המציע – בהחלט יכול להיות שבית המשפט משנה הצעתו תוך כדי ההליך עצמו, בהתאם לראיות שמתגלות לפניו בהמשך, כולל כאמור עדויות המומחים על חוות הדעת שהוגשו.

היתרון בהליך תחשיבי הנזק הוא שאז נשמעת דעתו (הראשונית אמנם) של השופט הדן בתיק ואמור להכריע בפסק דין בתביעה (במידה שהצדדים לא מצליחים להגיע להסדר פשרה). יתרון זה יכול להיות גם חסרון, שכן מי מהצדדים עלול להיתלות על הצעה שבסופו של דבר עלולה להשתנות מקצה לקצה. כמו כן, מדובר בהליך פורמלי המתנהל בין כותלי בית המשפט ולא הליך גמיש יותר, כמו הגישור החסוי.

בין אם הדרך לפשרה עוברת דרך גישור או דרך תחשיבי נזק, המקובל הוא כאמור לסיים תביעות רשלנות רפואית בהסדרי פשרה.

למרבה הצער, כשאדם נפגע מרשלנות בניתוח, איש מהמעורבים בטיפול לא ירוץ לספר לו את זה. יתרה מזאת- הרבה פעמים נתקלנו במקרי רשלנות ברורה בניתוח שתורצה על ידי הצוות המטפל כ"יד הגורל" או "סטטיסטיקה בלתי נמנעת". מגמת ההתנערות נמשכת על פי רוב גם במהלך ההליך המשפטי עצמו, שאז נתמכות טענות הסרק בחוות דעת של רופאים מומחים הבאים להגן על הצוות המטפל שכשל. לאחרונה נחשפו בעיתון "ישראל היום" ע"י כתב הבריאות רן רזניק, מספר מקרים בהם נמצא שרופאים כתבו חוות דעת שקריות לבית המשפט, במטרה להדוף תביעות רשלנות רפואית בכל מחיר. מדובר במגמה מסוכנת ומקוממת, שעה שבמקרים שכאלו לא רק שהמערכת לא לוקחת אחריות לנזקים שגרמה, כי אם נלחמת בתובע הנפגע בכל כוחה במסגרת תביעתו, כאשר כל האמצעים כשרים כולל, מסתבר, חוות דעת שקריות המוגשות לבית המשפט.

גם במקרה זה של ניתוח גב כושל, אף לא אחד מהרופאים טרח לומר לתובע הצעיר כי נפלו כשלים בטיפול הניתוחי שקיבל. יתרה מזאת, דוח הניתוח שהוצג לא התאים למהלך שקרה בפועל בניתוח ולמעשה היה סוג של ניסיון ל"סייד בלבן" קטסטרופה שהתרחשה. לאחר בחינת הראיות בצורה יסודית ומעמיקה, הצלחנו לגלות כי מה שנרשם בדוח הניתוח לא שיקף את מה שקרה בניתוח בפועל. התיק נסגר כאמור בהצלחה.

במקרה זה היה התובע הצעיר ערני והמום מהתוצאה הכושלת שהותירה אותו עם פגיעה בלתי הפיכה. הוא פנה אלינו להתייעצות והסוף כאמור ידוע. יחד עם זאת לא תמיד כך הם פני הדברים. הרבה פעמים מטופלים שנפגעו בניתוח (או חלילה נפטרו) מקבלים, הם או בני המשפחה, את הפגיעה כחלק ממהלך בלתי נמנע, הרבה פעמים לאחר שכך גם נמסר להם על ידי הצוות המטפל עצמו. לכן, המלצתנו היא להטיל ספק – כשיש ספק בדבר טיב הטיפול שקיבלת – פנה/י לייעוץ משפטי אצל עורך דין. עורך דין הבקי בתחום יידע לברר מה קרה והאם מדובר ברשלנות או בתוצאה בלתי נמנעת של מצבך הרפואי.