תביעה: רשלנות רפואית בטיפול בקשיש גרמה למותו

תביעת רשלנות רפואית בטיפול בקשיש בעת אשפוז בבית חולים. הקשיש היה מבולבל לאחר ניתוח שעבר, עזב את שערי בית החולים והחל לשוטט ברחוב. רק לאחר שהתמוטט ונחבל בראשו, פונה הוא באמצעות אמבולנס חזרה לבית החולים, שם לאחר 3 ימים נפטר הקשיש בשל סיבוכי הנפילה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר אשר ייצגו יורשי המנוח בתביעה, מתארים בשורות הבאות את המקרה

המנוח עבר בבית החולים ניתוח לכריתת כיס המרה בשל אבנים. לאחר הניתוח שעבר בהצלחה, הופיע אצל המנוח מצב בלבולי מסוג דליריום. בשל כך עזב הוא באין מפריע את המחלקה ויצא משערי בית החולים כשהוא לבוש פיג'מת בית חולים ועונד צמיד אשפוז. לאחר דקות ארוכות בהן שוטט הקשיש המבולבל ברחובות הסמוכים לבית החולים, נפל הקשיש על פניו ברחוב. משהוחזר הקשיש לבית החולים על ידי אמבולנס של מד"א, ניתנה הוראה לטפל בו באנטיביוטיקה למנוע זיהום בשל פצעי החבלה, אך הוראה זו לא קוימה. בשל הנפילה ובהיעדר טיפול אנטיביוטי מתאים, פיתח הקשיש זיהום שהביא למותו בתוך מספר ימים.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' בכיר לרפואה פנימית. הפרופסור עיין בתיקיו הרפואיים של המנוח ומצא כי המנוח נפטר בשל כשלים בטיפול בבית החולים- להלן עיקרי קביעותיו:

• לא אובחן כי המנוח פיתח לאחר הניתוח דליריום – מצב המופיע בכ-50% מהמקרים של קשישים לאחר ניתוח כמו זה שעבר המנוח. בהיעדר אבחנה לא ננקטו אמצעים לצורך הבטחת שלום המנוח, כגון – שמירה והשגחה צמודה. בשל כך עזב המנוח את שטח בית החולים על דעת עצמו ובאין מפריע- וכך קבע המומחה בחוות הדעת בנקודה זו:

"מאחר והאבחנה של דליריום לא נעשתה בזמן, ולא ננקטו כל צעדים ופעולות על ידי הצוות המטפל שמטרתן למנוע מהמנוח פגיעה עצמית, כגון שמירה צמודה על ידי בן משפחה או אדם מהצוות המטפל, שימוש בתרופות נוירופטיות, באופן מושכל, ואפילו שימוש בהגבלה פיזית, כפי שמצוין בחוזר מספר 15/2009 של מנהל הרפואה במשרד הבריאות, המנוח עזב את המחלקה ביום שלאחר הניתוח, יצא על דעת עצמו משטח בית החולים לרחוב, נפל ונחבל בפניו, דימם מהפה וקרוב לוודאי ששאף התוכן הדמי לריאותיו, דבר שהביא בהמשך האשפוז להתפתחות של זיהום ריאתי, הפרעה בקצב הלב, אי ספיקת לב, אי ספיקת נשימתית ומוות".

• לא ניתן לתובע טיפול אנטיביוטי לפצעי החבלה ולמניעת זיהום ריאתי – המומחה הוסיף וקבע בחוות הדעת כי הצוות המטפל התרשל בכך שלא העניק למנוח טיפול בזיהום הריאתי שהופיע אצלו לאחר הנפילה:

"מן הראוי היה לאשפז את המנוח אחר הנפילה במיון, ולהעריך את מצבו…ומתן טיפול אנטיביוטי כפי שהומלץ בהמשך ע"י רופא א.א.ג. ומשום מה לא ניתן…מהרשומה הרפואית אנו למדים שאין התייחסות מתאימה לממצאים של חירחורים מעל הריאות, איכות צילום החזה והשיעול הפרודוקטיבי, תמונה קלינית המעידה על זיהום ריאתי. כתוצאה מכך לא ננקטו צעדים להתחלת טיפול אנטיביוטי כנדרש במצבים אלו".

הפיצוי הכספי במסגרת תביעת רשלנות רפואית בטיפול בקשישים תלוי במספר משתנים: גילו של הקשיש, היקף הנזק שנגרם לו (נכות צמיתה / מוות), צרכיו לאחר האירוע ובעקבותיו (מטפל, ציוד ואביזרים רפואיים, טיפולים רפואיים ופארא רפואיים מעבר למכוסה בסל השירותים וכו')- אלו וגם אלו מכתיבים את היקף הפיצוי שייפסק בתביעה. להרחבה בנושא פיצויים ברשלנות רפואית לחצ/י על קישור זה.

רשלנות בטיפול בקשישים בבתי חולים אינה אירוע נדיר. אי נקיטה באמצעי זהירות להבטחת שלום הקשיש המאושפז, כגון אמצעים למניעת נפילות או פגיעה עצמית, עלול להביא לנזקים וחלילה למוות בטרם עת.

הפיצוי במקרה של רשלנות בטיפול בקשיש תלוי בראש ובראשונה בהיקף הנזק שנגרם לקשיש, וכן בנתוניו האישיים.

במידה שמורם "דגל אדום" מאלו שהוזכרו במאמר זה במקרה שלך- פנה לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית על מנת שיבחן אפשרות לתביעה ופיצוי.