רשלנות רפואית בטיפול בשרירן ברחם: צנתור שהסתיים במוות

אישה בת 46 נפטרה לאחר טיפול צינתורי בשרירן רחם (אמבוליזציה), בעקבות סדרת מחדלים רפואיים חמורים, שכללו אי-ביצוע בדיקות מקדימות, התעלמות מממצאי MRI ושימוש בטכניקה רפואית שאינה עומדת בפרקטיקה הרפואית המקובלת.

במהלך הפעולה, עקב חיבור לא תקין במערכת העורקית-ורידית ברחם (פיסטולה), עברו החלקיקים המוזרקים במהלך הצנתור לרחם, ישירות למערכת הוורידית ונסחפו אל הלב והריאות, עם הופעת תסחיף ריאתי קטלני.

בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה לבית המשפט המחוזי על ידי עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, נטען כי ניתן היה למנוע את מותה של המנוחה באמצעות אבחון מוקדם, ביצוע בדיקות הדמיה מתאימות ועמידה בפרוטוקולים רפואיים מקובלים בתחום הרדיולוגיה הפולשנית ורפואת הנשים.

טיפול בשרירן ברחם (מיומה) באמצעות צנתור – מה חשוב לדעת?

שרירן רחם (Myoma / Uterine Fibroid) הוא גידול שפיר שכיח העלול לגרום לדימומים חריגים, כאבי אגן, לחץ בטני ולעיתים גם לפגיעה בפוריות ובאיכות החיים.

מומחה התביעה מסביר כי אחת משיטות הטיפול המקובלות בשרירן היא אמבוליזציה של עורקי הרחם (Uterine Artery Embolization – UAE), הליך צנתורי שמטרתו לחסום את אספקת הדם לשרירן באמצעות הזרקת חלקיקים זעירים לכלי הדם המזינים אותו.

מדובר בפרוצדורה הנחשבת בדרך כלל בטוחה ויעילה. עם זאת, כאשר הצוות הרפואי אינו מבצע בירור מקדים מתאים, מתעלם מממצאי הדמיה או פועל בניגוד לסטנדרט הרפואי המקובל — עלולים להתרחש סיבוכים חמורים ואף קטלניים.

פירוט רפואי על הליך האמבוליזציה של שרירני רחם (UAE) ניתן למצוא כאן

מהי פיסטולה ברחם וכיצד היא עלולה לגרום לתסחיף ריאתי ?

לפי מומחה התביעה, הספרות הרפואית מתייחסת למצב בו קיים חיבור לא תקין בין מערכת העורקים למערכת הוורידים ברחם — מצב המכונה פיסטולה (AV Fistula).

כאשר קיים חיבור כזה:

• החלקיקים המוזרקים במהלך הצנתור עלולים שלא להיעצר ברחם
• הם עלולים לעבור ישירות למערכת הוורידית שבגוף
• משם להגיע ללב ולריאות
• ולגרום לתסחיף ריאתי חסימתי מסכן חיים

לכן, לפני ביצוע אמבוליזציה של שרירן, קיימת חשיבות קריטית לזיהוי מוקדם של מומים וסקולריים באמצעות בדיקות הדמיה מתאימות.

נסיבות התביעה: טיפול שגרתי שהסתיים במוות

רשלנות באבחון: האם ניתן היה לזהות את הסיכון מראש ?

בחוות דעת רפואית שצורפה לתביעה, קובע מומחה בכיר לרדיולוגיה פולשנית ולשעבר מנהל מערך במרכז הרפואי רבין, כי ניתן היה לזהות את הסיכון עוד לפני ביצוע ההליך.

פענוח רשלני של בדיקת ה-MRI

המומחה קבע בתביעה כי כבר בבדיקת MRI שבוצעה למנוחה כשנה וחצי לפני הצנתור נראו:

• כלי דם מורחבים
• אגמים וסקולריים
• סימנים מחשידים לקיומה של פיסטולה

אולם ממצאים אלו לא זוהו ולא תועדו כנדרש.

אלו בדיקות היה צריך לבצע לפני הצנתור?

על פי חוות הדעת שצורפה לתביעה, טרם ביצוע האמבוליזציה של השרירן היה צורך לבצע:

• בדיקה חוזרת ומעמיקה של ה־MRI
• אולטרסאונד דופלר להערכת זרימות הדם ברחם
• בדיקת MRA להדמיית כלי הדם ושלילת מומים וסקולריים

בדיקות פשוטות אלו, המוגדרות כחובה בקווים המנחים, היו מגלות את החיבור הלא תקין בין כלי הדם, והיו מצילות את חיי המנוחה.

