פיצויים בשל רשלנות רפואית

אירועי רשלנות רפואית עלולים לגרום נזק למטופלים. במידה שרשלנות רפואית גורמת נזק למטופל, ניתן לתבוע פיצויים כספיים. מתי מגיע פיצוי כספי במקרה של רשלנות רפואית ? איך מחשבים הפיצויים בתביעות אלו ? ממה מורכב הפיצוי ומהם הנתונים שמשפיעים על גובה הפיצוי שיתקבל – כל זאת וגם האם פיצויים שהתקבלו בתביעת רשלנות רפואית חייבים במס – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

מי זכאי לפיצוי במקרה של רשלנות רפואית ?

על מנת לקבל פיצוי בשל רשלנות רפואית, יש להגיש תביעת פיצויים בעילה של רשלנות רפואית לבית המשפט המוסמך ולהוכיח יסודות עוולת הרשלנות, בתוך כך להוכיח כי הרשלנות גרמה לתובע לנזק (גופני ו/או נפשי).

הזכות לתבוע שמורה לנפגע הרשלנות עצמו או לאפוטרופוסיו החוקיים. במקרה של קטין, ההורים נחשבים לאפוטרופוסים הטבעיים של הקטין עד הגיעו לגיל 18. במקרה פטירה חלילה, זכאים יורשיו החוקיים של המטופל ו/התלויים בו לפני מותו, לתבוע פיצויים בשל המוות.

חשוב לשים לב שלפעמים הרשלנות הרפואית גורמת לנזק חולף או מינורי – במקרים אלו רצוי לוודא היטב מראש האם משתלם, מבחינת עלות מול תועלת, להיכנס לתהליך של תביעת רשלנות רפואית הכרוך בעלויות.

איך מוכיחים את הנזקים שנגרמו לתובע בשל הרשלנות ?

עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית הם בעלי הידע והכלים להוכיח כל יסודות עוולת הרשלנות – בתוך כך את הנזקים שנגרמו לתובע בשל הרשלנות שהתרחשה והשלכותיהם. לצורך הוכחת הנזק שנגרם לתובע בשל הרשלנות, נעזרים עורכי הדין בחוות דעת של מומחים רפואיים ובמקרים מסוימים גם בחוות דעת של כלכלנים, מומחים לעלויות דיור, רכב, אביזרי שיקום וכיוצא בזאת. גם נתונים סטטיסטיים, כגון פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מסייעים להעריך היקף הפיצוי לו זכאי התובע-הניזוק מרשלנות רפואית.

הפיצויים ברשלנות רפואית הם אינדיבידואליים

מה שמכתיב את גובה הפיצוי לו יהיה זכאי נפגע רשלנות רפואית בתביעת הפיצויים, הם היקף הפגיעה התפקודית שגרמה הרשלנות לתובע-הניזוק והשלכותיה בפועל על התובע-הניזוק, על נתוניו האישיים כגון – גילו, עיסוקו וכישוריו, מצבו המשפחתי, תוחלת חייו הצפויה ועוד.

מטרת הפיצויים ברשלנות רפואית – השבת המצב לקדמותו

בתי המשפט חזרו והדגישו מספר פעמים שמטרת הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית היא להשיב המצב לקדמותו או במילים אחרות, להעמיד התובע-הניזוק במצב תפקודי-כלכלי-חברתי קרוב ככל הניתן למצבו ערב הפגיעה. אמנם שום סכום כסף שבעולם לא יכול באמת להשיב המצב לקדמותו- איבר שנפגע או חיים שניטלו בגלל רשלנות רפואית, אינם ניתנים לחזרה, אולם האלטרנטיבה שלא לפצות כלל מכיוון שממילא אין בכסף כדי להחזיר הגלגל לאחור, אינה באה בחשבון.

חישוב פיצויים ברשלנות רפואית אינו "מדע מדויק"

בתי המשפט ציינו לא אחת כי תורת הפיצויים בנזיקין היא "תורת אי הוודאות", שהרי איש איננו יכול לדעת כיצד היו נראים חייו של הנפגע אלמלא הפגיעה מהרשלנות, כמה היה משתכר אילולא הפגיעה, עד איזה גיל היה חי וכדומה. כך טבעם של דיני הנזיקין, ויפים לעניין זה דבריו של כב' השופט חשין ז"ל בע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1), 820 (1993), שנאמרו לעניין חישוב הפסדי השתכרות לעתיד אצל קטין:

"…אכן, בחישוב פיצויים בגין הפסד כושר השתכרות לימים יבואו, נדמים אנו בעינינו כמו היינו מהלכים בארץ הפלאות של עליסה, ארץ בה ניחושים והשערות הן עובדות, ותקוות ומשאלות לב הן מציאות…".

