אי לקיחת ביופסיה גרמה לאיחור קטלני באבחון סרטן
המנוח אובחן עם סרטן רקטום בשלב מתקדם. כשלוש שנים קודם לכן נמוש אצלו בבדיקה בהרדמה ממצא חשוד שהצריך לקיחת ביופסיה (דגימה), אולם עקב טעות של הרופא המנתח וחוסר מעקב, הביופסיה לא ניטלה והממצא החשוד שהיה ממצא שפיר באותו שלב, הפך לסרטן ממאיר וחודרני שהביא למות החולה.
מה הייתה הרשלנות במקרה זה ?
המנוח סבל מאבצסים (מורסות) חוזרים באזור פי הטבעת והרקטום, בגינם עבר ניתוחים חוזרים לניקוזם. בחודש ינואר 2015, בבדיקה במהלך ניתוח בהרדמה מלאה, נמוש אצל המנוח ממצא חשוד בגודל 2-3 ס"מ שהצריך נטילת ביופסיה, אולם הביופסיה לא נלקחה בשל טעות של המנתח.
גם הוראה שנרשמה בשחרור מהניתוח לברר הממצא במסגרת ביקור שנקבע במרפאת ביה"ח, לא קוימה ולמעשה ההוראה המתועדת לברר הממצא שנמוש "נפלה בין הכיסאות".
בשל היעדר בירור של הממצא, ובנוסף בשל עשייה רפואית לקויה במהלכה לא טרחו לברר הסיבה אצל המנוח לחזרה נשנית של אבצסים פריאנלים, הפך הממצא שהיה גידול שפיר (אדנומה) לגידול חודר וממאיר (קרצינומה). על אף טיפולים קשים ומייסרים, כולל כימותרפיה, הקרנות, כריתה של הרקטום וסגירת פי הטבעת של המנוח, התפשט הסרטן בגופו של המנוח והוא נפטר בגיל 65.
פרופסור בכיר לכירורגיה קבע: מדובר ברשלנות רפואית
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי – פרופסור לכירורגיה, אשר עיין בתיקיו הרפואיים של המנוח וקבע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית.
המומחה קבע כי מדובר היה אצל המנוח בנגע שפיר מסוג אדנומה (Tubo-villous Adenoma) שהתפתח בדופן של הרקטום התחתון, סמוך לפי הטבעת. תהליך זה גרם לחסימה של הבלוטות באזור ולהופעת אבצסים (מורסות) חוזרים. כריתת האדנומה היתה מונעת הופעת סרטן ממאיר אצל המנוח, אולם משלא פעלו רופאיו של המנוח כנדרש, הפכה האדנומה לקרצינומה ששלחה גרורות והביאה למותו של המנוח.
- הטעות הראשונה נעשתה על ידי הרופא שניקז את המורסה באזור פי הטבעת כאשר המנוח פנה שוב למיון בית החולים בשל נפיחות וכאבים באזור פי הטבעת. כפי שנכתב בדוח הניתוח, בנוסף לאבצס נמוש תהליך בגודל 2-3 ס"מ בדופן לטרלית ברקטום התחתון- מעבר אזור אנלי מיד לאחר הספינקטר. בניתוח בוצע ניקוז של המורסה ובדוח הניתוח נכתב 'לא נלקחה ביופסיה מהתהליך עקב היעדר הסכמת החולה'. מהכתוב בטופס ההסכמה עליו חתם המנוח לפני שנותח, ברור מעל לכל ספק כי לא הייתה כל מניעה לבצע ביופסיה מהתהליך שנמוש בבדיקה. כתב ההסכמה איפשר חד משמעית לנקוט בהליכים נוספים, לרבות פעולות כירורגיות נוספות שלא ניתן היה לצפות לפני הניתוח, אם יש ממצא המצריך לעשות פעולות כאלו.
- אם הייתה נלקחת ביופסיה באותה עת, כפי שהיה צריך להיעשות, הממצא השפיר של אדנומה שפירה היה מאובחן כבר אז, הנגע היה נכרת כעבור מספר ימים או שבועות ספורים ולא היה מתפתח לסרטן פולשני כפי שקרה בהמשך. בכך שהכירורג לא לקח ביופסיה מהנגע הוא נהג ברשלנות.
מהו הפיצוי הצפוי להתקבל בתביעה ?
התביעה הוגשה על ידי בתו של המנוח, היורשת שלו על פי הצוואה. במסגרת הפיצויים שתקבל בתו של המנוח בתביעת הרשלנות הרפואית, יילקחו בחשבון הנזקים הבאים:
- פיצוי בגין אובדן השתכרות של המנוח שנאלץ לעזוב עבודתו בגלל מחלתו לפני גיל הפרישה.
- פיצוי בגין עזרה אישית, ליווי, סיעוד ועזרה במשק הבית, שקיבל המנוח מבני משפחה וחברים, בשל מצבו הרפואי.
- פיצוי בגין הוצאות רפואיות לרבות עבור השתתפות עצמית, טיפולים מחוץ לסל השירותים, עלויות ניידות ואש"ל מסביב.
- פיצוי בגין הכאב והסבל של המנוח בעת המאבק במחלת הסרטן שהצריך לעבור טיפולים קשים לרבות ניתוחים, וכן בגין הקיצור המשמעותי בתוחלת חייו של המנוח.
