Last updated on May 7th, 2019 at 11:58 am
רשלנות בטיפול בקשיש-החולה המבולבל עזב את שערי בית החולים, נפל ברחוב, הזדהם ומת
זהו נושא תביעה שהגשנו לבית המשפט ב-30.4.19, בשם יורשותיו של קשיש שנפטר מספר ימים לאחר שעבר ניתוח לכריתת אבנים בכיס המרה. הפטירה נגרמה בשל זיהום ריאתי אותו "רכש" המנוח- קשיש מבולבל ולא מתמצא- שיצא משערי בית החולים באין מפריע (כשהוא לבוש פיג'מת בית חולים ועונד צמיד אשפוז), ונפל על פניו ברחוב. משהוחזר הקשיש לבית החולים על ידי אמבולנס של מד"א, ניתנה הוראה לטפל בו באנטיביוטיקה למנוע זיהום משני לפצעי החבלה, אך הוראה זו משום מה לא קוימה. כך קרה שהקשיש פיתח במהירה זיהום ריאתי שהביא למותו בתוך מספר ימים.
מקרה זה של רשלנות בטיפול בחולה הקשיש אינו מקרה נדיר. מניסיוננו נעיד על מקרים של רשלנות, שלא לומר הזנחה קשה, בטיפול בקשישים. נפילות שבמהלך אשפוז בבית החולים אינן אירוע נדיר. החולה הקשיש סובל הרבה פעמים מבעיות בריאותיות המגבירות הסיכון שלו ליפול, כגון בעיות ביציבה, בלבול וכו'. משרד הבריאות מודע לבעיה ואמנם עושה ומנסה ואף ערך מספר הנחיות כתובות בנדון, אולם בפועל ההנחיות לא תמיד מקוימות ונפילות מיותרות ומסכנות חיים (ודוק- נפילה אצל קשיש עלולה להביא במהירה להתדרדרות כללית ולמוות בטרם עת!), ממשיכות להתרחש.
למידע נוסף על המקרה בגינו הוגשה התביעה ועל הזכות לפיצויים כספיים בשל רשלנות בטיפול בקשיש-במאמר זה:
פרופ' לרפואה פנימית ורפואה גריאטרית, שחוות דעתו צורפה לתביעה, קבע כי בית החולים התרשל בכך שלא נקט בצעדים המתבקשים למניעת אירוע עזיבתו של הקשיש את בית החולים ונפילתו, בשל כך
לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' בכיר לרפואה פנימית ורפואה גריאטרית. הפרופסור עיין בתיקיו הרפואיים של המנוח ומצא כי המנוח נפטר באופו טרגי בשל כשלים בטיפול בו בבית החולים וביתר פירוט קבע המומחה כי כשל בית החולים באי יישום הנהלים. לא אובחן כי המנוח פיתח לאחר הניתוח דילריום – תופעה שכיחה בנסיבות גילו של המנוח המופיעה בכ-50% מהמקרים של קשישים לאחר ניתוח כמו שהיה המנוח. כתוצאה מהדילריום אשר גרם לחוסר התמצאות ובלבול לא ננקטו אמצעים להבטחת שלום המנוח כגון שמירה צמודה, הוא עזב את שטח בית החולים. להלן קטע מדברי המומחה בחוות הדעת:
"מאחר והאבחנה של דילריום לא נעשתה בזמן, ולא ננקטו כל צעדים ופעולות על ידי הצוות המטפל שמטרתן למנוע מהמנוח פגיעה עצמית,כגון שמירה צמודה על ידי בן משפחה או אדם מהצוות המטפל, שימוש בתרופות נוירולפטיות, באופן מושכל, ואפילו שימוש בהגבלה פיזית, כפי שמצוין בחוזר מספר 15/2009 של מנהל הרפואה במשרד הבריאות, המנוח עזב את המחלקה ביום שלאחר הניתוח, יצא על דעת עצמו משטח בית החולים לרחוב, נפל ונחבל בפניו, דמם מהפה וקרוב לוודאי ששאף התוכן הדמי לריאותיו, דבר שהביא בהמשך האשפוז להתפתחות של זיהום ריאתי, הפרעה בקצב הלב, אי ספיקת לב, אי ספיקת נשימתית ומוות".
הרשלנות בטיפול בקשיש נמשכה גם לאחר שהוחזר לבית החולים משלא אובחן זיהום ריאתי מתפתח ולא ניתן טיפול אנטיביוטי מניעתי על אף שנרשמה הוראה לעשות כן
המומחה הוסיף וקבע בחוות הדעת כי הצוות המטפל התרשל בכך שלא העניק למנוח טיפול בזיהום הריאתי שהופיע אצלו לאחר ובשל הנפילה. וכך קבע המומחה בנקודה זו בחוות הדעת:
"מן הראוי היה לאשפז את המנוח אחר הנפילה במיון, ולהעריך את מצבו…ומתן טיפול אנטיביוטי כפי שהומלץ בהמשך ע"י רופא א.א.ג. ומשום מה לא ניתן…מהרשומה הרפואית אנו למדים שאין התייחסות מתאימה לממצאים של חירחורים מעל הריאות, איכות צילום החזה והשיעול הפרודוקטיבי, תמונה קלינית המעידה על זיהום ריאתי. כתוצאה מכך לא ננקטו צעדים להתחלת טיפול אנטיביוטי כנדרש במצבים אלו".
