תביעה בשל רשלנות בטיפול בבצקת מוחית שגרמה לנזק מוחי
בצקת מוחית (cerebral edema) עלולה לגרום ולהעיד על לחץ תוך גולגולתי מוגבר (intracranial pressure). במצב שכזה ישנם מגוון טיפולים שניתן לנקוט- תרופתיים ו/או התערבותיים, על מנת לטפל בלחץ התוך גולגולתי המוגבר ולהימנע מנזק מוחי בלתי הפיך. אי נקיטת אמצעים על מנת לטפל בעליית הלחץ התוך גולגולתי עלולה להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית בטיפול בבצקת מוחית – כזה הוא המקרה שבגינו הגשנו ביום 31.5.18 תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה הוגשה בשמו של גבר בשנות החמישים לחייו, אשר אושפז בבית חולים בדרום הארץ בשל מחלת חום, כאבי ראש ופריחה ויצא משם עם נזק מוחי חמור הכולל בין היתר ליקויים קוגניטיביים קשים.
פרופ' בכיר לנוירולוגיה קבע בחוות דעתו כי חובה היה לטפל בלחץ הגולגולתי המוגבר אצל התובע
פרופ' לנוירולוגיה שחוות דעתו צורפה על ידינו לתביעה, קבע כי חובה היה על רופאי בית החולים להעניק לתובע טיפול במטרה להוריד הלחץ התוך גולגולתי שהודגם אצלו בבדיקות סיטי שנעשו. המומחה קבע בחוות דעתו שמשלא עשו כן- נגרם לתובע נזק מוחי חמור.
מומחה לרפואת שיקום קבע בחוות דעתו שצורפה לתביעה כי התובע זקוק להשגחה תמידית
רופא בכיר לשיקום נוירולוגי קבע בחוות דעתו שצורפה אף היא לתביעה, כי בשל מצבו הקוגניטיבי הירוד של התובע, שמתבטא בין היתר בבעיות זיכרון קשות (עלול ללכת לאיבוד באם יוצא לבד מביתו), זקוק הוא לליווי והשגחה צמודים. עוד קבע המומחה כי במצבו איבד התובע את כושרו להשתכר בשוק העבודה החופשי.
הפיצוי הצפוי בשל הנזק המוחי מוערך במיליוני שקלים
בבסיס התביעה עומדת דרישה לפצות את התובע הניזוק בגין נזקיו ובתוך כך שלושה ראשי נזק עיקריים: אבדן כושר ההשתכרות, צורך בליווי והשגחה תמידיים ופיצוי בגין נזק לא ממוני של כאב וסבל, צער ועגמת נפש. חישוב הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית מצריך ידע וניסיון רב- על עורך הדין לספק לבית המשפט ראיות המלמדות הן על קיומו של הנזק והן על היקפו ועלותו – על עורך הדין המייצג נפגע בתביעת רשלנות רפואית במקרה שכזה להציג ראיות מספקות לצורך כך (אומדנים, עדויות כולל חוות דעת מומחים וכו'). לגבי הנזק של אבדן השתכרות יש להוכיח שאכן איבד התובע את כושרו להשתכר וכן להראות מהו השכר שהפסיד התובע בשנות העבודה שנותרו לו. את עלויות הליווי וההשגחה צריך להציג גם כן בראיות, בד"כ באמצעות חוות דעת של גורם מתאים. ראש הנזק הלא ממוני של כאב וסבל, צער ועגמת נפש נתון לשיקול דעת נרחב של השופט הדן בתיק, ותלוי במידה רבה בסכומים שנפסקו במקרים דומים וכן בתפיסת עולמו של השופט.
אלמלא ערנותה של בתו של התובע, לא היה מתגלה כי הנזק הוא תוצאת רשלנות רפואית בטיפול
במקרה זה פנתה בתו של התובע על מנת לשלול רשלנות רפואית בטיפול שניתן לאביה, שאמנם נכנס לבית החולים עם מחלה שהצריכה טיפול אך יצא מהאשפוז כשהוא עם נזק מוחי חמור לכל החיים. לאחר פנייתה משכנו את מלוא החומר הרלבנטי, כולל מבית החולים, עיינו בו ופנינו לייעוץ עם מומחה רפואי אשר מצא כאמור שהטיפול שניתן לתובע במקרה זה היה לקוי ובשל כך נגרמו נזקיו המוחיים. חוות דעת זו כאמור עומדת בבסיס התביעה שהוגשה בשל רשלנות רפואית בטיפול בבצקת מוחית. מאחר שנדיר עד מאוד שבית החולים או הגורם הרפואי המעורב מודה בפני מטופל על טעות שנעשתה בטיפול, קיימת לדעתנו חשיבות רבה לערנות וחשדנות מצד המטופל ו/או בני משפחתו.
מתי לפנות לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית ?
במקרה זה היתה בתו של התובע חשדנית ביחס לסיבה שאביה יצא כאמור מבית החולים עם נזק מוחי. הבת פעלה נכון. במקרה אחר בו טיפלנו היה זה בנה של התובעת, אישה שעברה אירוע מוחי, שפנה אלינו לייעוץ שהוביל לתביעת רשלנות רפואית ולפיצוי כספי בשל איחור בטיפול בשבץ. לאור האמור לעיל, המלצתנו היא שבכל מקרה שמטופל "יוצא" מטיפול רפואי עם נזק, לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית על מנת שיבדקו האם קיימת עילה לתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
