רשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם 

רשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם בשל מיומה (שרירן) או כל סיבה אחרת, עלולה לגרום לפגיעה באיברים פנימיים. ברוב המקרים, הכוונה לפגיעה בחלקי מערכת העיכול- המעי הגס, המעי הדק, או איברים אחרים המצויים בסמיכות לאיברי הרבייה הנשיים, כמו הרחם, השחלות, החצוצרות ושלפוחית השתן. סמיכות קרובה זו בתוך בטנה של האישה בין שתי קבוצות איברים אלה מהווה כר פורה לסיבוכים, שלעתים, היו ניתנים למניעה לולא התרשלו הרופאים.

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים בשורות הבאות מהי רשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם, מהם המקרים השכיחים ומהו הפיצוי הצפוי בתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית בניתוח.

לא כל סיבוך בניתוח כריתת רחם מהווה רשלנות רפואית !

חשוב להדגיש תחילה שלא כל סיבוך בניתוחים גניקולוגיים, כמו ניתוח לכריתת רחם, מהווה רשלנות רפואית. כל ניתוח שהוא ברפואה נושא סיכונים וסיבוכים אפשריים שונים כגון פגיעה באיברים "שכנים", דימום או זיהום. לפעמים הסיבוכים מתרחשים גם בידיים מיומנות וזהירות. מבחינת הדין, על מנת שבית המשפט יקבע שהתרחשה רשלנות בניתוח, יש להוכיח בפניו כי הטיפול הניתוחי שניתן היה ברמת מיומנות ו/או זהירות בלתי סבירות, ובשל כך נגרם למטופלת נזק. הדרך לעשות זאת היא על ידי הצגת ראיות מתאימות המלמדות כי הטיפול היה כאמור בלתי סביר, בתוך כך, על ידי חוות דעת של מומחה רפואי, המפרט את הכשלים שהתרחשו בניתוח (הכוונה גם לשלב טרום הניתוח ולשלב פוסט הניתוח).

להרחבה ומידע נוסף בנושא מהי רשלנות רפואית בניתוח לחצ/י כאן.

רשלנות בניתוח כריתת רחם - נקיטה בגישה ניתוחית לא מתאימה

הקידמה המדעית, הרפואית והטכנולוגית הביאה בשנים האחרונות, ובעיקר בעשור האחרון, לפריחתה של שיטת הניתוח הלפרוסקופית בניתוחים לכריתת רחם (או הסרת ממצאים רחמיים כגון – מיומה, ציסטות, גידולים ממאירים וכו'). משמעות שיטה זו היא, שבניגוד לעבר, כאשר היה צורך בביצוע "ניתוח פתוח", תוך פתיחת בטנה של האישה באמצעות חתך ארוך על מנת לבצע את הטעון טיפול בבטנה, משתמש כיום המנתח במצלמה המוחדרת דרך נקבים זעירים בבטנה של האישה. המנתח מקבל את תמונת האיברים הפנימיים על פני מסך טלוויזיה, ותוך כדי הסתכלותו על המסך, מבצע את הניתוח ביעילות מלאה.

לשיטה זו יתרונות רבים, שהבולטים בהם הם שיעור זיהומים קטן יותר, כאבים פחותים לאישה, שחרור מהיר מבית החולים, וכמובן צלקת מזערית בבטן, שלא כמו בניתוח פתוח בו נשארת צלקת בולטת מפתיחת הבטן העלולה גם להחליש את שרירי הבטן ו/או לתרום להופעת בקע ניתוחי ((POVH).

ההחלטה על הגישה הניתוחית המתאימה ("סגורה" או "פתוחה") חייבת להילקח תוך שקילת הנתונים האישיים של כל מטופלת ומטופלת. כך למשל ניתוח בטן בעברה של מטופלת המיועדת לעבור ניתוח כריתת רחם, עלול להוות אינדיקציית נגד לניתוח בגישה הלפרוסקופית הסגורה – ניתוחי בטן גורמים להידבקויות תוך בטניות, המצריכות הסרתן בניתוח כריתת הרחם – זהו מצב העלול לגרור סיבוכים בעת פעולת הפרדת ההידבקויות, כגון פגיעה באיברים שכנים.

