נסיבות התביעה: אי-יישום הנחיות משרד הבריאות לתינוקות בסיכון
מדי שנה מפרסם משרד הבריאות קריטריונים ברורים למתן חיסון (Palivizumab) לתינוקות המצויים בקבוצות סיכון, במטרה להגן עליהם מפני תחלואת ריאות קשה הנגרמת מנגיף ה-RSV. במקרה הנדון, בעניינה של הקטינה התקיימו אינדיקציות רפואיות מובהקות שחייבו את מתן החיסון: היא אובחנה עם תסמונת דאון, מום לב מולד, יתר לחץ דם ריאתי וטופלה תרופתית באי-ספיקת לב. למרות זאת, אף גורם רפואי לא הפנה את הפעוטה לקבלת הטיפול המונע טרם עונת החורף, והיא נותרה חשופה לנגיף וחלתה בשל המחלה היא נותרה עם נזק נשימתי כרוני.
טענות התביעה: כשל מערכתי בהפניית הקטינה לחיסון
לכתב התביעה שהגיש משרדנו צורפה חוות דעת רפואית של רופא מומחה למחלות ריאה, שהצביעה על כשל חמור באינטגרציה הטיפולית העולה כדי רשלנות רפואית בטיפול:
התעלמות מהנחיות מחייבות
הצוות הרפואי התעלם מהקריטריונים המובהקים של משרד הבריאות שחייבו הענקת טיפול מונע נוכח מחלות הרקע של הפעוטה.
כשל רפואי ומערכתי
חרף המעקב הצמוד – הן בקופת החולים והן במערך הקרדיולוגי בבית החולים – אף גורם לא נטל אחריות להפנות את הקטינה לחיסון טרם עונת החורף.
החמצת חלון ההזדמנויות
בשל אי-ההפניה, נדבקה התינוקת בנגיף, חוותה קריסה נשימתית חריפה, ואושפזה תחת הנשמה מלאכותית בטיפול נמרץ ילדים, דבר שהותיר אותה עם מחלת ריאות כרונית.
טענות ההגנה: מחלות הרקע והיעדר זכאות לחיסון
- הנתבעים טענו כי הקטינה לא עמדה בקריטריונים היבשים של משרד הבריאות לקבלת החיסון באותה שנה.
- הנתבעים גרסו כי החיסון ממילא אינו מהווה ערובה מוחלטת למניעת הדבקה.
- קו ההגנה המרכזי טען כי קשיי הנשימה נובעים מתסמונת הדאון וממחלת הלב המולדת בלבד, ללא קשר לנגיף או להיעדר החיסון.
הפרכת טענות ההגנה: הנזק מההידבקות וחובת זהירות מוגברת
משרדנו הפריך טענות אלו באמצעות חוות דעת של מומחה בכיר ברפואת ריאות ילדים, והציג שתי טענות מפתח:
- חובת זהירות מוגברת: מחלות הרקע של התינוקת ותסמונת הדאון לא הפחיתו מאחריות הרופאים, אלא העצימו אותה, שכן הן הפכו אותה לרגישה ופגיעה בהרבה לתחלואה נשימתית.
- נזק עצמאי מתווסף: הפגיעה הריאתית אינה "נבלעת" בנכותה הקודמת של הילדה, אלא מהווה נכות עצמאית ונוספת שנגרמה ישירות מההנשמה הממושכת ומהנגיף.
תוצאת ההליך: 600,000 ש"ח בגין רשלנות בשל אי מתן חיסון RSV
בעקבות ביסוס העילה והפרכת טענות הנתבעים, הגיעו הצדדים להסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. הנתבעים חויבו לשלם לקטינה פיצוי פטור ממס בסך 600,000 ש"ח, וזאת מעבר וללא כל פגיעה בתגמולי המוסד לביטוח לאומי המשתלמים למשפחה.
חישוב הפיצוי: אובדן פוטנציאל בעבודה מוגנת וצרכי סיעוד
הישג מרכזי בתיק נוגע לדחיית טענת ההגנה, לפיה לקטינה אין פוטנציאל השתכרות עקב תסמונת הדאון. הוכחנו כי הנזק הריאתי הוא שגדע את סיכוייה להשתלב בעתיד בעבודה מוגנת. בהתאם, הפיצוי כיסה הפסדי השתכרות, עזרת צד ג' והשגחה מוגברת, וכן הוצאות רפואיות וניידות. בנוסף, נפסק פיצוי משמעותי בגין נזק לא-ממוני, המשקף את טראומת ההנשמה והפגיעה הקבועה באיכות חייה.
בהסדר פשרה
פטור ממס