בתי המשפט מנסים להתגבר על אי הבהירות באמצעים שונים, ביניהם הערכות של מומחים ושימוש בקני מידה אובייקטיביים כגון חזקות ונתונים סטטיסטיים.

[להרחבה על אופן חישוב הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית של ילדים – לחצ/י כאן]

פיצויים בגין "נזק ממוני"

הפיצויים במקרים של רשלנות רפואית מתחלקים לשני ראשים עיקריים: נזקים ממוניים ונזקים שאינם ממוניים.

הנזק הממוני אמור לבטא את הגריעה הממונית שנגרמה לתובע בשל הרשלנות הרפואית. ראש נזק זה מתחלק למספר "אבות נזק"- להלן המרכזיים שבהם:

  • אובדן השתכרות ופגיעה בכושר ההשתכרות: הכוונה להפסדי שכר שנגרמו לתובע-הניזוק בשל הרשלנות. בתוך אלו נכלל, בין היתר, פיצוי בגין הפסדי שכר שנגרמו לתובע-הניזוק בעבר, מיום הפגיעה ועד הגשת התביעה ואלו הצפויים בעתיד (עד גיל פרישה), לרבות עבור הפגיעה הנלווית בתנאים סוציאליים ופנסיה. בסיס השכר לחישוב אובדן ההשתכרות הוא גובה השכר (ברוטו) של הנפגע ערב האירוע. במקרה של קטינים וצעירים בתחילת דרכם, משמש השכר הממוצע במשק, בדרך כלל, כבסיס השכר לחישוב.
  • הוצאות ריפוי ושיקום: התובע זכאי לפיצוי בשל הוצאות עבור שירותים רפואיים, פארא-רפואיים, אביזרי שיקום, ציוד כגון כיסא גלגלים, מקל הליכה, מעלון וכדומה, מעבר למימון של קופת החולים ו/או משרד הבריאות.
  • הוצאות עזרה, ליווי וסיעוד: תובע שהפך בגלל הרשלנות למוגבל בתפקודי היומיום ו/או בתפקוד במשק הבית, עשוי להיות זקוק לעזרה חיצונית של מטפל/מלווה. במקרים אלו עלויות ההעסקה בנות פיצוי. לפעמים מדובר בסכומים גבוהים מאוד, שעשויים להגיע עד 25,000 ש"ח לחודש.
  • הוצאות בגין ניידות: תובע שהפך מוגבל בניידות בשל הרשלנות הרפואית שחווה, זכאי לפיצוי בגין הוצאות ניידות, הן עבור הוצאות ניידות מוגברות, והן עבור רכב מותאם (במקרים הקשים).
  • הוצאות דיור: יש והפגיעה הרשלנית מצריכה שינויי דיור, כגון התאמות הדירה לכיסא גלגלים, חדר לציוד ולמטפל צמוד וכו'. הוצאות הדיור גם הן נזק בר פיצוי.
  • הוצאות אפוטרופסות: במידה שבשל הפגיעה הרשלנית יזדקק התובע לאפוטרופוס שידאג לכל ענייניו, זכאי הוא לתבוע עלויות אלו במסגרת הפיצויים בתביעה.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד. במקרה פטירה מרשלנות רפואית עשויים להתווסף אבות נזק נוספים – למידע נוסף לחצ/י כאן

פיצוי בגין נזק לא ממוני

מלבד פיצוי עבור נזקי הממון שגרמה הפגיעה הרשלנית, זכאי התובע-הניזוק לפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו – הכוונה לכאב וסבל, צער ועוגמת נפש, כמו גם קיצור בשנות חיים, שנגרמו לתובע בשל הפגיעה הרשלנית.

מאחר שמדובר בנזקים שאינם ניתנים לחישוב אריתמטי, כמו נזקי הממון, אי הוודאות בנוגע לגובה הפיצוי הצפוי בגין הנזק הלא ממוני בתביעות רשלנות רפואית, רחבה. כך למשל- מה ערכו של איבר שאבד או אובדן האפשרות להוליד ילדים ? והאם יש מקום להבחנה בין מקרה של צעיר שאיבד יד לבין קשיש או בין אישה שהתעקרה כשהיא ללא ילדים לעומת מי שהיה לה כבר ילד קודם ?

