רשלנות של רופא משפחה בקופת החולים

קופת החולים הקהילתית היא מקום המפגש התדיר ביותר והזמין ביותר של כל אחד מאיתנו עם מערכת הרפואה. פעמים רבות רופא המשפחה מלווה את המטופל שנים ארוכות, מצעירותו ועד זקנתו, בכל תחנות חייו השונות, לפעמים תוך יצירת קשרי חברות אישיים של ממש. אבל גם התפתחותם של קשרי חברות, אינם צריכים כמובן להשכיח את העובדה שפערי המידע ויחסי הכוח בין רופא המשפחה למטופל אינם שוויוניים, וככאלה, מחייבים חובת זהירות מצד הרופא המטפל כלפי המטופל, לרבות חובת גילוי נרחבת באשר לטיפולים קיימים, הפנייה לרופאים מומחים כשצריך, כמו גם חובת מעקב אחר ביצוע בדיקות ותוצאותיהן.

מהי רשלנות רפואית של רופא המשפחה בקופת החולים ומתי ניתן לתבוע בשל כך פיצויים כספיים- עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

1. החובה לשתף המטופל בהחלטות הטיפוליות

כפי שבית המשפט העליון התבטא לא אחת, מזמן תם עידן הפטרנליזם בו הרופא הינו ה"יודע כול" ואינו צריך לשתף את המטופל ההדיוט בהליך קבלת ההחלטות הרפואיות. על הרופא לשתף החולה בבחירת סוג הטיפול המתאים לו, ואם ישנן מספר אלטרנטיבות, אזי עליו ליידע החולה על כך ולעמוד איתו על ההבדל בין האפשרויות הרלוונטיות – סיכונים מול סיכויים, יתרונות מול חסרונות. בית המשפט העליון עמד על חובה זו מספר פעמים ויפים לדוגמה דבריו של כב' השופט העליון (כתוארו אז) אליקים רובינשטיין בע"א 8126/07 עזבון המנוחה ברוריה צבי נ' בית החולים ביקור חולים (פורסם בנבו, ב-22.6.09, שם בע' 27, פסקה ז' לפסה"ד של כב' השופט רובינשטיין):

"פטרוניות רפואית- ולוא גם מתוך מלוא הכוונות הטובות- מקומה לא יכירנה עוד; בפרשת דעקה ציינה השופטת שטרסברג כהן את מגמת הכרסום בגישה הפטרנליסטית, 'מגמה המתאפיינת בהעתקת מרכז הכובד מן הרופא המטפל לעבר החולה, שיוכר כך על מעמד הבכורה בתהליך גיבוש החלטה על ביצוע טיפול רפואי בגופו'. על כן הקביעה, כמו זו של מומחה הנתבעים בנידון דידן, כי אין מקום "להפחיד" את החולה ועל כן אין צורך לספר לו על חשש, כגון בענייננו, לקרע ברחם כתוצאה מפיטוצין, אף אם מדובר בסיכון שאינו שכיח, הם בחינת ספרי דורות קודמים" [ההדגשות אינן במקור].

לחצ/י לקריאה על הסכמה מדעת בטיפול הרפואי >

2. רשלנות רופא משפחה בשל אי הפניית המטופל לבירור המתאים ו/או אי מעקב אחר תוצאות בדיקות

בתי המשפט גם עמדו על כך שלרופא המשפחה, מתוקף תפקידו, אחריות מיוחדת כלפי המטופל בתור הרופא שמרכז את הטיפול בו, "האבא הרפואי", שאליו מתנקזים דיווחי הרופאים המקצועיים השונים והבדיקות הרפואיות השונות אליהן נשלח המטופל (בדיקות מעבדה, צילומי הדמיה וכו'). רופא המשפחה הוא מעין "תחנת ממסר", שאליה מגיעים הדיווחים מהמקורות השונים, ובה צריך להיעשות עיבוד המידע הכולל על ידי רופא המשפחה וקבלת ההחלטה על הצעד הבא.