נתון אחר שעלול להוות סיבה להימנע מניתוח לפרוסקופי סגור הוא רחם גדול ו/או במיקום לא מתאים.

מצבים אלו (ועוד רבים אחרים), עלולים להוות הוריות נגד לניתוח לפרוסקופי סגור. מבחינה משפטית קיימת חובה ליידע המטופלת על כך בשלב טרום הניתוח, להציג לה האפשרויות האחרות הקיימות ולאפשר לה לבחור בצורה מושכלת מהו הניתוח שברצונה לעבור, על סיכוייו וסיכוניו (זאת כחלק מהחובה לקבל הסכמה מודעת של המטופל לניתוח).

רשלנות בניתוח כריתת רחם לפרוסקופית- חוסר מיומנות של הרופא המנתח

כאמור, הגישה הניתוחית הלפרוסקופית מאפשרת ביצוע ניתוחים זעיר-פולשניים, המתאפיינים בשיעור זיהומים קטן יותר, צלקות מזעריות ותקופת החלמה קצרה יותר, מאשר בניתוח ה"פתוח" הקלאסי. ואולם, "שטר ושוברו בצידו"- נדרש שהמנתח יהיה בעל המיומנות המתאימה לבצע ניתוחים גניקולוגיים כגון כריתת רחם, באמצעות מצלמת הלפרוסקופ. העובדה שהניתוח איננו מבוצע עם בטן פתוחה לרווחה, מצב בו האיברים נראים בבירור לעיניו של המנתח, עלולה לגרום לאי הבנה נכונה של האנטומיה הבטנית על ידי המנתח, ומכאן לתקלות ולסיבוכים, שבראשם פגיעה תוך כדי הניתוח באיברי בטן פנימיים.

רמת מיומנות ירודה של הרופא המנתח בניתוח כריתת רחם, עשויה להוות רשלנות רפואית, במידה שהמיומנות הניתוחית שננקטה הייתה בלתי סבירה ולא עמדה בקנה אחד עם הרמה הנדרשת בניתוחים אלו.

רשלנות בניתוח כריתת רחם - חור (פרפורציה) של המעי

כאמור, בשל הסמיכות הקרובה בין איברי הרבייה למעיים, קיים סיכון גבוה לכך שכתוצאה מאי הבחנה נכונה בין האיברים על ידי המנתח תוך כדי הניתוח, בעיקר אם קיימות הידבקויות בין האיברים (מצב הנפוץ במיוחד אצל מטופלות לאחר ניתוחי בטן קודמים), תתרחש פגיעה במעיים. אירוע כזה יכול להיחשב לרשלנות רפואית בניתוח. בכל מקרה של ספק, מחובתו של המנתח, טרם סיומו של הניתוח, לוודא באמצעות בדיקות מתאימות שפגיעה שכזו לא התרחשה ושהמעי שלם- גם אם הוא יוכל לעשות זאת רק באמצעות פתיחת הבטן באופן מלא. יש לזכור כי מצב של קרע במעי שאיננו מאובחן ושאיננו מטופל בזמן, עלול להביא לזיהום מהיר בבטן שעשוי להוביל לזיהום מהיר בדם, אלח דם (ספסיס) ואף מוות תוך זמן קצר. לכן, במקרים כאלה של ספק, אין להיכנס לשיקולי "קוסמטיקה", ויש לפתוח הבטן במהירות.