גורמים כמו היקף הפגיעה והשלכותיה על התובע-הניזוק וחומרת הרשלנות, כמו גם מספר שנות החיים שאבדו (במקרה שהרשלנות גרמה לקיצור בתוחלת החיים של הנפגע), הם פקטורים רלבנטיים לקביעת גובה הפיצוי בראש נזק זה. עם זאת, בסופו של דבר, בבואם להעריך ראש נזק זה, מתבססים השופטים על סכומים שנפסקו במקרים דומים ולא על טבלאות או נוסחאות קבועות.

באופן כללי ועקרוני ניתן לומר שבמקרים קשים עשוי הפיצוי בגין ראש נזק זה להגיע למאות אלפי שקלים ואפילו לחצות את רף המיליון שקלים.

למידע על פיצויים בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים לחצ/י כאן

מהי המגמה בחישוב הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית ?

אם עד לפני כעשור הגדילו בתי המשפט בהדרגה את סכומי הפיצויים בגין הנזקים הממוניים והלא ממוניים בתביעות רשלנות רפואית, כיום אנו עדים לאבות נזק שונים בהם סכומי הפיצוי לא עודכנו כבר שנים.

אי פסיקת פיצויים עונשיים בתביעות רשלנות רפואית

פיצויים עונשיים הינם פיצויים המשולמים לנפגע מעבר לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו. מטרת פיצויים אלו היא להביע סלידה מהתנהלות הנתבעים שגרמה לפגיעה ו/או מאופן ניהול ההליך על ידם בבית המשפט. מדובר בכלי אשר יכול להרתיע המערכת הרפואית מזלזול בחייהם של למשל קשישים או אנשים שמבחינה כלכלית, פגיעה בהם לא "תעלה ביוקר", וגם להרתיע את חברות הביטוח של המוסדות הרפואיים הנתבעים במקרי רשלנות רפואית, מניהול הליכים משפטיים בצורה דרקונית.

בשונה משיטת המשפט האמריקאי למשל, במשפט הישראלי לא נהוג לפסוק "פיצויים עונשיים" במקרי רשלנות רפואית. סביר להניח שאם היו פוסקים במדינת ישראל בנוסף לפיצוי הנזיקי גם פיצויים עונשיים, חברות הביטוח של המוסדות הרפואיים היו חושבות פעמיים לפני שהיו גוררות נפגעי רשלנות רפואית להליכים משפטיים ממושכים.

האם משלמים אגרת בית משפט בהתאם לגובה הפיצויים שתובעים בתביעת רשלנות רפואית  ?

מאחר שמדובר בנזקי גוף, סכום האגרה המשולמת לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית (אגרת פתיחת הליך) הינו כ-700 ש"ח בתביעה המוגשת לבית משפט שלום וכ-1,200 ש"ח בתביעה המוגשת לבית המשפט המחוזי. ההחלטה לאיזה בית משפט להגיש התביעה נתונה בידי התובע, כאשר תביעה המוגשת לבית משפט שלום מוגבלת לפיצוי של עד 2,500,000 ש"ח ואילו תביעה המוגשת לבית המשפט המחוזי מוערכת בשווי של 2,500,000 ש"ח ומעלה (ללא גבול עליון).

לא נדרש ולא מקובל לציין בכתב התביעה את סכום הפיצויים הנדרש בתביעה, מעבר לפיצוי הנדרש מיום האירוע הרשלני ועד הגשת התביעה. את הפיצוי בגין הנזקים העתידיים, שהם החלק הארי של הפיצוי בדרך כלל, מוכיחים בראיות במהלך הליך התביעה עצמו.

מהו פרק הזמן לקבלת פיצויים בתביעת רשלנות רפואית ?

על פי רוב, תהליך הכנת תיק לתביעת רשלנות רפואית נמשך כשנה בממוצע מהרגע שנחתמו מסמכי ההתקשרות בין עורך הדין ללקוח. במרבית המקרים תביעות רשלנות רפואית מסתיימות בפשרה בדרך כלל לאחר כשנתיים נוספות. מיצוי ההליך עד קבלת פסק דין עשוי להימשך 3-5 שנים, לא כולל הליכי ערעור.

האם הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית חייבים במס ?

הפיצויים המתקבלים מכוח תביעת רשלנות רפואית, בין אם נפסקו בפסק דין ובין אם במסגרת הליך פשרה, אינם חייבים בכל מס.

לחצ/י לשאלות ותשובות בנושא פיצויים ברשלנות רפואית

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים

יצירת קשר

לפניה מהירה
whatsapp
whatsapp
דילוג לתוכן