רשלנות רפואית בבית חולים מהווה אחת הסיבות למקרי תחלואה ופטירה מיותרים. מהי רשלנות רפואית בבית חולים, מהם מקרי הרשלנות הרפואית השכיחים במסגרת טיפול בבתי חולים ומתי ניתן לתבוע בשל כך פיצויים כספיים – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים
רשלנות רפואית בבית חולים
מהי רשלנות רפואית בבית חולים ?
חובתו של בית חולים לשלום מטופליו, בין אם בית חולים ציבורי ובין אם בית חולים פרטי, אינה מוטלת בספק. זוהי חובה הנגזרת מחובת הזהירות המושגית המקימה למעשה אחריות בנזיקין של בית החולים למטופלים במסגרתו. לכן, במידה שמוכחת רשלנות רפואית בטיפול בבית החולים שגרמה נזק למטופל, ייפסק פיצוי כספי. יחד עם זאת, לא כל אירוע נזק או מקרה פטירה במסגרת טיפול בבית חולים מהווה הפרה של חובת הזהירות ויש לבחון כל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו הקונקרטיות.
פקודת הנזיקין המגדירה מהי רשלנות בעת עיסוק במשלח יד (לרבות מקצוע הרפואה), נוקטת בלשון רחבה לפיה כל נזק שנגרם למטופל בבית חולים על ידי מי מהמעורבים בטיפול בו, אשר נגרם בשל אי נקיטת מידת זהירות או רמת מיומנות סבירות, ייחשב לרשלנות המזכה בפיצויים. עם זאת, בפועל המבחן הכללי אינו נותן מענה למקרים הפרטניים ועל עורכי הדין המייצגים נפגע רשלנות רפואית להציג ראיות המלמדות כי מדובר בנזקים שנגרמו בשל סטייה מרמת המיומנות או הזהירות המתבקשות. דרך המלך לעשות זאת היא על ידי הצגת חוות דעת רפואית של רופא מומחה המלמדת על סטייה מרמת הזהירות או המיומנות הסבירות.
מהם מקרי הרשלנות הרפואית השכיחים בבתי חולים ?
בתי החולים בישראל כוללים על פי רוב מחלקות לרפואה דחופה (חדרי מיון), מחלקות אשפוז ואגפי מרפאות חוץ. אלו כוללים בין היתר מחלקות כירורגיות שונות, מחלקות פנימיות, מחלקות שיקום, גריאטריה, רנטגן והדמיה, חדרי לידה, חדרי ניתוח, מעבדות ועוד. ככל שבית החולים גדול יותר, כך שירותיו רבים יותר והפתח לטעויות בטיפול בחולים גדול יותר. להלן רשימה חלקית של מקרי רשלנות רפואית האופייניים לבתי חולים:
- שיהוי בהענקת טיפול דחוף בחדרי מיון. בקבוצת מקרים אלו נכללים טעויות בטיפול בחדרי מיון בחולים הסובלים מאוטם שריר הלב, אירועים מוחיים, דימומים מסכני חיים, זיהומים חמורים, כשלים נשימתיים ועוד אי אלו מצבי חירום רפואיים המחייבים זיהוי וטיפול מיידי על מנת להימנע מנזקים בלתי הפיכים למטופל.
- כשל בלקיחת אנמנזה (תולדות מחלה). בבסיס טיפול נכון ומניעת טעויות רפואיות ניצבת החובה ליטול מהמטופל אנמנזה מספקת- הכוונה לתולדות המחלה מפי החולה ו/או קרוביו (הטרואנמנזה), כולל התייחסות לרקע רפואי, תרופות ורגישויות, תלונות, סימפטומים וסימנים שמציג החולה. בתי המשפט עמדו לא אחת על חובתו של הרופא לתחקר החולה ולאסוף מידע שיסייע לו להגיע לאבחנה הנכונה ולטיפול הנדרש.
- ביצוע רישומים חלקיים ו/או סותרים. חובת הרישום היא מן החובות החשובות ברפואה. בהיעדר רישום לא ניתן לבצע מעקב אחר מצב החולה, ולהעניק לו הטיפול הנדרש. כשמדובר בבתי חולים בהם צוותי הרפואה עובדים במשמרות, וחולה עובר מטפלים ולפעמים גם מחלקות, חשיבות רבה נודעת לרישום מלא ומדויק של מהלך המחלה, פקודות שניתנו, הוראות שמולאו וכיוצא באלו, בכדי להימנע מטעויות וכשלים בטיפול הרפואי.
