היקף אחריות הרופא ואחריות המטופל בטיפול הרפואי
בין רופא למטופל קיימים יחסי "שכנות" משפטיים המטילים מצד אחד, על הרופא אחריות בנזיקין במקרים של רשלנות בטיפול שגרמה למטופל לנזק. מצד שני , גם על המטופל מוטלת חובה במערכת יחסים זו אשר הפרתה יכולה להשפיע על זכותו לפיצויים במקרה של תביעת רשלנות רפואית.
מה היקף האחריות של הרופא והמטופל בטיפול הרפואי – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר המתמחים בייצוג נפגעי רשלנות רפואית מסבירים
חובת הזהירות של הרופא ושל החולה בטיפול הרפואי
פקודת הנזיקין קובעת בסעיף 35, הדן בעוולת הרשלנות, כי אי נקיטת מידת זהירות ו/או רמת מיומנות סבירות בעת עיסוק במשלח יד, תיחשב לרשלנות. וככל שהרשלנות גרמה לנזק, יש לפצות בגינו. הסעיף הבא בפקודת הנזיקין, ס' 36, קובע כי החובה של בעל מקצוע לא להתרשל חלה כלפי כל אדם שעלול במהלך העניינים הרגיל והצפוי, להיפגע ממעשה או מחדל של בעל המקצוע.
בכל הקשור לעולם הרפואה, אין חולק כי בין רופא או כל אדם אחר המעורב בשרשרת הטיפול הרפואי, קיימת חובה שלא להתרשל כלפי מקבל הטיפול. מצד שני, גם על המטופל מוטלות חובות במסגרת הטיפול הרפואי, למשל ביצוע ההנחיות שניתנות לו על ידי הרופא, אחרת יכול שתתקבל הטענה כי בשל אשמו של המטופל שלא ביצע הוראות הרופא, נכשל הטיפול.
הנה כי כן, מערכת היחסים המשפטית בין רופא ומטופל הינה הדדית במידה רבה. יחד עם זאת, אין מדובר במערכת יחסים שוויונית – הרופא הוא כמובן בעל הידע והמטופל על פי רוב ניזון מדברי הרופא שלא תמיד מועברים בצורה ברורה ו/או מלאה, ולא תמיד מוסבת תשומת לב המטופל לחשיבות או לדחיפות ההוראות שניתנו.
כך למשל, בפסק הדין בע"א 2245/91 ד"ר בנדיקט ברנשטיין נ' ניסים עטיה, פ"ד מט(3), 709, נידונה שאלת אחריותו של מטופל שלא הפסיק לעשן ולקה בשל כך במחלת בירגר שהובילה לקטיעת רגלו, כאשר בתיק הרפואי נרשמה למטופל הנחיה להפסיק לעשן. באותו מקרה דחה בית המשפט המחוזי את טענת הרופא לאחריות המטופל לנזקיו, מאחר שהוכח כי הרופא לא העמיד המטופל על הסיכון הגבוה שהיה כרוך בהמשכת עישון במקרה הספציפי שלו.
בערעור שהוגש על פסק הדין, אישר בית המשפט העליון את פסיקתו של בית המשפט המחוזי וקבע כי על הרופא הסביר היה להעמיד את החולה באופן מפורש ומדויק על חומרת מצבו ועל התוצאה העלולה להיגרם מאי הפסקת העישון באופן מוחלט ומיידי, בצורה בה החולה יידע שהעישון מסכן את חייו ועלול להביא לקטיעת איברים שונים בגופו. נקבע כי אין די בהמלצה כללית להפסיק לעשן ו/או בהסבר לקוני כפי שניתן לחולה באותו מקרה, ונדחתה טענת האשם התורם שהועלתה.
