תביעה לפיצויים בשל רשלנות במתן תרופה אחרי צנתור

תביעה לפיצויים בשל מות מטופל לאחר צנתור לב. המטופל לא קיבל הטיפול התרופתי שיש לתת אחרי צנתור, הסטנט נסתם והופיע דום לב קטלני. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, שמייצגים את יורשי המנוח, מסבירים על הרשלנות במתן התרופה ועל הפיצוי שנדרש בתביעה

מה היתה הרשלנות במתן הטיפול התרופתי אחרי צנתור הלב ?

המנוח, גבר בן 59, עבר בבית חולים צנתור לב עם הכנסת סטנט (תומכן) לעורק הלב, צנתור אשר מחייב לאחריו טיפול בתרופת ברילינטה לצורך מניעת הופעת קריש דם חוסם בסטנט, העלול לגרום להתקף לב ולמוות. מדובר בתופעה המוכרת בשם Acute stent thrombosis, ולכן קיימת חובה לתת הטיפול לאחר הצנתור, כדי למונעה.

למרות זאת, לא ניתנה למנוח התרופה עם שחרורו מהצנתור בבית החולים. גם רופא המשפחה, אליו פנה המנוח למחרת, לא ניפק למנוח מרשם מיידי לתרופה אלא הורה לו להמתין לקבלת אישור לתרופה ממערכת האישורים של קופת החולים.

וכך, בהיעדר טיפול מניעתי בברילינטה, חווה המנוח כעבור מספר ימים דום לב כתוצאה מקריש דם שחסם הסטנט שהוכנס בצנתור. המנוח לא הצליח להתאושש מדום הלב ונפטר מספר ימים לאחר מכן.

רופא מומחה לקרדיולוגיה קבע בחוות דעתו כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה לקרדיולוגיה, לשעבר רופא בכיר במכון הצנתורים של בית החולים איכילוב בתל אביב. המומחה קבע בחוות דעתו כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית, הן של בית החולים ששיחרר המנוח מהצנתור מבלי לציידו בכדורי ברילינטה, והן של רופא המשפחה שלא ניפק מרשם מיידי לתרופה. להלן עיקרי קביעות המומחה:

  • מותו של המנוח נגרם בשל אוטם חד בשריר הלב כתוצאה מחסימה חדה של הסטנט על ידי קריש דם חוסם שנוצר בשל הפסקת הטיפול בנוגדי איגור טסיות (ברילינטה) כפי שנדרש ומומלץ בספרות הרפואית העדכנית.
  • מטפליו של המנוח בבית החולים התרשלו בטיפול בו כאשר שיחררו אותו מהאשפוז מבלי להסביר לו הסיכון באי נטילת התכשירים נוגדי איגור הטסיות באופן רציף מיד עם שחרורו ולא ניפקו לו תכשירים אלה למשך שבוע עד לקבלתם על ידי קופת החולים.
  • הרופא המטפל בקופת החולים התרשל כאשר לא ניפק מיד מרשמים לכל התרופות להן נזקק המנוח ובעיקר לברילינטה שהוא תכשיר מציל חיים שאי מתן שלו ברציפות לאחר אוטם וצנתור טיפולי מסכן חיים.
  • לו מטפליו של המנוח בביה"ח היו מציידים אותו בתרופות לפרק זמן של כשבוע עד להסדרת האישור לקבל התרופה בקופת החולים, ולו הרופא המטפל בקופת החולים היה דואג לניפוק מיידי של הברילינטה, מותו של המנוח היה נמנע ונדחה לשנים רבות.
600,000 ש"ח פיצוי בשל רשלנות באבחון התקף לב - היכנס/י למידע על המקרה >

מהו הפיצוי הצפוי בתביעה בגין מות המנוח ?

המנוח נפטר בגיל 59. אילולא הרשלנות צפוי היה המנוח לחיות עוד שנים ארוכות. בתביעה נדרש פיצוי בגין אובדן שכר והכנסות של המנוח, אובדן שירותי בעל ואב, הוצאות קבורה ולוויה, כמו כן פיצוי בגין הסבל שחווה המנוח בשל דום הלב והמוות הפתאומי, וכן פיצוי בשל שנות החיים שאבדו.

התביעה הוגשה לבית משפט השלום ולפיכך מוערכת בשווי של עד 2,500,000 ש"ח.

סכום הפיצויים שיקבלו יורשי המנוח פטור מכל מס.

קישורים רלבנטיים:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה whatsapp whatsapp
דילוג לתוכן