נסיבות האירוע: הידרדרות לעיוורון עקב כשל במעקב אחר גלאוקומה
מחלת הגלאוקומה מתאפיינת בעלייה של הלחץ התוך עיני, אשר מובילה לפגיעה הדרגתית ובלתי הפיכה בסיבי עצב הראייה ולצמצום משמעותי של שדה הראייה. על מנת למנוע נזק מסוג זה, הסטנדרט הרפואי המקובל מחייב מעקב תדיר הכולל בדיקות שדה ראייה ו-OCT, כדי לוודא שהטיפול הניתן אכן מוריד את הלחץ לערכי מטרה בטוחים.
במקרה הנוכחי, התובע אובחן במחלה בשנות החמישים המאוחרות לחייו. במשך שנים ארוכות הוא פקד את מרפאות קופת החולים ופעל בדיוק לפי הנחיות רופאי העיניים שבדקו אותו. למרות המעקב הרצוף לכאורה, הלחץ התוך עיני המשיך לעלות ועצב הראייה הלך ודעך ללא התערבות אפקטיבית. בתו של התובע פנתה למשרדנו לבירור פשר ההידרדרות. בחינת התיק הרפואי על ידי מומחה העלתה כי הטיפול השוטף חרג מהפרקטיקה הרפואית הסבירה.
טענות התביעה: רשלנות במעקב לחץ תוך-עיני והימנעות מבדיקות שדה ראייה ו-OCT
כתב התביעה נתמך בחוות דעת של רופא עיניים בכיר ומומחה לגלאוקומה, אשר הצביע על מחדלי רופאי קופת החולים:
היעדר מעקב אחר מצב עצב הראייה
לא בוצע מעקב כנדרש אחר מבנה ותפקוד עצב הראייה, על ידי סריקות OCT ושדה ראייה.
טיפול שמרני בלתי יעיל
התובע נותר תחת פרוטוקול טיפולי לא אפקטיבי שלא הוריד את הלחץ התוך עיני, תוך יצירת מראית עין של השגחה רפואית תקינה.
אי הפניה למומחה לגלאוקומה
למרות ההחמרה המתמשכת, התובע לא הופנה לבדיקה אצל רופא עיניים מומחה לגלאוקומה.
טענות ההגנה: מחלה אגרסיבית וסבירות הטיפול בקופת החולים
כנהוג בתביעות מסוג זה, ההגנה מטעם קופת החולים ניסתה להתנער מאחריותה לנזק:
- נטען כי המחלה הייתה אגרסיבית במיוחד ובלתי ניתנת לעצירה חרף הטיפול התרופתי.
- קופת החולים גרסה כי התובע קיבל את הטיפול המקובל בקהילה וכי הרופאים פעלו בסבירות.
- הועלתה הטענה לפיה גילו של התובע ומצבו הרפואי הכללי תרמו להתפתחות העיוורון ללא קשר לטיפול שניתן לו.
הפרכת ההגנה: הוכחת חריגה מפרוטוקול הטיפול
טענות ההגנה הופרכו באמצעות תשתית ראייתית מוצקה וחוות דעת רפואית משלימה:
- הוכח כי היעדרן של בדיקות מעקב אלמנטריות נוגד את פרוטוקול הטיפול בגלאוקומה, סותר את טענת "הטיפול הסביר", ומהווה רשלנות רפואית.
- הוכח כי לפי הספרות ניתן וצריך היה להתאים את הטיפול התרופתי או לשקול חלופות כירורגיות ברגע שהתברר שהלחץ התוך עיני אינו מאוזן.
- התיעוד הרפואי עצמו מעיד על קיבעון מחשבתי של המטפלים, שלא זיהו את ההידרדרות המהירה בעצב הראייה.
תוצאת ההליך: 750,000 ש"ח בגין רשלנות רפואית בטיפול בגלאוקומה
לאחר משא ומתן מתמשך מול נציגי קופת החולים, ותוך שקלול סיכויי התביעה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. במסגרת ההסדר, פוצה התובע בסכום פטור ממס בסך 750,000 ש"ח בתמורה לדחיית התביעה.
חישוב הפיצוי: מימון עזרת הזולת עקב עיוורון ואובדן עצמאות
סכום הפיצויים בתביעה הורכב ממספר פרמטרים מרכזיים. מאחר שהתובע הפך מאדם עצמאי במידה רבה לתלוי בעזרת הזולת, נלקחו בחשבון עלויות המימון של מטפל צמוד למשך תוחלת חייו הנותרת. כמו כן, תחשיב הנזק כלל רכיב משמעותי של פיצוי על כאב וסבל, עוגמת הנפש והצער העמוק הכרוכים באובדן מאור העיניים בגיל המבוגר.
פטור ממס
בהסכם פשרה