באחד המקרים בהם טיפלנו, דובר על אישה כבת 50 אשר עברה ניתוח לפרוסקופי שגרתי לכריתת רחם ושחלות. תוך כדי הניתוח, פגע הגניקולוג המנתח ברשלנות במעי הסמוך לרחם ונוצר נקב במעי. כיוון שהניתוח בוצע בשיטה לפרוסקופית, המנתח לא הבחין מיד בנקב שנוצר וסיים את הניתוח כרגיל. המנתח גם לא ייחס חשיבות לתלונותיה של האישה על כאבים חזקים בימים שלאחר הניתוח ולבדיקות מעבדה מדאיגות. רק כעבור מספר ימים, משהחמיר המצב, נאלץ מנתח אחר, כירורג בטן במקצועו, לפתוח את בטנה של האישה ולתקן את הקטסטרופה שנגרמה. האישה נותרה עם בקע ועם נכות בטנית משמעותית כתוצאה מהפגיעה במעי ומאי מתן הטיפול בנקב בזמן. הנושא הוכרע במסגרת פסק דינו של כב' השופט מנחם מזרחי סגן הנשיאה בבית המשפט השלום ברמלה, אשר פסק לתובעת סכום כולל של כ-700,000 ש"ח בשל הנזק שנגרם לה בניתוח הרשלני.

לפסק הדין בו זכתה לקוחה אותה ייצגנו ב-700,000 ש"ח בשל רשלנות בניתוח כריתת רחם לחצ/י כאן >

מהו הפיצוי בגין רשלנות בניתוח כריתת רחם ?

כמו בכל תביעת רשלנות רפואית, גם במקרה של רשלנות בניתוח כריתת רחם, היקף הפיצוי שתקבל הנפגעת (או בני המשפחה במקרה פטירה חלילה), תלוי בנסיבות המקרה. היקף הפגיעה והשלכותיה על בריאותה ותפקודה של הנפגעת, לרבות מבחינה תעסוקתית, כמו גם היקף הסבל והכאב שהיו מנת חלקה של הנפגעת -אלו ועוד נתונים אינדיבידואליים אחרים – ישפיעו על גובה הפיצוי. אין דומה מקרה של נזק קטן אצל אישה מבוגרת שממילא כבר לא עובדת ותפקודה הבסיס ממילא כבר היה לקוי, למקרה של פגיעה חמורה ותפקודית, באישה צעירה שסבלה ותסבול במשך כל יתרת ימי חייה מנזקי הניתוח.

לפיכך, היקף הפיצוי במקרים של נזק קבוע בשל ניתוח כריתת רחם רשלני, עשוי לנוע בטווח שבין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים במקרים החמורים שהותירו נזקים קשים או חלילה מוות.

להרחבה על חישוב פיצויים ברשלנות רפואית לחצ/י כאן

בשורה התחתונה

ניתוחים לכריתת רחם (מכל סיבה שהיא) עלולים להסתבך ולגרום נזקים למטופלת. לא כל סיבוך או נזק לאחר ניתוח כריתת רחם מהווה רשלנות רפואית, אלא רק אם ניתן להוכיח שמדובר בנזק שנגרם בשל רמת מיומנות ו/או זהירות בלתי סבירות. עורכי דין המייצגים במקרי רשלנות רפואית בעלי הידע והכלים להציג בפני בית המשפט ראיות התומכות ברשלנות בניתוח, בין היתר – חוות דעת מתאימה של מומחה רפואי.

בחירה בגישה ניתוחית לא מתאימה למטופלת, כמו גם ביצוע הניתוח בצורה בלתי זהירה, פגיעה באיברים סמוכים כגון גרימת חור במעי או בשלפוחית השתן – אלו ועוד עשויים לרמז על רשלנות רפואית בניתוח המזכה בפיצוי כספי.

ניתן לתבוע על רשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם עד 7 שנים מהיום בו התרחשה הרשלנות שגרמה לנזק (בדרך כלל יום הניתוח עצמו). במקרה של מי שהייתה קטינה בעת הניתוח, ניתן לתבוע עד גיל 25.

מאחר שאין חובת דיווח למטופלות על טעויות או כשלים שנפלו בטיפול הניתוחי שקיבלו, המלצתנו היא לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית בכל מקרה בו מופיע נזק לאחר ניתוח כריתת רחם.

עורך דין לרשלנות רפואית – איך לבחור בעורך דין מתאים ?

לחצ/י למידע

מידע נוסף וקישורים רלוונטיים:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה whatsapp whatsapp