איחור באבחון סרטן גרם לעקרות

תביעה בשל איחור באבחון גידול בשחלה שגרם לעקרות

תביעה לפיצויים בשל איחור באבחון סרטן בשחלה שגרם לעקרות אצל אישה צעירה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המייצגים התובעים, מסבירים בשורות הבאות מה הייתה הרשלנות באבחון סרטן השחלה במקרה זה, מהם הנזקים שנגרמו לתובעים בשל כך ומהו הפיצוי הצפוי בתביעה

מה הייתה הרשלנות שגרמה לאיחור באבחון סרטן השחלה ?

התובעת, צעירה בשנות השלושים לחייה, התלוננה בפני רופאיה תקופה ממושכת על כאבי בטן וכאבים בעת קיום יחסים. היא עברה בשל כך מספר בדיקות שגילו ממצאים שחייבו המשך בירור, אולם זה לא נעשה אלא באיחור ניכר. בשל כך אובחן הסרטן בשחלה בשלב מתקדם ומפושט בחלל הבטן.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, המתמחה בגינקולוגיה אונקולוגית, אשר קבע כי המקרה לוקה ברשלנות רפואית. המומחה עיין בתיקיה הרפואיים של התובעת וקבע כי ניתן וצריך היה לאבחן הגידול בשחלה בו לקתה התובעת, כשנה קודם המועד בו אובחן. המומחה מדגיש בחוות דעתו כי במהלך הבירור שעברה התובעת היו מספר הזדמנויות לאבחן הגידול, אשר הוחמצו בשל חוסר זהירות של הרופאים. להלן עיקרי קביעות המומחה בחוות הדעת:

• בדיקת אולטרסאונד שנעשתה 11 חודש קודם לאבחון גילתה ממצאים מחשידים ביותר אשר חייבו המשך בירור מיידי, כולל לקיחת דגימה (ביופסיה), אך למרות זאת הוחלט להמתין לבדיקות נוספות.
• 3 חודשים לאחר מכן נעשתה בדיקת סיטי שהדגימה שחלות חשודות. גם בדיקת סממנים לסרטן (CA-125) שנלקחה במועד זה הייתה עם ערכים גבוהים ולא תקינים. ממצאים אלו חייבו התערבות ניתוחית מיידית לצורך כריתה ודגימה של התהליך בשחלות.
• 4 חודשים לאחר מכן עברה התובעת בדיקת אולטרסאונד במסגרת בית החולים בה התגלו ממצאים חשודים בשחלות. גם בשלב זה לא ניתנה הוראה על בירור מיידי על ידי ביופסיה.
• חודשיים לאחר מכן הוכנסה התובעת לניתוח לצורך כריתת ממצא באדרנל. התכנון היה שלניתוח יצטרפו גינקולוגים כדי שינתחו את השחלות, אולם מסיבה לא ברורה לא עורבו בניתוח גינקולוגים והממצאים בשחלה לא נדגמו.
• לאחר הניתוח הבינו בבית החולים שנעשתה טעות והוחלט לזמן התובעת לניתוח לצורך דגימת השחלות, אלא שגם עתה למרות הממצאים החשודים לתהליך סרטני, לא נקבע תור דחוף והתובעת נותחה רק כ-3 חודשים לאחר מכן. בסופו של דבר אובחנה התובעת עם סרטן שחלות בשלב מתקדם, עם פיזור בטני שחייב פתיחת הבטן וכריתה מלאה של השחלות עם אובדן האפשרות לשאוב ביציות (אובדן הורות ביולוגית).

מה היה קורה אילו היה סרטן השחלה מאובחן בשלב מוקדם ?

המומחה הרפואי הסביר בחוות דעתו כי הגידול אצל התובעת אובחן בשלב מחלה מאוד מתקדם בזמן האבחנה, שלב IIIB, הכולל מעורבות של שתי השחלות עם פיזור בבטן עליונה ותחתונה. המומחה קבע בחוות דעתו כי סביר מאוד להניח שבמידה שהגידול היה מאובחן 11 חודשים וגם 6 חודשים מוקדם יותר, הגידול היה בשלב IB, כלומר, מוגבל לשתי השחלות וללא כל פיזור תוך בטני.

כאשר הגידול אובחן בשלב IIIB, לא היה מנוס מכריתת שתי השחלות. במידה שהגידול היה מאובחן בשלב IB, ניתן היה לבצע כריתה של אחת השחלות והייתה נותרת רקמת שחלה מספקת בכדי להביא להבשלת ביציות ולביוצן, עם סיכוי גבוה להרות, ספונטנית או באמצעות טיפולי הפריה חוץ גופית. הואיל והשחלות נכרתו, אבדו סיכוייה של התובעת להביא ילדים לעולם מביציותיה שלה. הסיכוי היחיד של התובעת להרות הינו בהליך של הפריה חוץ גופית עם תרומת ביצית, טיפולים שרוב הנשים לא מעוניינות לבצע שכן מדובר בהשתלת ביצית זרה בגופן.

יתירה מזאת, אבחנת המחלה בשלב IB ולא בשלב IIIB הייתה מלווה גם בסיכוי מופחת משמעותית להישנות הגידול ובסיכוי גבוה יותר משמעותית לשרוד מהמחלה.

מה הנזק שנגרם לתובעים בשל הרשלנות באבחון סרטן השחלה ?

כאמור, כתוצאה מהאבחון המאוחר אבדו סיכוייה של התובעת להביא ילדים לעולם מביציותיה שלה. הברירה היחידה שנותרה בפני התובעים כיום לשם הבאת ילדים לעולם היא הליך פונדקאות. בנוסף, האיחור באבחנת המחלה מקטין משמעותית את סיכוייה של התובעת לשרוד מהמחלה ומגדיל משמעותית הסיכויים להישנות הגידול.

מהו הפיצוי הצפוי לתובעים בשל האיחור באבחון סרטן השחלה ?

לפי תורת הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית, היקף הנזק שגרמה הרשלנות לתובעת על השלכותיו, לצד נתוני התובעת, הם אלו שיכתיבו גובה הפיצויים בתביעה. במקרה זה, בשל הפיזור של המחלה, נאלצה התובעת לעבור פתיחה של הבטן, היא איבדה האפשרות להציל ביציות לצורך הורות וכן סיכויי ההחלמה שלה מהגידול קטנו.

מעבר לפיצוי בגין כאב וסבל, צער ועוגמת נפש, לו זכאים התובעת ובן זוגה, בשל הניתוחים, אובדן הזכות להורות טבעית וכן הגדלת הסיכוי לחזרת המחלה, נגרמו וייגרמו לתובעת ולבן זוגה גם הוצאות ממוניות. מבחינת ההורות ייגרמו לתובעים הוצאות עבור טיפולים ופונדקאות – הליך פונדקאות הינו הליך מורכב נפשית וגם כלכלית – ההערכה המקובלת היא שהבאת ילד לעולם בפונדקאות כרוכה בעלות של כ-250,000 ש"ח. כמספר הילדים, כך גדלה ההוצאה.

מלבד זאת, מצבה הרפואי והתפקודי של התובעת נפגע בשל אבחון המחלה בשלב מתקדם, קיים נזק נפשי וכן מוגבלות בתפקוד ובעבודה. גם אלו יצריכו חישוב מדויק של אובדן ממון צפוי זה. גם הקיצור הצפוי בתוחלת חייה של התובעת יחייב פיצוי במסגרת ראש הנזק הלא ממוני של קיצור תוחלת חיים.