לרופא גם גישה לתוצאות בדיקות אליהן הפנה המטופל, בפרט כיום בעידן המחשוב. הרופא יכול לדעת האם הנחייתו בוצעה, הרופא מקבל בדרך כלל את תוצאות הבדיקות אליהן הפנה המטופל והוא גם בעל הידע להבין את משמעותן. כך למשל, יכול שתוצאה של בדיקת ממוגרפיה לא תקינה תישלח הן למטופלת והן לרופא המטפל. המטופלת יכולה לטעות ולחשוב שהתוצאות תקינות, בעוד חזקה כי הרופא יידע משמעות תוצאות הבדיקה ומהו המשך הבירור הנדרש.
הפחתת אחריות לנזקי מטופל בשל "אשם תורם"
במקרים מסוימים ייתכן שהתנהלות שונה של המטופל הייתה מביאה לתוצאה שונה של הטיפול הרפואי. כך למשל בדוגמה שהוצגה לעיל, של המטופלת שקיבלה לביתה תוצאות לא תקינות של בדיקת ממוגרפיה אך לא ניגשה עמן לרופא לברר המשמעות, יכול שתועלה במסגרת תביעת רשלנות רפואית טענה מצד הרופא כי גם על המטופלת הייתה חובה לפנות לרופא ולברר מיוזמתה את משמעות הבדיקה. הרופא יטען לבטח שהוא עמוס בחולים, שהוא אינו ערוך ואין זה תפקידו לרדוף אחר החולה.
אמנם בדרך כלל במקרה שכזה לא תתבטל אחריותו הנזיקית של הרופא כלפי המטופלת, אולם ייתכן שבית המשפט ימצא לנכון להפחית חלק מאחריות הרופא כלפי המטופלת, בשל אשמה התורם לכשל הטיפולי. הסמכות לעשות כן קבועה בסעיף 68 (א) לפקודת הנזיקין, הקובע בזו הלשון:
"א. סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפָּרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לא ייפָּרע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור. ב. הופחתו הפיצויים לפי סעיף קטן (א), יקבע בית המשפט וירשום את סך כל הפיצויים שהתובע היה יכול להיפָּרע אילולא אשמו".
בשורה התחתונה
אין ספק כי לרופא ו/או כל גורם אחר המעורב בשרשרת הטיפול הרפואי קיימת חובת זהירות כלפי מטופל שמשמעותה החובה לפעול בצורה סבירה ומקובלת ולא להתרשל בעבודתו.
מצד שני, גם למטופל ישנן חובות במערכת יחסים זו, למשל החובה להישמע להנחיות הרופא, כמו ביצוע בדיקה או נטילת תרופה.
מערכת היחסים בין רופא למטופל איננה שוויונית, שכן לרופא הידע והנגישות למידע ואילו המטופל ניזון על פי רוב מדברי הרופא בבחינת "ראה וקדש".
במקרים מסוימים ניתן יהיה להפחית אחריותו של הרופא לנזק שנגרם בשל רשלנות, עקב התנהגותו של המטופל שתרמה להתרחשות הנזק.
מידע על כותבי המאמר:
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר עוסקים בתביעות רשלנות רפואית מזה כ-20 שנה. לעורכי הדין התמחות בכל תחומי הרפואה: הריון ולידה, ניתוחים, טיפול ואבחון מחלות.
עורך דין אביחי דר הינו מחבר ספר יסוד בתחום: "רשלנות רפואית" (הוצאת בורסי 2022). הספר נמצא בשימוש מוסדות אקדמאיים וספריות בתי המשפט.
כל תיק שנבחר לטיפולם של עורכי הדין מטופל ישירות על ידי שניהם, ללא מעורבות של מתמחים או עורכי דין זוטרים.
שכר הטרחה מבוסס על הצלחה בלבד, בבחינת "לא זכית – לא שילמת". לכן, כל תיק שנבחר לטיפול עורכי הדין נבדק בקפידה.
לעורכי הדין גיא נסים ואביחי דר הצלחות רבות בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, לאחר טיפול במאות תביעות וזכייה במיליוני שקלים של פיצויים עבור לקוחותיהם.