טעויות שנעשו במהלך הפעולה

1. צילום חלקי וחד-צדדי

לטענת המומחה, בתחילת הפעולה בוצעה הדמיה של צד אחד בלבד של הרחם, על אף שמערכת כלי הדם ברחם מחוברת דו-צדדית.

2. שימוש בציוד הדמיה מוגבל

נעשה שימוש בציוד הדמיה בעל שדה צילום מוגבל, באופן שלא איפשר הדמיה מלאה של כלי הדם הסמוכים.

3. טכניקת הזרקה שאינה עומדת בסטנדרט המקובל

חומר הניגוד הוזרק ללא שימוש במזרק אוטומטי ובאיכות הדמיה ירודה, דבר שפגע ביכולת לזהות בזמן אמת את פיזור החלקיקים.

סימני האזהרה שהופיעו במהלך ההליך ולא זכו להתייחסות

לפי כתב התביעה, במהלך הצנתור הופיעו מספר סימנים שחייבו עצירה מיידית של הפעולה:

א. זרימת הדם לא הואטה

בדרך כלל, לאחר הזרקת החלקיקים, צפויה ירידה בזרימת הדם לשרירן.

במקרה זה, זרימת הדם נותרה מהירה — סימן אפשרי לכך שהחלקיקים אינם נשארים ברחם אלא זולגים למערכת הוורידית.

ב. הזרקת כמות חריגה של חומר

הוזרקה כמות גדולה משמעותית מהמקובל בפרוצדורה מסוג זה – 20 מזרקים – פי 4 מהכמות המקובלת לשרירן בגודל כזה, למרות היעדר תגובה טיפולית תקינה.

הפעולה הופסקה רק לאחר שהמטופלת איבדה את הכרתה וקרסה על מיטת הטיפולים, לאחר שמאות החלקיקים כבר חסמו את הלב והריאות שלה.

ממצאי הנתיחה שלאחר המוות

בשל מותה הפתאומי של המנוחה במהלך פרוצדורה הנחשבת לבטוחה יחסית, בוצעה במקרה זה נתיחה לאחר המוות אשר הדגימה מעבר של החלקיקים ממערכת כלי הדם ברחם אל הלב והריאות דרך החיבור הוורידי שלא אובחן.

על פי הממצאים בדוח הנתיחה ניתן לקבוע כי במקרה זה:

• נגרם תסחיף ריאתי חסימתי חריף
• נפגעה אספקת החמצן למוח ולאיברים נוספים
• התפתח כשל רב-מערכתי ומוות

מה חשוב לדעת על צנתור (אמבוליזציה) לטיפול בשרירן ?

כפי שעולה מחוות דעתו של המומחה שצורפה לתביעה:

• מדובר בהליך נפוץ הנחשב בטוח.
• לפני ההליך יש לשלול מומים בכלי הדם.
• MRI ודופלר עשויים לזהות פיסטולה מסוכנת.
• במהלך הפעולה יכולים להופיע סימנים העלולים לרמז על זליגת חלקיקים מהמערכת העורקית למערכת הוורידית.
• הזרקת חלקיקים ללא אבחון מתאים של כלי הדם לפני הפעולה באמצעות הדמיה מספקת ו/או תוך התעלמות מסימנים חשודים במהלך הפעולה, עלולה לגרום לתסחיף מסכן חיים ולמוות.

חשוב לדעת:
לא כל סיבוך רפואי מעיד על רשלנות. עם זאת, כאשר קיימת חריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת או לא מבוצעות בדיקות חיוניות — ייתכן שקיימת עילת תביעה.

האם ניתן היה למנוע את מותה של המטופלת ?

לטענת המומחה מטעם התביעה — כן. על פי חוות הדעת, אילו הפיסטולה הייתה מזוהה בזמן, ניתן היה:

• לעצור את הזרקת החלקיקים
• לחסום את הפיסטולה באמצעות סלילים ייעודיים (Coils)
• להשתמש בחלקיקים גדולים יותר שאינם יכולים לעבור למערכת הוורידית

פעולות אלו היו מונעות את התוצאה הקטלנית.

משרד עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר – רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם בשל שרירן: היכנס/י למידע >