החובה ליידע מטופלות על האפשרות והתועלת של אולטרסאונד שד לאבחון סרטן שד

בשנים האחרונות נעשים קמפיינים רבים בתקשורת במטרה להעלות המודעות לחשיבות של גילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים- מבוגרות וצעירות, כאחת. מאמצים אלו ראויים הם שכן, ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם של סרטן השד- אבחון מוקדם יכול להביא להחלמה מלאה. אבחון מוקדם מציל חיים. לעומת זאת, אבחון מאוחר עלול להביא למוות בטרם עת. כבר שנים שמפורסמים מחקרים המלמדים על חסרונות בדיקת הממוגרפיה בגילוי חלק מגידולי השד, בפרט אצל נשים צעירות אשר מרקם השד שלהן סמיך. במקרים שכאלו עלולה בדיקת הממוגרפיה לצאת שלילית לגידול, בעוד שבפועל מסתתר לו גידול קטן, תחת רקמת השד הממסכת (מונח המוגדר בשפה המקצועית false negative). נמצא כי במקרים אלו קיימת יעילות רבה לבדיקת האולטרה סאונד שד שאיננה סובלת מחסרון זה. עוד נמצא שהוספת בדיקת האולטרה סאונד שד כבדיקה משלימה לממוגרפיה (באופן רוטיני), מעלה אחוזי הגילוי של גידולי שד בצורה משמעותית. יחד עם זאת, עדיין לא הונהגה בישראל פרקטיקה של ביצוע רוטיני של בדיקת US שד כהשלמה לבדיקת הממוגרפיה המוכרת. בשונה מישראל, בארה"ב קיימת חקיקה ספציפית בחלק מהמדינות, המחייבת ליידע מטופלת שעוברת בדיקת ממוגרפיה תקינה על האפשרות לבצע בדיקת השלמה- "to be on the safe side", היא בדיקת האולטרה סאונד שד. זאת ועוד- ב-27.3.19 פורסם בוושינגטון פוסט שה-FDA בארה"ב ממליץ למכוני הממוגרפיה ליידע נשים עם רקמת שד סמיכה על מגבלת האבחון של גידולי שד בממוגרפיה במצבן ועל הצורך להתייעץ עם רופאיהן על משמעות הדבר [לקריאת הפרסום בוושינגטון פוסט לחצ/י על הקישור].

בישראל‎ קיימת חקיקה כללית (חוק זכויות החולה משנת 1996), המחייבת ליידע מטופלים על חסרונות בדיקה אליה מופנים, כמו גם על קיומן של אלטרנטיבות לבדיקה המוצעת, אולם אין כאמור התייחסות ישירה לנושא הממוגרפיה אל מול התועלת בביצוע US שד כבדיקה משלימה ואין הוראה מפורשת- לא בחקיקה ולא על ידי משרד הבריאות, בדבר הצורך ליידע נשים כפי שהומלץ בארה"ב.

המשיכי לקרוא על חשיבות ביצוע אולטרסאונד שד לאבחון סרטן שד וגם – מה אומרות הוראות הדין בנושא והאם ניתן לתבוע על רשלנות רפואית במקרה בו לא גולה סרטן שד שניתן היה לגלותו- לו בוצעה בדיקת אולטרה סאונד שד כהשלמה לבדיקת ממוגרפיה תקינה

בדיקת הממוגרפיה היא בדיקת הבחירה כבדיקת סקר לאבחון מוקדם של סרטן השד. בדיקה זו מבוצעת במדינת ישראל כבדיקת סקר לכלל האוכלוסייה מגיל 50 (אחת לשנתיים), ולאוכלוסייה בסיכון- מגיל מוקדם יותר.

על אף אחוז המקרים הלא מבוטל בהם מצליחה בדיקת הממוגרפיה לגלות גידול בשד בשלב מוקדם, ישנם לא מעט מקרים בהם בדיקה זו מחמיצה גידולי שד. אחד המקרים בהם ישנו חסרון גדול לבדיקת הממוגרפיה כבדיקת סקר לאבחון מוקדם של סרטן השד הוא, כאמור לעיל, אצל נשים שרקמת השד שלהן סמיכה. לרוב מדובר בנשים צעירות בגיל הפוריות, אבל לא רק. עקב מרקם השד הסמיך, עלולה הבדיקה להחמיץ ממצא בשד (גידולי שד נראים בממוגרפיה בצבע לבן, בעוד רקמת שד סמיכה גם היא לבנה- מכאן המיסוך). החמצה שכזו עלולה להיות קטלנית באם מדובר בממצא סרטני שלא אובחן. חסרון כזה לא קיים בבדיקת אולטרסאונד של השד (US שד).

מחקרים מדעיים שנעשו ושהשוו בין אחוזי גילוי סרטן השד במקרים של בדיקת ממוגרפיה בלבד לעומת מקרים בהם שולבה בדיקת אולטרסאונד שד, כבדיקת השלמה לממוגרפיה, הראו תועלת רבה בהוספת בדיקת אולטרה סאונד שד כבדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה, כחלק מבדיקת הסקר לאבחון מוקדם של סרטן השד. המדובר בבדיקה שאינה פולשנית, בטוחה וזולה יחסית.

