בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, נקבע כי בית חולים גדול במרכז הארץ, שנטען בתביעה כי התרשל באבחון ובטיפול בגבר בשנות ה-50 לחייו אשר הגיע לבית החולים עם סימנים של שבץ מוחי, ישלם לתובע סך של 3,500,000 ₪, בנוסף לכ-1,500,000 ש"ח שיקבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, אשר ייצגו התובע בתביעה, מתארים בשורות הבאות מה הייתה הרשלנות באבחון השבץ של התובע ומהם הנתונים שהשפיעו על גובה הפיצוי ששולם
התובע הובהל לבית החולים על ידי מד"א, בשל סחרחורת קשה שהעירה אותו משינה. בבית החולים התנהל הבירור של מצבו של התובע בעצלתיים, הוא אושפז במחלקה לא מתאימה (מחלקה פנימית) ולא עבר הבדיקות הנדרשות במצבו. גם כאשר ניתנה כבר הוראה על ידי רופא בכיר לבצע לתובע את הבדיקה הנדרשת למצבו – צילום סיטי של כלי הדם המוחיים (סיטי אנגיוגרפיה), התמהמהו בביצוע הבדיקה, שנדחתה ביותר מ-24 שעות. כך קרה שהמטופל "נפל בין הכיסאות", ומצבו הלך והתדרדר, עד אשר ביום השלישי לאחר קבלתו לבית החולים, החל לפרכס ולשקוע. או אז הובהל התובע לצנתור מוח דחוף, בו תוקנה דיסקציה (קרע) שאובחנה בעורק מוחי גדול אשר גרמה לשבץ במערכת הוורטברובזילרית (VERTEBROBASILAR STROKE). חייו של התובע אמנם ניצלו בזכות הצנתור המוצלח, אולם למרבה הצער בשל העיכוב בהענקת הטיפול, נותר התובע עם נזקים קשים.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה בכיר לנוירו-כירורגיה אשר קבע בין היתר כי:
"מר פלוני-אלמוני עצמו הובא בזמן וממש בדחיפות לחדר המיון של בית חולים ____ בתאריך ____ לפנות בוקר, באמצעות אמבולנס של מד"א, בכדי לקבל טיפול רפואי הולם. אילולא הרשלנות החמורה בבית חולים ___, ניתן היה לצפות בהחלט שיינתן למר פלוני-אלמוני טיפול מתאים וסביר בזמן. היה ניתן למנוע את האסון הרפואי באופן פשוט, על ידי מתן נוגדי קרישה במינון טיפולי ולמנוע כל סוג של נזק נוירולוגי אצלו ואף למנוע את אירוע האמבוליה (תסחיף) הקטלני לעורק הבאזילרי אשר אירע מאוחר יותר…".
בשל האיחור באבחון ובטיפול בשבץ המוחי שחווה התובע, נותר הוא עם נכויות קשות, אשר הגדירו אותו כנכה בצורה מלאה (100%). התובע הפך משותק בפלג גופו השמאלי, בשל כך מרותק הוא לכיסא גלגלים וזקוק לעזרת מטפל צמוד. דיבורו של התובע נפגע והפך דיסארטרי, הופיעו גם קשיי בליעה וצרידות, חולשת שרירי הפנים ושלפוחית נוירוגנית.
התביעה הסתיימה כאמור בפשרה, במסגרתה נקבע כי ישולמו לתובע 3,500,000 ש"ח, בנוסף לכ-1,500,000 ש"ח מהמוסד לביטוח לאומי. נתוני התובע, היקף הפגיעה והצרכים, כמו גם גילו, מצבו המשפחתי, שכרו ומצבו הבריאותי ערב אירועי התביעה, היתוו את גובה הפיצוי ששולם. רכיבי הפיצוי המרכזיים במקרה זה היו:
- פיצוי בגין אובדן כושר עבודה עד גיל פנסיה
- פיצוי בגין עלויות עזרה (מטפל סביב השעון)
- פיצוי בגין כאב וסבל, צער ועגמת נפש
- פיצוי בגין הוצאות דיור, ניידות, טיפולים רפואיים ופארא-רפואיים, אביזרי סיעוד ושיקום וכו'.
כאמור, סכום הפיצוי התקבל במסגרת הליך פשרה.