300,000 ש"ח פיצוי בשל קרע דרגה 4 בלידה

300,000 ש"ח פיצוי בשל קרע דרגה 4 בלידה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, אשר ייצגו את היולדת, מסבירים מה היתה הרשלנות ועל סמך מה נקבע גובה הפיצוי הכספי במקרה זה

ליולדת היו מספר גורמי סיכון לקרע רקטלי בלידה. על אף זאת ביצעו לה בבית החולים לידת ואקום, מבלי קבלת הסכמתה לפעולה ומבלי להעמידה קודם לכן על הסיכון הקיים בביצוע לידה מכשירנית במקרה זה.

הייתה זו לידתה הראשונה של התובעת, כשמנח העובר היה במצג עורף לאחור (כלומר, כשעורפו של התינוק פונה כלפי מטה) וההערכה לפני הלידה היתה שמשקל התינוק צפוי להיות גדול. שלושת אלו היוו כל אחד בפני עצמו גורם סיכון לקרע בלידה רגילה (וגינאלית), קל וחומר – צירופם. במקום לנסות לבצע סיבוב של העובר, לא כל שכן להציע ליולדת אפשרות של ניתוח קיסרי, החליטו בבית החולים לבצע לתובעת לידת ואקום – פעולה המהווה בפני עצמה גורם סיכון משמעותי לקרע בלידה. לא פלא אם כן שבמהלך פעולת הוואקום נגרם קרע דרגה 4 לתובעת.

כמתחייב על פי הוראות הדין, צורפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית של רופא מומחה למיילדות וגינקולוגיה, אשר קבע כי במקרה דנן בוצעה בתובעת לידת ואקום על אף הצטברותם של ארבעה גורמי סיכון משמעותיים וידועים לקרע קשה בפי הטבעת, כפי שאכן קרה, ובלא לקבל לכך את הסכמתה המודעת של התובעת: יולדת מבכירה (קרי לידה ראשונה), משקל עובר גדול, מצג עורף לאחור, פרוצדורת הוואקום. לא נערך כמתחייב דיון עם התובעת ולא הוצגו לה הסיכונים שבביצוע לידת ואקום בנסיבות אלו. לא בוצע ולא הוצע לתובעת ניסיון לסובב את ראש העובר או האפשרות החליפית של ניתוח קיסרי.

בשל הקרע בלידה, עברה התובעת ניתוח תיקון של הקרע. במשך השנים לאחר הניתוח, החלה סובלת מדי פעם מתופעות של פליטת גזים לא רצונית. על אף עלייה בשכר התובעת מאז המקרה, מה שמעיד כי לא נגרמה לה פגיעה תפקודית בפועל, ולמרות העובדה כי מצבה הרפואי התייצב בסך הכול, הגיעו הצדדים להסכמה על פיצוי של 300,000 ש"ח, שרובו ככולו נועד לשקף את עוגמת הנפש של התובעת סביב האירוע ואת אי קבלת הסכמתה כדין לפרוצדורה. הסכמת הצדדים גובשה לכדי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין מחייב.

סכום הפיצויים שקיבלה התובעת היה פטור ממס.