כך תדע/י מתי כדאי לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית לבירור אפשרות לקבלת פיצוי כספי בשל רשלנות בטיפול בקשיש- 3 "דגלים אדומים":
- פטירה סמוך לניתוח- אמנם לא כל מקרה פטירה סביב ניתוח הוא תוצאה של רשלנות רפואית, בפרט כשמדובר בחולה הקשיש אשר לפעמים מצבו הבריאותי הכללי הוא הגורם לפטירה (ולא רשלנות), אולם הרבה פעמים נוכחנו לדעת שאילולא רשלנות בטיפול סביב הניתוח, החולה לא היה נפטר. משכך, בכל מקרה של פטירה סביב ניתוח מומלץ לפנות לייעוץ עם עו"ד.
- אירוע נפילה במסגרת אשפוז- כפי שתואר במאמר זה, חשיבות רבה נודעת לגילו של החולה המאושפז בבית חולים- חולים קשישים מעצם גילם מצויים בסיכון מוגבר לנפילות- בין אם בשל חוסר יציבות ובין אם בשל בלבול או מצב מסכן אחר. משרד הבריאות קבע בנהליו כי יש לבצע לחולה קשיש הערכת סיכון לנפילה עם קבלתו לאשפוז ולדאוג לתפור עבורו תכנית מניעה לצורך הבטחת שלומו. יחד עם זאת, אנו עדים למקרים רבים בהם הנהלים לא מיושמים ואירועי נפילה מתרחשים. במקרים של קשישים שבר של הירך או חבלת ראש עלולים להביא להתדרדרות דרסטית במצבם ואף חלילה למוות בטרם עת. במידה שהקשיש עבר אירוע נפילה במסגרת אשפוז, מומלץ לפנות לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית.
- טעויות בטיפול בשל אי לקיחת אנמנזה מלאה- מחובתו של רופא המקבל חולה לאשפוז לעמוד על הרקע הרפואי שלו, כמו גם תולדות המחלה ופרטים נוספים כגון תרופות קבועות שהחולה נוטל וכו'. כשמדובר בחולה הקשיש, המלאכה לא אחת מורכבת מצד אחד, אך קריטית להצלחת הטיפול מצד שני. כך למשל אי נטילת מידע בדבר תרופות קבועות שהחולה נוטל או בשל רקע רפואי או גורם סיכון כזה או אחר, עלול לעלות ביוקר, להכשיל האבחנה והטיפול ולגרום לנזקים מיותרים. בכל אותם מקרים בהם בשל אי נטילת מידע מספק מהחולה הקשיש, נכשל הטיפול בו- מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין.
פיצוי כספי בשל רשלנות רפואית בקשישים
הפיצוי הכספי במסגרת תביעת רשלנות רפואית בטיפול בקשיש תלוי במספר משתנים: גילו של הקשיש, היקף הנזק שנגרם לו (נכות צמיתה / מוות), צרכיו לאחר האירוע ובעקבותיו (מטפל, ציוד ואביזרים רפואיים, טיפולים רפואיים ופארא רפואיים מעבר למכוסה בסל השירותים וכו')- אלו וגם אלו מכתיבים את היקף הפיצוי שייפסק בתביעה. להרחבה בנושא פיצויים ברשלנות רפואית לחצ/י על קישור זה.
חשוב להדגיש כי בכתב התביעה ברשלנות רפואית לא נהוג לציין את סכום הפיצוי הנדרש – זאת נעשה במסגרת הראיות שמוצגות בהליך המשפטי. הכלל הוא שתביעה המוגשת לבית משפט שלום מוגבלת לעד 2,500,000 ש"ח ואילו תביעות המוערכות במעל 2,500,000 ש"ח מוגשות לבית המשפט המחוזי.
אגרת בית משפט בתביעה בגין נזק גוף משולמת תחילה על ידי התובע (אגרת פתיחת הליך) ועלותה כ-700 ש"ח בבית משפט השלום וכ-1,200 ש"ח בבית המשפט המחוזי. יתרת האגרה משולמת בתום ההליך לפי תוצאתו.
לסיכום, רשלנות בטיפול בקשישים בבתי חולים אינה אירוע נדיר. אי נקיטה באמצעי זהירות להבטחת שלום הקשיש המאושפז, כגון לצורך מניעת נפילות או פגיעה עצמית, עלול להביא לנזקים ואף חלילה למוות בטרם עת. משרד הבריאות אמנם עושה בנדון ומנסה להבטיח שלום המטופל הקשיש אך בפועל הנהלים לא מיושמים בקפידה ואירועים מיותרים ממשיכים להתרחש.
הפיצוי במקרה של רשלנות בטיפול בקשיש תלויה בראש ובראשונה בהיקף הנזק שנגרם לקשיש, וכן בנתוניו האישיים. תביעת רשלנות רפואית בקשיש המוגשת לבית משפט שלום מוגבלת לעד 2,500,000 ש"ח וכזו המוגשת לבית המשפט המחוזי- במעל 2,500,000 ש"ח.
במידה שמורם "דגל אדום" מאלו שהוזכרו במאמר זה במקרה שלך- פנה לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית על מנת שיבחן אפשרות לתביעה ופיצוי.
