תביעה נגד רופא - מהן האפשרויות הקיימות ?
בין מטופל לרופא קיימת מערכת יחסים אשר עשויה לעתים, למרבה הצער, להוביל לנקיטת הליכים משפטיים. תביעה נגד רופא יכולה להתנהל בהליך אזרחי, בהליך מנהלי/משמעתי ואף בהליך פלילי. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על ההליכים המשפטיים השונים הקיימים נגד רופאים, בשל טיפול רפואי רשלני ו/או כושל
תביעה נגד רופא - הליך אזרחי
התביעות הנפוצות ביותר כיום כנגד רופאים הן תביעות אזרחיות לפיצויים בעילה של רשלנות רפואית.
לפי דיווחים בתקשורת, קיימת עלייה מתמדת בשיעור תביעות הרשלנות הרפואית בישראל: כך למשל – אם בשנת 2005 הוגשו כ-600 תביעות רשלנות רפואית נגד מוסדות רפואיים בבעלות המדינה, הרי שבשנת 2015 הוגשו כ-1,000. ואולם, עדיין, מרבית הנפגעים מרשלנות רפואית בארץ אינם תובעים פיצוי על נזקיהם: לפי נתונים שהוצגו בפרסום של הגב' רוני לינדר ב-TheMarker, ב- 70% ממקרי "התאונות הרפואיות" שדווחו על ידי מוסדות רפואיים בין השנים 2000-2014, כלל לא הוגשו תביעות על ידי המטופלים שנפגעו.
במסגרת תביעת רשלנות רפואית נגד רופא ו/או המוסד הרפואי המעסיק, נדרשים פיצויים כספיים. קבלת הפיצוי מותנית בהוכחת רשלנות רפואית (אי נקיטת רמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות ע"י המטפל) שגרמה לנזק. היקף הפיצוי מושפע מנתוני הניזוק והיקף הפגיעה שנגרמה בשל הרשלנות.
ועדת בדיקה
על פי חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996, מנהל מוסד רפואי, מנהל קופת חולים והמנהל הכללי במשרד הבריאות מוסמכים להקים "ועדת בדיקה". הבקשה להקים ועדת בדיקה יכולה להיות ע"י פנייה ממינהל רפואה במשרד הבריאות, לאור דיווח על פי חוק שהגיע אליו ממוסדות רפואיים ציבוריים ופרטיים על פטירה ו/או אירוע חריג. גם דיווח מבעלי תפקידים במשטרה ובפרקליטות על אירוע חריג, פנייה מהציבור הרחב, ואפילו תביעת רשלנות רפואית שהוגשה או ידיעה בתקשורת, יכולים גם הם להוביל להקמת ועדת בדיקה.
רופא המעורב במקרה בגינו הוקמה ועדת הבדיקה, עשוי להיות מוזמן להעיד לפניה בדלתיים סגורות. הרופא מעיד בפני הוועדה תחת אזהרה ויש לו זכות להימנע מהפללה עצמית. מסקנות ועדת הבדיקה עלולות להוביל לפתיחת הליך משמעתי נגד הרופא המעורב ואף יכולות להוביל לחקירת משטרה ולפתיחת הליך פלילי.
הליכים משמעתיים נגד רופא
פקודת הרופאים מאפשרת למשרד הבריאות לפתוח הליך משמעתי נגד רופא, על יסוד קובלנה של מנכ"ל משרד הבריאות או תלונה של אדם שנפגע מהרופא בשל, בין היתר, אחד מאלו: הרופא נהג בדרך שאינה הולמת; הרופא גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידו כרופא; הרופא הפר הוראות חוק זכויות החולה.
ההליך המשמעתי מתנהל במסגרת ועדת קובלנה, שחברים בה שני רופאים ומשפטן. נציג היועץ המשפטי של משרד הבריאות מציג הטענות והראיות כנגד הרופא. הרופא עצמו רשאי להיות מיוצג על ידי עורכי דין.
בתום ההליכים המשמעתיים רשאי שר הבריאות (או מי שהואצלה לו הסמכות לכך על ידי שר הבריאות) לבטל רישיונו של הרופא, להתלות רישיונו של הרופא לתקופה קצובה או לתת לרופא נזיפה/התראה.
על פי הוראות חוק שירות המדינה, עבירות משמעת של רופא עובד מדינה (המועסק ע"י מוסדות רפואיים בבעלות המדינה), עלולות לגרור ניהול הליך משמעתי במסגרת ועדת משמעת או בפני בית דין משמעתי של רופאים עובדי מדינה. עבירת משמעת עשויה להיחשב, בין היתר, אחת מאלו: רופא שלא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה; רופא שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו או התנהגות העלולה לפגוע בשמו הטוב של שירות המדינה, וכן רופא עובד מדינה שהורשע בגין עבירה שיש עמה קלון עפ"י חוק.
הדיון בפני בית הדין למשמעת דומה לדיון המתנהל בכל בית משפט. בסיום הדיון מוסמך בית הדין להורות על מגוון סעדים, בין היתר: נזיפה, הורדת דרגה, הפקעת משכורת, העברת משרה ופיטורין.
פתיחת הליך פלילי נגד רופא
במקרים חמורים, כמו רשלנות רפואית חמורה ומקרי פטירה, עשוי הרופא למצוא עצמו בהליך פלילי המסכן חירותו. בין היתר עלול הרופא להיות מואשם בעבירות מחוק העונשין בגין גרם מוות ברשלנות, החשת מותו של אדם הסובל ממחלה שהייתה מביאה למותו גם ללא הכשל בטיפול הרפואי, מתן טיפול רפואי בדרך נמהרת או רשלנית העלולה לסכן חיים, ביצוע הפסקת הריון ללא אישור של ועדה להפסקת הריון וכן מתן טיפול ללא קבלת הסכמה מדעת (עבירת תקיפה).
פתיחת ההליך הפלילי במשטרה יכולה להיות לאחר תלונה שהוגשה למשטרה כנגד הרופא על ידי מטופל או בן משפחתו, על ידי משרד הבריאות לאור מסקנות ועדת בדיקה, כמו גם בעקבות פרסום בתקשורת. עם קבלת התלונה, פותחת המשטרה בחקירה, במסגרתה עשוי הרופא להיחקר תחת אזהרה. בתום חקירת המשטרה עובר התיק לפרקליטות לצורך קבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום.
