התינוק לא הוזן בצורה מספקת - בית החולים יפצה ב-900,000 ש"ח

בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי (מרכז) ב-5.3.20, נקבע כי בית חולים יפצה קטין ב-900,000 ש"ח, בשל אירוע היפוגליקמיה (תת סוכר בדם) שחווה בגיל 3 ימים, בתינוקיית בית החולים. בשל האירוע נגרמה לתינוק נכות נוירולוגית.

בכתב התביעה, שהתבסס בין היתר על חוות דעת רפואית של מומחית בכירה לרפואת היילוד (נאונטולוגיה), נטען כי בית החולים התרשל בהשגחה על התינוק, עת היה תחת טיפול "פוטותרפיה" לצהבת של היילוד (טיפול תחת אור הניתן בתינוקיית בית החולים). המומחית קבעה כי התינוק הוזן בחסר, בשל כך התייבש וחווה אירוע היפוגליקמיה שגרם לו לנזק.

בכתב הגנתו דחה בית החולים את אחריותו לנזקי התינוק ואת הקשר בין נזקים אלו לטיפול שקיבל בבית החולים, אולם בסופו של דבר היה נכון להתפשר ולפצות בכמעט מליון ש"ח.

להרחבה על נסיבות התביעה לחצ/י על הקישור

מדוע בית החולים הסכים לפצות שעה שטען בתוקף בפני בית המשפט שאין לו כל אחריות למקרה ?

כאמור בכתב הגנתו ובחוות הדעת שהציג בית החולים נטען כי לא חלה עליו אחריות לנזקיו של הילד, כי הטיפול ניתן ברמת המיומנות המקובלת וכי לא נפל כל רבב בהתנהלות צוות בית החולים. יחד עם זאת, בסופו של דבר הסכים בית החולים לפצות בסכום משמעותי. אם כך מדוע ?

ראשית, תמיד נתבע ברשלנות רפואית יכחיש בכתב הגנתו את אחריותו לנזקי התביעה, כמו שתמיד יציג הנתבע חוות דעת רפואית של מומחה מדופלם (אחד או יותר) שיטען בתוקף כי לא הייתה כל רשלנות בטיפול שניתן. חוות הדעת של ההגנה נערכות על ידי מומחים המגנים על המערכת הרפואית לפעמים בכל מחיר- גם במחיר האמת. עמד על כך כתב הבריאות רן רזניק בתחקיר שפורסם ב"ישראל היום", בו נחשפו שלל מקרים בהם מומחים רפואיים מטעם חברות הביטוח המתגוננות מפני תביעות רשלנות רפואית, כותבים לבית המשפט חוות דעת שקריות.

ברוב המכריע של המקרים בתביעת רשלנות רפואית "קונים סיכון" ומתפשרים

הסיבה השנייה לסתירה לכאורה בין התגוננות טוטלית של המוסדות הרפואיים הנתבעים בתביעות רשלנות רפואית בכתב ההגנה ובחוות הדעת המוצגות על ידם לצורך הגנתם, לבין העובדה שרובן המכריע של תביעות אלו מסתיימות בסופו של דבר בפיצוי התובע, היא העובדה שמדובר בתביעות חבות של "הכל או כלום". בשונה למשל מתביעה על נזק גוף בשל תאונת דרכים, שם אין צורך להוכיח רשלנות או אשם כזה או אחר כדי שהתובע יהיה זכאי לפיצוי (ובלבד שתנאי הפוליסה מכסים האירוע), בתביעות רשלנות רפואית על התובע להוכיח כי בשל התרשלות של הגורמים המעורבים נגרמו נזקיו. יצליח להוכיח- יפוצה בסך כל נזקיו, לא יצליח- תביעתו תידחה ללא פיצוי. הצדדים מודעים לעובדה שמדובר בתביעות אלו בתוצאה בינרית של "הכל או כלום" ולכן "קונים סיכון" ומתפשרים אי שם באמצע. התובע יעדיף על פי רוב כסף בטוח ביד ("ציפור אחת ביד") והנתבע יעדיף לקנות סיכון ולשלם חלק מהנזקים, ולא לשלם בסוף הכל (במסגרת פס"ד – אם התביעה תתקבל).

