תביעת רשלנות רפואית בשל אי מתן חיסון RSV
תביעה לפיצויים של תינוקת בשל רשלנות בחיסון RSV שגרמה להופעת מחלת ריאה חמורה וכרונית. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים פרטי התביעה, הרשלנות בשל אי מתן החיסון והפיצוי הצפוי בשל הנזקים שנגרמו לילדה
החובה לחסן ילודים בקבוצת סיכון נגד RSV
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה בכיר לרפואת ריאות אשר הסביר כי נגיף ה -Respiratory syncytial virus -RSV – מהווה גורם מרכזי לדלקות ריאה ומחלות של דרכי הנשימה העליונות אצל תינוקות ופעוטות. למעשה מעל 90% מהתינוקות והפעוטות ילקו עד גיל 3 בנגיף, אולם רובם כלל לא יצטרכו טיפול ולא יחושו תסמינים מיוחדים. יחד עם זאת, ישנה קבוצה של תינוקות בסיכון אשר הידבקות בווירוס ה-RSV עלולה לגרום להם למחלות נשימה קשות, עם צורך בהנשמה וסיכון להופעת נכות ואף חלילה מוות.
לגבי קבוצת הסיכון קבע משרד הבריאות בישראל חובת חיסון (בהתאם לקריטריונים ספציפיים שנקבעו). החיסון ניתן בזריקה חד-חודשית, במשך 5 החודשים בהם הנגיף פעיל בישראל (מחודש נובמבר עד חודש מרץ), על חשבון המדינה.
אי מתן החיסון (Palivizumab או בשמו המסחרי Abbosynagis), במקרה של תינוק המשתייך לקבוצת הסיכון, עלול להוות עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית, אם בשל כך נדבק התינוק ב-RSV ונגרם לו נזק.
מה הייתה הרשלנות באי חיסון התובעת נגד RSV ?
בחוות דעתו של המומחה למחלות ריאות אשר צורפה לתביעה, נקבע כי במקרה זה סבלה הילדה מלידה מתסמונת דאון – גורם סיכון לתחלואה קשה במקרה של הידבקות ב-RSV.
בכל מקרה קבע המומחה כי גם לפי הקריטריונים המקובלים בישראל, חובה היה על רופאי התינוקת להמליץ להוריה לחסנה נגד RSV. הקריטריונים שהתקיימו במקרה זה היו:
- ילדים עד גיל שנה הסובלים ממחלת לב מולדת המתאפיינת על ידי אחד מאלה:
- אי ספיקת לב המטופלת על ידי תרופות.
- יתר לחץ דם ריאתי בינוני עד חמור.
למרות כל זאת, החיסון לא הוצע להורי התינוקת ולא ניתן והתינוקת נדבקה בווירוס.
המומחה קבע בחוות דעתו כי בשל ההידבקות ב-RSV, נזקקה הילדה להנשמה מלאכותית וטיפול מגוון, כולל בטיפול נמרץ, ונותרה בשל כך עם פגיעה ריאתית כרונית. פגיעה זו מזכה הילדה ב-60% נכות רפואית בשל מחלת ריאות כרונית.
האם ניתן היה למנוע את ההדבקה בווירוס ה-RSV בו לקתה התינוקת ?
לו הילדה היתה מקבלת החיסון בתחילת נובמבר כנדרש, היא לא היתה לוקה בווירוס ולא היתה סובלת כיום ממחלת ריאות כרונית ומגבילה. אי מתן החיסון בהתקיימם של התנאים שצוינו לעיל – לא על ידי רופאת המשפחה ולא על ידי הרופאים שטיפלו במחלת הלב של הילדה- מהווה רשלנות רפואית, כפי שקבע המומחה בחוות הדעת:
"כל אחד מתנאים אלה, קל וחומר בהתקיימם במצטבר, היו חייבים להנחות כל רופא סביר להפנות הילדה לביצוע קבלת התכשיר Pavilizumab. קבלתו של טיפול מניעתי זה הייתה עשויה למנוע בסבירות גבוהה את התחלואה הקשה שהילדה פיתחה בשלהי חודש נובמבר 2015 ואת הנכות הרפואית הצמיתה שנגרמה מכך".
מהו הפיצוי הנדרש בתביעה בשל אי מתן החיסון נגד RSV ?
במקרה זה נותרה הילדה עם פגיעה משמעותית המגבילה תפקודה היום-יומי.
כמקובל בדיני הנזיקין, כשמדובר בתביעה של קטינים, מהווה שיעור הנכות הרפואית אינדיקציה לפגיעה התפקודית הכרוכה בנכות זו. בשל כך יחושבו הפסדי השכר במקרה זה לפי גובה הנכות הרפואית- 60% הפסד שכר חודשי, למשך כל שנות העבודה הצפויות של הילדה, לפי בסיס של השכר הממוצע במשק בעת עריכת החישוב.
מלבד זאת, נדרש פיצוי עבור הוצאות רפואיות, עזרה והשגחה, שניתנו עד כה ויינתנו לקטינה בעתיד.
בנוסף, נדרש פיצוי עבור כאב וסבל, צער ועוגמת נפש, שהיו ויהיו מנת חלקה של הילדה תחת חיי נכות.
900,000 ש"ח פיצוי בשל רשלנות בטיפול בצהבת של הילוד >בשורה התחתונה
הדין בישראל מורה על מתן חיסון נגד RSV לתינוקות בקבוצת סיכון. משרד הבריאות קבע קריטריונים מדויקים בנושא. אי מתן חיסון נגד RSV בנסיבות שצריך היה לחסן, ובמקרה של הופעת נזק בשל כך, עשוי להוות רשלנות רפואית ולהצדיק הגשת תביעה לפיצויים כספיים.
חשוב לשים לב – במקרים אלו התובע הוא הילד שלא חוסן, באמצעות הוריו האפוטרופוסים הטבעיים. בשל כך ניתן להגיש התביעה במקרים אלו עד הגיעו של הילד לגיל 25. יחד עם זאת, מומלץ שלא לחכות ל"דקה התשעים"- חלוף הזמן עלול, בין היתר, להקשות על הוכחת התביעה. לפיכך, במידה שילדכם לא חוסן כנדרש- פנו לייעוץ משפטי עם עורך דין מתאים, על מנת שיעריך עבורכם האפשרות והכדאיות להגיש תביעה לפיצויים כספיים בשל רשלנות בטיפול.