כאמור בפתיח מאמר זה, למרות העובדה שבכוחה של בדיקת האולטרה סאונד שד כבדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה לגלות גידולי שד באחוז מרשים של מקרים בהם הממוגרפיה לא יעילה, אין הבדיקה נעשית כרוטינה כהשלמה לבדיקת ממוגרפיה תקינה, כחלק מתכנית הסקר לגילוי מוקדם של סרטן השד במדינת ישראל. ככל הנראה, השיקול הוא סדרי עדיפויות בהקצאת משאבים במערכת הבריאות הציבורית. יחד עם זאת, תהא הסיבה לאי הכנסת בדיקה משלימה זו לסל הבדיקות אשר תהא, הידע בדבר האפשרות לבצע בדיקה זו "לא עולה כסף" ואנו בדעה כי מן הבחינה החוקית יש ליידע מטופלת על היתרון שבביצוע הבדיקה גם אם הממוגרפיה שנעשתה פוענחה כתקינה. זאת לאור חוק זכויות החולה משנת 1996 המחייב ליידע על חסרונות הבדיקה ועל האלטרנטיבות הקיימות לה- במקרה זה US שד. לפיכך, לשיטתנו על הרופאים העוסקים במלאכה ליידע אישה בעלת מרקם שד סמיך, על האפשרות ועל החשיבות של ביצוע השלמה לבדיקת הממוגרפיה על ידי בדיקת אולטרסאונד שד – בדיקה שניתנת לביצוע באופן פרטי בעלות של כמה מאות שקלים בלבד. המקרה שיוצג להלן ממחיש את חשיבות העלאת המודעות לסוגיה זו בקרב נשים.

כאמור לעיל, בדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן שד בישראל, איננה מחייבת ביצוע בדיקת US שד כהשלמה לבדיקת ממוגרפיה תקינה. החובה ליידע על האפשרות בביצוע הבדיקה, כמו גם על התועלת שבדבר, נגזרת לשיטתנו מהוראות חוק זכויות החולה אשר אינן מיושמות עדיין בצורה מספקת במערכת הרפואה בישראל.

המקרה המתואר (ר' הפרסום בצד) ממחיש הצורך ביידוע מטופלות על האפשרות להשלים הבירור באמצעות בדיקת האולטרה סאונד שד: אל משרדנו פנה אלמן צעיר, אב לשתי נערות מתבגרות, אשר איבד את אשתו עקב מחלת סרטן השד. האישה, שהייתה בת 40 במותה, נפטרה כתוצאה מסרטן שד גרורתי שהתגלה בגופה באיחור.

המנוחה, אישה צעירה ובריאה, עברה כשנה וחצי לפני גילוי הסרטן המפושט בגופה, בדיקת ממוגרפיה כהכנה לבדיקה לניתוח חזה קוסמטי שביקשה לעבור. בדיקת הממוגרפיה הראתה מרקם שד סמיך. הדבר נרשם בגיליון הפענוח של הבדיקה, אולם האישה לא הופנתה להשלמה של הבדיקה על ידי בדיקת אולטרסאונד שד.

חשיבות ביצוע השלמה לבדיקת הממוגרפיה על ידי בדיקת האולטרה- סאונד שד, כמו גם האפשרות לבצעה באופן פרטי תמורת מאות שקלים בלבד, לא הועלתה בפניה. היא הייתה בטוחה שהיא מוגנת, כי בדיקת הממוגרפיה שלה פוענחה כתקינה. למרבה הצער, שנה וחצי לאחר מכן היא חשה בגוש בשד והמחלה אובחנה אצלה בשלב גרורתי מתקדם. לאחר מספר חודשים היא נפטרה כשהיא בדמי ימיה.

מומחה לרדיולוגיה אבחנתית שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה, ציין כי סרטן השד של המנוחה ניתן היה לאבחון בשלב מוקדם, באם הייתה מבוצעת השלמה לבדיקת הממוגרפיה באמצעות בדיקת אולטרסאונד שד, כפי שצריך היה להיעשות. מומחה לאונקולוגיה שחוות דעתו צורפה לתביעה קבע כי גילוי מוקדם היה מציל חייה של המנוחה.

לסיכום, ישנה חשיבות רבה בביצוע בדיקת אולטרה סאונד שדיים כהשלמה לבדיקת הממוגרפיה השגרתית. בדיקה זו עשויה להציל חיים. לעת הזו, משתכנית הסקר לגילוי מוקדם של סרטן השד בישראל איננה כוללת ביצוע הבדיקה כרוטינה, במקרים של ממוגרפיה תקינה, אנו בדעה כי על בתי המשפט לפרש הוראות הדין כמחייבות יידוע של הנבדקת בדבר האפשרות להשלים בדיקת הממוגרפיה על ידי ביצוע בדיקת אולטרה סאונד שד וכי על בתי המשפט לקבוע כי הפרה של הוראות אלו עשויה להוות במקרים המתאימים רשלנות רפואית באבחון סרטן השד והפרת הוראות חוק זכויות החולה. עד אז, נקווה כי מאמר זה ייצור מודעות אצל נשים לאפשרות להשלים בדיקת הממוגרפיה על ידי בדיקת אולטרה סאונד שד ועל החשיבות שבדבר.

אנו ממליצים לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית בכל מקרה בו אובחן סרטן שד באיחור, על מנת שיבדקו האם האיחור באבחון נבע כתוצאה מרשלנות רפואית.