נסיבות האירוע: אבחון שגוי של תסנין ומתן סטרואידים לעדשות מגע
התובעת התעוררה בבוקר כשהיא סובלת מעין אדומה ופנתה מיד לרופא עיניים בקופת החולים. הרופא אבחן תסנין בקרנית, אך התייחס אליו בשגגה כאל תסנין סטרילי ולא ממקור חיידקי. אבחנה זו בוצעה למרות העובדה שהתובעת מרכיבה עדשות מגע – גורם סיכון מובהק וידוע להתפתחות תסנין חיידקי בקרנית.
במקום להעניק לתובעת טיפול באנטיביוטיקה נגד הדלקת, רשם לה הרופא טיפול בסטרואידים, אשר אסור בנסיבות אלו. למחרת, חלה החמרה משמעותית במצב העין, מלווה בכאבים עזים ונפיחות, והתובעת פנתה למיון בית חולים "איכילוב". בבית החולים אובחן תסנין דלקתי (שאושש בתרבית) והוחל טיפול אנטיביוטי. בעקבות האיחור והטיפול השגוי, נותרה התובעת עם צלקת בקרנית שפגעה בחדות הראייה שלה, ובנוסף התפתחה אצלה תגובה נפשית למצב (הפרעת הסתגלות).
טענות התביעה: התעלמות מגורמי סיכון ומתן טיפול תרופתי אסור
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי – פרופ' לרפואת עיניים, אשר קבע כי רופא העיניים התרשל באבחון ובטיפול בתובעת. להלן עיקרי קביעותיו:
התעלמות מגורמי סיכון
אבחון של תסנין דלקתי בקרנית אצל חולה המרכיבה עדשות מגע מחייב לעורר מיד חשד לזיהום חיידקי ולשלול אותו.
אי הפניה לאשפוז דחוף
במצב זה היה על הרופא להפנות את המטופלת בדחיפות למיון עיניים לשם נטילת תרבית, זיהוי החיידק ומתן אנטיביוטיקה אינטנסיבית למניעת מורסה והתמוססות הקרנית.
מתן טיפול תרופתי אסור
ההוראה לטפל בסטרואידים (דקסמיצין) במצב כזה אינה סבירה. טיפות אלו מקטינות את תנגודת הקרנית ומאפשרות לחיידק להגדיל את חדירתו ולהגביר את פעולתו ההרסנית בעין.
טענות ההגנה: הטיפול תאם את הממצאים
ההגנה טענה מנגד כי הטיפול שניתן על ידי רופא העיניים תאם את הממצאים הקליניים שהוצגו בפניו במועד הבדיקה בקופת החולים. בנוסף, נטען כי לא ניתן היה לצפות מראש את ההחמרה המהירה במצב העין ואת הפגיעה בראייתה של התובעת ולכן לא מדובר ברשלנות רפואית.
הפרכת ההגנה: סטרואידים אפשרו לחיידק להרוס את הקרנית
המומחה מטעם התביעה שלל טענות אלו לחלוטין. הוא קבע כי ההחלטה לטפל בתסנין דלקתי (על רקע הרכבת עדשות מגע) באמצעות סטרואידים הייתה החלטה מסוכנת ובלתי סבירה בעליל. הטיפול הסטרואידי אפשר לזיהום החיידקי להתפשט ברקמת העין באין מפריע, וגרם ישירות להיווצרות הצלקת והנזק לראייה – תוצאה שניתן היה למנוע באמצעות אבחון נכון וטיפול אנטיביוטי מתאים בזמן אמת.
תוצאת ההליך: 360,000 ש"ח בגין רשלנות באבחון של רופא עיניים
הצדדים הופנו להליך גישור אשר לא צלח. עם זאת, המשך ניהול המשא ומתן הוביל להסדר פשרה, אשר התבסס על הצעת פשרה שניתנה על ידי השופט עצמו במסגרת שלב "תחשיבי נזק" בתיק.
חישוב הפיצוי: פגיעה בראייה, כאב וסבל והפרעת הסתגלות נפשית
הפיצוי, שהועמד על 360,000 ש"ח, שיקף במקרה זה בעיקר את ראש הנזק של כאב וסבל, צער ועוגמת נפש. הרכיב המשמעותי בפיצוי נפסק בגין עצם הפגיעה בראייה כתוצאה מהצלקת בקרנית, לצד הקושי הנפשי של התובעת להסתגל למצבה החדש, אשר גובה בחוות דעת פסיכיאטרית מטעם התביעה שהצביעה על הפרעת הסתגלות.
בהסכם פשרה
פטור ממס
