סקירת נסיבות האירוע: התעלמות מממצאים מחשידים ב-CT חזה
המנוח, קבלן בנייה בן 65, עבר צילום CT חזה שהדגים ממצאים מחשידים לגידול סרטני. חרף התיאור הקליני המחשיד, הממצאים לא זכו לבירור המשכי כלשהו – לא מצד הרדיולוג שפיענח את ההדמיה ולא מצד רופא הריאות שהפנה לבדיקה. עקב מחדל כפול זה, התהליך הממאיר התפשט באין מפריע. בבדיקת CT נוספת שנערכה רק בחלוף שבעה חודשים, אובחן כבר סרטן ריאה בשלב סופני שהביא לפטירת המטופל תוך זמן קצר.
עיקרי טענות התביעה: מחדל כפול בפענוח ובהפניה לבירור
התביעה נתמכה בחוות דעת רפואית של פרופסור לרדיולוגיה אבחנתית, שהצביע על כשלים חמורים באבחון:
מחדל הרדיולוג המפענח
התעלמות מממצא ריאתי מחשיד ואי-מתן המלצה מפורשת להמשך בירור דחוף (כגון ביופסיה או PET-CT) מהווים חריגה מסטנדרט הזהירות.
מחדל רופא הריאות
רופא מומחה שקיבל לידיו פענוח המציג ממצאים חריגים, מחויב ליזום העמקת בירור חרף שתיקת הרדיולוג, ומחדלו תרם לעיכוב.
אובדן סיכויי ריפוי
הוכח כי במועד ה-CT הראשון הגידול היה בשלב התחלתי (Stage 1), כך שאבחון במועד היה מאפשר טיפול יעיל, עצירת המחלה ומניעת התפשטותה.
עיקרי טענות ההגנה: אלימות הגידול הממאיר
המוסד הרפואי ניסה להתגונן ולהפחית את שיעור הפיצוי באמצעות הטיעונים הבאים:
- מהלך מחלה קטלני: ההגנה טענה כי סרטן ריאה היא מחלה אגרסיבית, וכי קצב ההתפשטות המהיר מעיד כי התוצאה הייתה מתרחשת ממילא.
- הכחשת הנזק הכלכלי: נטען כי גילו של המנוח היה מגביל את אופק ההשתכרות שלו בלאו הכי, ולכן אין לפסוק פיצוי גבוה בגין אובדן שכר עתידי.
הפרכת טענות ההגנה: הוכחת שלב מוקדם ואובדן השתכרות
באמצעות ספרות רפואית-מדעית ומסמכים חשבוניים הצלחנו להדוף טענות ההגנה ולהוכיח הן את הרשלנות הרפואית והן את היקף הנזק שנגרם:
- הוכחת הקשר הסיבתי: חוות דעת המומחים מטעמנו הפריכו את טיעוני ההגנה והוכיחו חד-משמעית כי הגידול בנקודת הזמן הראשונה היה מקומי ובר-טיפול כירורגי, כך שהעיכוב הוא שגרם למעבר המחלה לשלב חשוך מרפא.
- ביסוס הנזק העסקי: הוצגו ראיות להפסד הכלכלי הניכר שנגרם לעיזבון ולאלמנה בעקבות קריסת חברת הבנייה עקב פטירתו בטרם עת של בעליה.
התוצאת ההליך: 950,000 ש"ח פיצוי בגין איחור באבחון
נוכח מכלול הראיות המוצקות שהצביעו על סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת ועל אובדן סיכויי הריפוי מהמחלה בשל כך, הופנו הצדדים להליך גישור מחוץ לכתלי בית המשפט. בתום המשא ומתן התגבש הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, במסגרתו שולם לאלמנה פיצוי פטור ממס בסכום של 950,000 ש"ח.
חישוב הפיצוי: אובדן הכנסות קבלן וקיצור תוחלת חיים
היקף הפיצוי נגזר משילוב של נזקים ממוניים ובלתי ממוניים. חישוב הפיצוי התבסס באופן מהותי על אובדן ההכנסות של המנוח כקבלן בנייה פעיל וסגירת החברה בעקבות מותו. במקביל, שוקללו במלואם ראשי הנזק הלא ממוניים, שכללו את קיצור תוחלת חייו הצפויה, מסכת הייסורים הקשה של התמודדות עם מחלה מפושטת, ועוגמת הנפש העמוקה שנבעה מידיעתו כי ימיו ספורים עקב מחדל רפואי.
בהסכם פשרה
פטור ממס
