תביעת רשלנות רפואית בטיפול בצהבת של הילוד- תינוק שנולד בבית חולים גדול במרכז הארץ וטופל בטיפול שגרתי נגד צהבת מוקדמת. הטיפול בתינוק לא פוקח כנדרש והוא התייבש וחווה נזק מוחי בלתי הפיך. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, אשר ייצגו בתביעה, מסבירים מה הייתה הרשלנות בטיפול בתינוק ומהם הנזקים שנגרמו
תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית בטיפול בצהבת של הילוד
מה הייתה הרשלנות בטיפול בצהבת של הילוד ?
התובע נולד בלידה רגילה בבית חולים גדול במרכז הארץ. ביום השלישי לחייו החל לקבל טיפול בפוטותרפיה (טיפול תחת אור) בשל צהבת של הילוד – מחלה שגרתית למדי. לאחר מספר שעות החל להציג התינוק ירידה בתיאבון ובחיוניות. אימו התריעה על כך לצוות התינוקייה אשר סברו כי מקור הירידה בתגובה מקובלת לטיפול הפוטותרפיה שהתינוק קיבל. למחרת שבה האם לבית החולים ומצאה תינוקה שוכב בעריסת התינוקייה כשהוא אפתי וגוון עורו אפור. לאחר תחנונים ניאות להגיע רופא לבדוק התינוק, והוא נלקח מיד לחדר טיפול נמרץ. הסתבר כי התינוק התייבש תחת הטיפול בפוטו תרפיה שניתן לו ופיתח היפוגליקמיה (תת סוכר בדם) אשר גרמה לנזק מוחי. בשל כך הוגשה על ידינו תביעת רשלנות רפואית.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופסורית לנאונטולוגיה (רפואת יילודים) אשר קבעה כי מדובר ברשלנות בטיפול בצהבת של הילוד בשל כשל בתפקידו של הצוות הרפואי, משלא וידא כי התינוק צורך כלכלה מספקת תחת הטיפול בפוטותרפיה שניתן לו לצהבת המוקדמת. בהיעדר מעקב, צרך התינוק כמות מזון (תחליף חלב אם) בצורה בלתי מספקת, ולמעשה הושאר בצום ממושך, עד אשר התייבש וחווה אירוע של ירידת סוכר בדם (היפוגליקמיה) אשר גרם לו לנזק מוחי בלתי הפיך.
המומחית קבעה כי על הצוות המטפל היה לוודא שהתינוק, אשר היה תחת טיפול בפוטו תרפיה שנוטה לייבש (טיפול באור לצהבת מוקדמת), צורך די נוזלים לגילו, שאם לא כך- היה על הצוות לבצע בירור מיידי ולתת לתינוק כלכלה, אם צריך דרך הווריד:
"מתפקידו של צוות רפואי שבאחריותו טיפול בילוד לוודא שהילוד מקבל וסופג כלכלה די הצורך. כמות הכלכלה הנצרכת ניתנת להערכה בהאכלה מבקבוק או בשקילות, וספיגה ניתנת להערכה על פי היעדר פליטות. הזהירות לעניין זה מתחייבת על אחת כמה וכמה כשהילוד מטופל באור. ואם הוא לא מקבל וסופג כלכלה די הצורך – בנוסף לבירור הסיבה וטיפול בה- כולל באפשרות זיהום – יש לספק לו נוזלים, מלחים וגלוקוז די הצורך, למעי או ישירות לדם בעירוי".
מהם הנזקים שנגרמו לתינוק בשל הרשלנות בטיפול בצהבת ?
לכתב התביעה צורפה גם חוות דעת של פרופ' מומחה לנוירולוגיה של הילד (לשעבר- מנהל היחידה לנוירולוגיה בבית חולים שניידר לילדים), אשר קבע שאירוע ההיפוגליקמיה שחווה התינוק בשל חוסר ההזנה המספקת וההתייבשות, גרם לו לנזק מוחי קבוע ומגביל אשר מתבטא בין היתר בחוסר קואורדינציה, היפוטוניה, קשיי דיבור ועוד:
"האפשרות לנזק מוחי בעקבות היפוגליקמיה ידועה ומוכרת מזה שנים רבות. כך לדוגמה במאמר במקור דלהלן מתוארים מישורי פגיעה שונים לטווח הארוך…סובל מנזק מוחי כרוני, כפי שמתואר בבדיקות ה-MRI שעבר…מראה במיוחד את הפגיעה המתוארת בתפקודים הניהוליים לטווח הארוך. טווח הקשב קצר והוא מוסח בקלות. קיימת פגיעה בזיכרון. קיימת דיספרקסיה ורבלית ומוטורית עם מסורבלות. מטבע הדברים עם השנים צפוי שהנזק יבוא יותר לידי ביטוי בתפקודיו".
בשורה התחתונה
מקרה מצער זה של רשלנות רפואית בטיפול בצהבת של תינוק, יכול היה להימנע לו היה הצוות הרפואי ערני למצב התינוק ומודע לצרכיו. מקרה של התייבשות בתינוקייה אסור שיקרה. כמתואר לעיל, בשל הרשלנות הרפואית שהתרחשה במקרה זה, נותר התינוק עם נזקים מגבילים לכל ימי חייו.
הפיצוי הצפוי לתינוק במסגרת התביעה מושפע בראש ובראשונה מהיקף הנזק שנגרם לתינוק. במקרה זה, מדובר בנזק מוחי אשר גרם למספר מוגבלויות קלות (יחסית). אלו עלולות לגרוע מכושר השתכרותו של התינוק בבגרותו וכן כרוכות גם בצרכים שונים, לימודיים ועוד. כמו כן, זכאי התינוק לפיצוי בגין הכאב והסבל, הצער ועוגמת הנפש שיהיו מנת חלקו למשך כל ימי חייו, וכן זכאי לפיצוי עבור כל טיפול רפואי ו/או פארא-רפואי כזה או אחר הקשור עם הנזק המוחי שנגרם לו.