לפי הנתונים המוצגים להלן, עולה כי מתוך 100 מקרים של טעויות רפואיות, 21% מהמקרים מגיעים לתביעה משפטית – מתוך מקרים אלו – 20% מסתיימים בפשרה ורק 1% מהמקרים מוכרע בפסק דין !

איך מחשבים הפיצויים בשל רשלנות רפואית ?

תורת הפיצויים בתביעות נזיקין, בכלל זה תביעות לפיצויים כספיים בשל רשלנות רפואית, מבוססת על עקרון "השבת המצב לקדמותו" – על הנתבע-המזיק לפצות התובע-הנפגע באופן שיוחזר המצב לקדמותו ערב הפגיעה. מובן שמדובר בהשבה תאורטית, אולם העיקרון הוא שאין להעשיר את הנפגע על ידי פיצוי יתר, כמו שאין להחסיר ולגרוע ממצבו ערב האירוע. לצורך יישום העיקרון של השבת המצב לקדמותו, קיימים שלל כללים המהווים לחם חוקם של עורכי דין העוסקים בדיני הרשלנות הרפואית.

הדרך להוכיח את נזקי התובע המזכים בפיצוי, היא באמצעות הצגת ראיות המלמדות על היקף הפגיעה של הנפגע והשלכותיה בכל המישורים הרלבנטיים: מבחינת תעסוקה ופגיעה בכושר ההשתכרות, צורך בטיפולים רפואיים ופארא-רפואיים היקפם ועלותם, צורך באביזרים רפואיים ושיקומיים היקפם ועלותם, צורך בעזרה (משק בית, סיעוד, ליווי והשגחה) היקפה ועלותה, צרכי דיור וניידות ועוד אי אלו צרכים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

מלבד זאת, נהוג לפצות במסגרת תביעות רשלנות רפואית גם בגין נזקים לא ממוניים- פיצוי על הכאב והסבל, הצער ועגמת הנפש שגרמה הפגיעה לנפגע, כמו גם פיצוי בשל קיצור בתוחלת חייו של הנפגע (ככל שהתקצרו).

כיצד נקבע הפיצוי ברשלנות רפואית במקרה של ילד (קטין) ?

כשמדובר בקטין, כמו במקרה זה, נעזר בית המשפט בחזקות ונתונים סטטיסטיים שמטרתם לסייע בידיו על מנת לחשב ולקבוע את היקף נזקיו העתידיים של הילד למשך כל שנות חייו הצפויות. שתי חזקות עיקריות ראויות לציון ביחס לקטינים: האחת- בסיס השכר לחישוב בגין אובדן כושר השתכרותו של הילד-הקטין הוא השכר הממוצע במשק בעת התביעה. החזקה השנייה קובעת כי גובה הפגיעה בהשתכרות כגובה הנכות שנגרמה לקטין בשל האירוע הרשלני וכנגזרת שלה, מגובה השכר הממוצע במשק, לאחר היוונים מתאימים.

במקרה זה קבע מומחה נוירולוגי מטעם ההגנה כי נכותו של הקטין אינה עולה על 19%. על בסיס זה הסכימו הצדדים להגיע להסדר פשרה של 900,000 ש"ח, הכולל בתוכו גם פיצוי בשל עגמת הנפש והצער שהסבה הפגיעה לילד.

**חשוב להגיש כי חישוב הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית הינו אינדיבידואלי ותלוי בנתוניו הפרטניים של כל מקרה ומקרה.

מחפש עו"ד לרשלנות רפואית ? כך תבחר את עורך הדין המתאים

לקריאה לחצ/י על הקישור

מקורות מידע וקישורים רלבנטיים

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן