אישה בת 46 נפטרה לאחר טיפול צינתורי בשרירן רחם (אמבוליזציה), בעקבות סדרת מחדלים רפואיים חמורים, שכללו אי-ביצוע בדיקות מקדימות, התעלמות מממצאי MRI ושימוש בטכניקה רפואית שאינה עומדת בפרקטיקה הרפואית המקובלת.
במהלך הפעולה, עקב חיבור לא תקין במערכת העורקית-ורידית ברחם (פיסטולה), עברו החלקיקים המוזרקים במהלך הצנתור לרחם, ישירות למערכת הוורידית ונסחפו אל הלב והריאות, עם הופעת תסחיף ריאתי קטלני.
בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה לבית המשפט המחוזי על ידי עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, נטען כי ניתן היה למנוע את מותה של המנוחה באמצעות אבחון מוקדם, ביצוע בדיקות הדמיה מתאימות ועמידה בפרוטוקולים רפואיים מקובלים בתחום הרדיולוגיה הפולשנית ורפואת הנשים.
שרירן רחם (Myoma / Uterine Fibroid) הוא גידול שפיר שכיח העלול לגרום לדימומים חריגים, כאבי אגן, לחץ בטני ולעיתים גם לפגיעה בפוריות ובאיכות החיים.
מומחה התביעה מסביר כי אחת משיטות הטיפול המקובלות בשרירן היא אמבוליזציה של עורקי הרחם (Uterine Artery Embolization – UAE), הליך צנתורי שמטרתו לחסום את אספקת הדם לשרירן באמצעות הזרקת חלקיקים זעירים לכלי הדם המזינים אותו.
מדובר בפרוצדורה הנחשבת בדרך כלל בטוחה ויעילה. עם זאת, כאשר הצוות הרפואי אינו מבצע בירור מקדים מתאים, מתעלם מממצאי הדמיה או פועל בניגוד לסטנדרט הרפואי המקובל — עלולים להתרחש סיבוכים חמורים ואף קטלניים.
פירוט רפואי על הליך האמבוליזציה של שרירני רחם (UAE) ניתן למצוא כאן
לפי מומחה התביעה, הספרות הרפואית מתייחסת למצב בו קיים חיבור לא תקין בין מערכת העורקים למערכת הוורידים ברחם — מצב המכונה פיסטולה (AV Fistula).
כאשר קיים חיבור כזה:
- החלקיקים המוזרקים במהלך הצנתור עלולים שלא להיעצר ברחם
- הם עלולים לעבור ישירות למערכת הוורידית שבגוף
- משם להגיע ללב ולריאות
- ולגרום לתסחיף ריאתי חסימתי מסכן חיים
לכן, לפני ביצוע אמבוליזציה של שרירן, קיימת חשיבות קריטית לזיהוי מוקדם של מומים וסקולריים באמצעות בדיקות הדמיה מתאימות.
בחוות דעת רפואית שצורפה לתביעה, קובע מומחה בכיר לרדיולוגיה פולשנית ולשעבר מנהל מערך במרכז הרפואי רבין, כי ניתן היה לזהות את הסיכון עוד לפני ביצוע ההליך.
המומחה קבע בתביעה כי כבר בבדיקת MRI שבוצעה למנוחה כשנה וחצי לפני הצנתור נראו:
- כלי דם מורחבים
- אגמים וסקולריים
- סימנים מחשידים לקיומה של פיסטולה
אולם ממצאים אלו לא זוהו ולא תועדו כנדרש.
על פי חוות הדעת שצורפה לתביעה, טרם ביצוע האמבוליזציה של השרירן היה צורך לבצע:
- בדיקה חוזרת ומעמיקה של ה־MRI
- אולטרסאונד דופלר להערכת זרימות הדם ברחם
- בדיקת MRA להדמיית כלי הדם ושלילת מומים וסקולריים
בדיקות פשוטות אלו, המוגדרות כחובה בקווים המנחים, היו מגלות את החיבור הלא תקין בין כלי הדם, והיו מצילות את חיי המנוחה.
לטענת המומחה, בתחילת הפעולה בוצעה הדמיה של צד אחד בלבד של הרחם, על אף שמערכת כלי הדם ברחם מחוברת דו-צדדית.
נעשה שימוש בציוד הדמיה בעל שדה צילום מוגבל, באופן שלא איפשר הדמיה מלאה של כלי הדם הסמוכים.
חומר הניגוד הוזרק ללא שימוש במזרק אוטומטי ובאיכות הדמיה ירודה, דבר שפגע ביכולת לזהות בזמן אמת את פיזור החלקיקים.
לפי כתב התביעה, במהלך הצנתור הופיעו מספר סימנים שחייבו עצירה מיידית של הפעולה:
בדרך כלל, לאחר הזרקת החלקיקים, צפויה ירידה בזרימת הדם לשרירן.
במקרה זה, זרימת הדם נותרה מהירה — סימן אפשרי לכך שהחלקיקים אינם נשארים ברחם אלא זולגים למערכת הוורידית.
הוזרקה כמות גדולה משמעותית מהמקובל בפרוצדורה מסוג זה – 20 מזרקים – פי 4 מהכמות המקובלת לשרירן בגודל כזה, למרות היעדר תגובה טיפולית תקינה.
הפעולה הופסקה רק לאחר שהמטופלת איבדה את הכרתה וקרסה על מיטת הטיפולים, לאחר שמאות החלקיקים כבר חסמו את הלב והריאות שלה.
בשל מותה הפתאומי של המנוחה במהלך פרוצדורה הנחשבת לבטוחה יחסית, בוצעה במקרה זה נתיחה לאחר המוות אשר הדגימה מעבר של החלקיקים ממערכת כלי הדם ברחם אל הלב והריאות דרך החיבור הוורידי שלא אובחן.
על פי הממצאים בדוח הנתיחה ניתן לקבוע כי במקרה זה:
- נגרם תסחיף ריאתי חסימתי חריף
- נפגעה אספקת החמצן למוח ולאיברים נוספים
- התפתח כשל רב-מערכתי ומוות
כפי שעולה מחוות דעתו של המומחה שצורפה לתביעה:
- מדובר בהליך נפוץ הנחשב בטוח.
- לפני ההליך יש לשלול מומים בכלי הדם.
- MRI ודופלר עשויים לזהות פיסטולה מסוכנת.
- במהלך הפעולה יכולים להופיע סימנים העלולים לרמז על זליגת חלקיקים מהמערכת העורקית למערכת הוורידית.
- הזרקת חלקיקים ללא אבחון מתאים של כלי הדם לפני הפעולה באמצעות הדמיה מספקת ו/או תוך התעלמות מסימנים חשודים במהלך הפעולה, עלולה לגרום לתסחיף מסכן חיים ולמוות.
חשוב לדעת:
לא כל סיבוך רפואי מעיד על רשלנות. עם זאת, כאשר קיימת חריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת או לא מבוצעות בדיקות חיוניות — ייתכן שקיימת עילת תביעה.
לטענת המומחה מטעם התביעה — כן. על פי חוות הדעת, אילו הפיסטולה הייתה מזוהה בזמן, ניתן היה:
- לעצור את הזרקת החלקיקים
- לחסום את הפיסטולה באמצעות סלילים ייעודיים (Coils)
- להשתמש בחלקיקים גדולים יותר שאינם יכולים לעבור למערכת הוורידית
פעולות אלו היו מונעות את התוצאה הקטלנית.
מתי טיפול רפואי עשוי להיחשב לרשלנות רפואית?
כדי להוכיח רשלנות רפואית בישראל יש להראות:
-חריגה מסטנדרט רפואי סביר
-נזק רפואי
-קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק
בתביעה זו נטען כי שלושת התנאים התקיימו:
אי-ביצוע בדיקות חיוניות
חריגה מהפרקטיקה המקובלת במהלך הצנתור
קשר ישיר בין ההתנהלות הרפואית לבין הנזק שנגרם
למידע על רשלנות רפואית לחצ/י כאן
משרד עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר עוסק מזה למעלה מ־20 שנה בתחום הרשלנות הרפואית בלבד.
המשרד מלווה תביעות מורכבות במגוון תחומים, בין היתר בתחומים:
- רפואת נשים
- רדיולוגיה פולשנית
- ניתוחים
- אבחון וטיפול שגוי
- תביעות נגד בתי חולים ורופאים
כל תיק מטופל ישירות על ידי שותפי המשרד.
שכר הטרחה מבוסס הצלחה בלבד.
📞 אם נגרם לך או לקרובת משפחתך נזק לאחר טיפול בשרירן ברחם, ניתן לפנות למשרדנו באמצעות הטלפון, הווטסאפ או שליחת טופס, לצורך בדיקה ראשונית של נסיבות המקרה וסיכויי התביעה.