- טעויות במתן תרופות. הענקת טיפול תרופתי שגוי, בסוג ו/או במינון, כמו גם בעיתוי, עלולה לגרום נזקים חמורים למטופלים. לפעמים טעות קטנה של הוספת או החסרת 0 קטן מהמינון שנרשם על ידי הרופא, בעת ביצוע הפעולה על ידי האחות, עלולה לעלות בחיי אדם. טעויות בטיפול תרופתי מהוות סיבה נכבדה למקרי רשלנות בטיפול בבית חולים. [להרחבה על טעויות במתן תרופות לחצ/י כאן].
- כשל בהעברת מידע בין המטפלים השונים. חולה המאושפז בבית חולים או הנמצא במעקב מרפאתי בבית חולים, עובר לעתים קרובות בין מטפלים שונים, משמרות שונות ובמחלקות שונות. בשל כך קיים פתח לטעויות בהעברת מידע בין המטפלים השונים ביחס לטיפול שניתן ו/או אמור להינתן לחולה או אירועים שהתרחשו. לפעמים תוצאות בדיקות קריטיות שנעשות לחולה "נופלות בין הכיסאות". לפעמים הדבר עולה בחיי אדם [להרחבה לחצ/י כאן].
- אי ביצוע התייעצויות עם מומחים ממחלקות אחרות. לא אחת מתעורר צורך שחולה במחלקה מסוימת, לדוגמה מחלקה פנימית, ייבדק על ידי רופא מומחה, למשל נוירולוג. במקרים אלו מוגשת בקשה לייעוץ מהמחלקה המאשפזת למחלקה המייעצת. אי ביצוע ייעוץ שכזה במקרים הדורשים זאת, עלול גם הוא להוביל לכשל טיפולי ונזקים לחולה.
- זיהומים בבתי חולים. נושא הזיהומים בבתי חולים בישראל הינו נושא כאוב למדי, כאשר התקשורת הישראלית מדווחת על אלפי מקרי פטירה בשנה בשל הידבקות בזיהומים במסגרת אשפוז בבתי חולים. בבתי החולים שורצים דרך קבע חיידקי בתי חולים, מצד אחד, ומצד שני נמצאים חולים החשופים יותר לזיהום כמו מנותחים, קשישים ומדוכאי חיסון. מן הבחינה המשפטית, הגם שעצם הידבקות בזיהום בבית חולים אינו מלמד בהכרח על רשלנות, אי הענקת טיפול מתאים לזיהום שנרכש בבית חולים נחשב פעמים רבות לרשלנות רפואית המזכה בפיצויים.
- כשלים ניתוחיים. כשלים סביב ניתוח, בין אם לפני הניתוח, במהלכו או לאחריו, עשויים גם הם להיחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצויים כספיים.
- כשלים בלידה. לידות עלולות להסתבך בשל טעויות של צוות הלידה. הטעות יכולה להיות בשל אי זיהוי סימני מצוקה עוברית ואי ביצוע יילוד חירום, כמו גם בעת ניתוח קיסרי, לידת ואקום אגרסיבית ועוד. במקרים אלו, ככל שמדובר בתוצאה של רשלנות, ניתן לתבוע על נזקים שנגרמו לאם ו/או ליילוד [למידע נוסף על רשלנות רפואית בלידה לחצ/י כאן].
*מדובר ברשימה חלקית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.
לחצ/י על הקישור לקרוא על המקרה כפי שפורסם ב-22.7.18 באתר מאקו-בריאות ע"י מר שמעון איפרגן
בשורה התחתונה
טעויות וכשלים בטיפול בחולים המטופלים בבתי החולים מהווים סיבה שכיחה למדי למקרי תחלואה ופטירה מיותרים.
במידה שבשל אי נקיטת מידת זהירות או רמת מיומנות סבירות בטיפול בחולה במסגרת בית חולים נגרם נזק (כולל חלילה פטירה), ניתן לתבוע בשל כך פיצויים כספיים.
רשימת המקרים השכיחים של מקרי רשלנות רפואית בבתי חולים כוללת בין היתר מקרים של אי הענקת טיפול רפואי מיידי במצבי חירום רפואיים, כשלים בלקיחת אנמנזה, ביצוע רישומים חלקיים או סותרים, כשל בהעברת מידע בין המטפלים השונים, אי ביצוע ייעוצים נדרשים, כשלים ניתוחיים, טעויות במתן תרופות, כשלים בביצוע לידות וזיהומים מיותרים.
בהיעדר חובת דיווח למטופל או לקרובי משפחתו במקרי פטירה חלילה, על טעויות שהתרחשו בטיפול הרפואי בבית החולים, בכל מקרה של נזק שנגרם לאחר טיפול רפואי בבית חולים, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית, על מנת שיבחנו האם קיימת עילת תביעה לפיצויים בשל רשלנות של בית החולים.
למה כדאי לשים לב לפני שבוחרים עורך דין לתביעת רשלנות רפואית – עורכי דין מסבירים
לחצ/י לקריאה