מחובתו של רופא המשפחה להפנות את המטופל לבדיקות ולרופאים המומחים המתאימים לבירור מצבו הנתון, תוך העברת כל המידע הרלבנטי שהצטבר אצל רופא המשפחה לגבי החולה.

מחובתו של רופא המשפחה לעקוב אחר תוצאות הבדיקות אליהן הפנה המטופל.

מחובתו של רופא המשפחה להפנות המטופל לבירור המתאים במכונים ואצל רופאים מומחים. אי הפניה למומחה הנכון או לבדיקה הנכונה בהתאם למצבו של החולה הנגלה לעיני הרופא עשוי להוות התרשלות. מחובתו של רופא המשפחה להפנות את המטופל לרופא בעל המומחיות הספציפית לטיפול במחלתו של המטופל. אם החליט רופא המשפחה לטפל באותה בעיה או מחלה בעצמו, הרי שעליו לדעת שנוטל הוא על עצמו אחריות כבדה מאוד, שכן במידה שיתרשל בטיפול זה תוך קבלת החלטות לא נכונות- התביעה תהיה כלפיו, וחוסר מומחיותו בתחום בו פעל בעצמו במקום להפנות המטופל, יפעל לרעתו.

רופא המשפחה שכח למסור למטופלת תוצאות הממוגרפיה הלא תקינה ומחלתה אובחנה באיחור קטלני - הבעל פוצה ב-3,000,000 ש"ח >

3. רשלנות בקופת חולים בעת מעבר מטופל בין מרפאות

מקרה נפוץ נוסף של רשלנות רופאי משפחה הוא במקרה שהמטופל עובר ממרפאה למרפאה של אותה קופה, והרופא הקולט איננו טורח לבקש את התיק מהמרפאה הקודמת ו/או להיפגש עם המטופל כדי "ליישר קו" ולקבל מידע על הרקע הרפואי שלו עד כה, המשך טיפול אם נדרש, תרופות קבועות וכו'. פעולה פשוטה שכזו עשויה למנוע נפילה של המטופל בין הכיסאות, שעלולה להיות גם קטלנית. במקרה שכזה ניתן יהיה לתבוע הן את רופא המשפחה "המעביר" והן את רופא המשפחה "הנעבר" בגין הכשל בהעברת המידע.

בשורה התחתונה

רשלנות רפואית בקופת חולים מתרחשת לא אחת בשל התרשלות של רופא המשפחה- "האבא הרפואי" של המטופלים, האמור לבצע בירורים כנדרש על מנת לאבחן מצב המטופל, ואם צריך, להפנותו לשם כך לבירורים נוספים (בדיקות שונות, רופאים מומחים, חדר מיון וכו'). מובן גם שמחובתו של רופא המשפחה לברר תוצאות הבדיקות אליהן הפנה המטופל, כמו גם לוודא במקרים מסוימים שהמטופל מבצע הבדיקה, לאחר שהבין חשיבותה.

הפרת חובת הזהירות של רופא המשפחה כלפי מטופליו, בין אם בשל התעלמות מתלונות החולה או מסימנים שמציג, בין אם בשל אי הפנייתו לביצוע הבירור הנדרש במכונים, מרפאות מומחים או בית חולים, ובין אם בשל חוסר מעקב אחר תוצאות הבירור, תהווה על פי רוב עילה לתבוע את קופת החולים- מעסיקתו של הרופא –  בשל רשלנות רפואית.

אם את/ה חושד/ת כי נגרם לך נזק רפואי בשל רשלנות רפואית בקופת החולים, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית שיוכלו לבדוק המקרה ולבחון האפשרות לתבוע עבורך פיצויים כספיים.

עורך דין אביחי דר מסביר מהי רשלנות רפואית בטיפול

כללים לבחירת עורך דין לרשלנות רפואית

לחצ/י לקורא איך לבחור עו"ד לרשלנות רפואית

קישורים רלבנטיים:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה whatsapp whatsapp