סקירת נסיבות האירוע: קשיי גמילה מהנשמה וחנק בטיפול נמרץ
לאחר ניתוח מעקפים מוצלח, סבל המטופל מרשלנות רפואית בהנשמה מלאכותית במחלקת טיפול נמרץ. ניסיונות גמילה מוקדמים וכושלים ממכונת ההנשמה גרמו לטראומה ולבצקת בקנה הנשימה. הבצקת לא טופלה כנדרש, התפתחה להתקף חנק חמור (סטרידור), והביאה למותו המיותר של המנוח.
עיקרי טענות התביעה: אקסטובציה מיותרת והתעלמות מבצקת
התביעה גובתה בחוות דעת של פרופסור בכיר לטיפול נמרץ והרדמה, שקבע כי מות החולה נגרם כתוצאה ישירה מטיפול נשימתי לקוי ביותר:
גמילה מהנשמה בניגוד לנהלים
הוצאת הטובוס בוצעה באופן פזיז ומבלי שהתקיימו התנאים והמבחנים הקליניים הנדרשים בספרות הרפואית לגמילה בטוחה.
מחדל באבחון החסימה
הצוות כשל מלשלול קיומה של בצקת משמעותית בקנה הנשימה, אשר התפתחה עקב ההכנסות וההוצאות החוזרות של הטובוס.
גרימת מוות אקטיבית
מותו של המנוח לא נבע מהידרדרות טבעית פתאומית, אלא היה תוצר של שרשרת כשלים נשימתיים שיצרו חנק בר-מניעה.
עיקרי טענות ההגנה: אירוע בלתי נמנע ומחלות רקע קשות
בית החולים התגונן בבית המשפט תוך הישענות על חוות דעת מטעמו, שביקשה לשלול קשר סיבתי בין הטיפול למוות:
- אירוע בלתי נמנע: ההגנה טענה כי תהליך הגמילה היה מורכב בשל מצבו הירוד של הקשיש והתוצאה הקשה הייתה בלתי נמנעת.
- תוחלת חיים קצרה: נטען כי עקב מחלות הלב והרקע המרובות, המנוח עמד ממילא בפני קיצור משמעותי של תוחלת חייו, גם אלמלא הסיבוך הנשימתי.
הפרכת טענות ההגנה: ביסוס האחריות והקשר הסיבתי למוות
המומחה מטעמנו ערך חוות דעת משלימה בתגובה לטענות ההגנה וביסס האחריות המשפטית:
- חובת טיפול סביר: הובהר כי מצבו השברירי של מטופל אינו פוטר את מחלקת טיפול נמרץ מהחובה לפעול בזהירות קפדנית כפליים בעת ניתוק ממכונות הנשמה, בהתאם לנהלים המחייבים.
- קיומו של קשר ישיר בין החדל למוות: הוכח מטעמנו כי למרות מחלות הרקע, הפטירה לא הייתה תוצאה טבעית של מחלת הלב, אלא נגרמה ישירות מחנק מכני עקב בצקת שלא טופלה.
תוצאת ההליך: פיצוי של 410,000 ש"ח בגין רשלנות בהנשמה
לנוכח ראיות התביעה והביקורת הנוקבת בחוות הדעת מטעמנו, נמנעו הנתבעים מניהול ההליך עד תומו. במסגרת הסדר פשרה שגובש, שולם לעיזבון פיצוי פטור ממס בסך 410,000 ש"ח. פיצוי זה הוענק במצטבר וללא פגיעה בתגמולי השאירים המשולמים לאלמנה מהביטוח הלאומי.
חישוב הפיצוי: נתוני קשיש ללא הכנסות בעל מחלות רקע
מכיוון שהמנוח היה קשיש נכה שכבר יצא ממעגל העבודה וסבל ממחלות רקע רבות, הפיצוי הושפע בעיקרו מנזקים לא ממוניים – בראשם קיצור תוחלת חייו (גם אם הייתה מוגבלת מראש), והכאב, הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לו עקב תחושת החנק.
בהסכם פשרה
פטור ממס
