התינוק לא הוזן בצורה מספקת - חווה היפוגליקמיה ונותר עם נזק מוחי

רשלנות רפואית בטיפול בתינוקות עלולה להותיר התינוק עם נזקים לכל החיים. בכל הקשור לתינוקות, נדרשת תשומת לב רבה של הצוות המטפל לשינויים בדפוסי התנהגותם, כגון ירידה בתגובות, ישנוניות יתר, שינויי צבע וכו'. תינוק אינו יכול לדבר ולבטא תחושותיו. משכך, חלה חובה על הצוות המטפל להיות ערני למצב התינוק ולצרכיו. בהיעדר התייחסות הולמת, עלול התינוק לפתח מצב רפואי מסוכן ולחוות נזק גוף. כזה הוא המקרה בגינו הגשנו לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה על רשלנות רפואית, בשל נזק מוחי לצמיתות שנגרם לתינוק בגיל 3 ימים, לאחר שהתייבש וחווה אירוע של היפוגליקמיה (ירידה ברמת הסוכר בדם). אירוע בר מניעה זה הנו דוגמה לרשלנות רפואית קיצונית, שעה שתינוק שנמצא בתינוקיית בית חולים גדול במרכז הארץ, אינו מוזן בצורה מספקת, מתייבש ומפתח בשל כך נזק מוחי חמור.

מומחית בכירה לרפואת יילודים קבעה בחוות דעתה שצורפה לתביעה כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול בתינוק שעה שלא וידא כי הוא צורך כלכלה מספקת

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופסורית לנאונטולוגיה (רפואת יילודים) אשר קבעה כי הצוות המטפל כשל בתפקידו משלא וידא כי התינוק צורך כלכלה מספקת. בהיעדר מעקב צרך התינוק כמות מזון (תחליף חלב אם) בצורה בלתי מספקת, ולמעשה הושאר בצום ממושך, עד אשר התייבש וחווה אירוע של ירידת סוכר בדם (היפוגליקמיה) אשר גרם לו לנזק מוחי בלתי הפיך. על הצוות המטפל היה לוודא כי התינוק, אשר היה גם תחת טיפול בפוטו שנוטה לייבש (טיפול באור לצהבת מוקדמת), צורך די נוזלים לגילו, שאם לא כך- היה על הצוות לבצע בירור מיידי ולתת לתינוק כלכלה, אם צריך דרך הווריד:

"מתפקידו של צוות רפואי שבאחריותו טיפול בילוד לוודא שהילוד מקבל וסופג כלכלה די הצורך. כמות הכלכלה הנצרכת נתינת להערכה בהאכלה מבקבוק או בשקילות, וספיגה ניתנת להערכה על פי היעדר פליטות. הזהירות לעניין זה מתחייבת על אחת כמה וכמה כשהילוד מטופל באור. ואם הוא לא מקבל וסופג כלכלה די הצורך – בנוסף לבירור הסיבה וטיפול בה- כולל באפשרות זיהום – יש לספק לו נוזלים, מלחים וגלוקוז די הצורך, למעי או ישירות לדם בעירוי".

מומחה בכיר לנוירולוגיה של הילד קבע בחוות דעתו כי בשל אירוע ההיפוגליקמיה פיתח התינוק נזק מוחי

לכתב התביעה צורפה גם חוות דעת של פרופ' מומחה לנוירולוגיה של הילד (לשעבר- מנהל היחידה לנוירולוגיה בבית חולים שניידר לילדים) אשר מצא כי אירוע ההיפוגליקמיה שחווה התינוק בשל חוסר ההזנה המספקת, גרם לו לנזק מוחי קבוע ומגביל אשר מתבטא בין היתר בחוסר קואורדינציה, היפוטוניה, קשיי דיבור ועוד:

"האפשרות לנזק מוחי בעקבות היפוגליקמיה ידועה ומוכרת מזה שנים רבות. כך לדוגמה במאמר במקור דלהלן מתוארים מישורי פגיעה שונים לטווח הארוך…סובל מנזק מוחי כרוני, כפי שמתואר בבדיקות ה-MRI שעבר…מראה במיוחד את הפגיעה המתוארת בתפקודים הניהוליים לטווח הארוך. טווח הקשב קצר והוא מוסח בקלות. קיימת פגיעה בזיכרון. קיימת דיספרקסיה ורבלית ומוטורית עם מסורבלות. מטבע הדברים עם השנים צפוי שהנזק יבוא יותר לידי ביטוי בתפקודיו".

אלמלא ערנותה של האם - התינוק לא היה שורד את האירוע !

אם לא די בחוסר הערנות והמעקב של הצוות אחר מצבו של התינוק, הרי שבמקרה זה הייתה זו אמו של התינוק אשר דרשה בתוקף שבנה ייבדק על ידי רופא לאחר שהתריעה בפני הצוות כי הוא לא מגיב ולא אוכל, ומרגיש לה בידיים כ"בובת סמרטוטים". לאחר שהאם נדחתה פעם אחר הפעם על ידי הצוות, נאלצה היא לצעוק לעזרה- או אז הגיע רופא שמיד הבחין כי מצבו של התינוק רע, והעבירו מיד לטיפול נמרץ.

פיצוי על רשלנות רפואית בטיפול בתינוק - אימתי ?

מקרה מצער זה יכול היה להימנע לו רק היה הצוות הרפואי ערני למצב התינוק ומודע לצרכיו. מקרה של התייבשות בתינוקייה אסור שיקרה. במקרה זה רק הערנות של האם הביאה לגילוי מצבו של התינוק ולמעשה הצילה את חייו. יחד עם זאת, כמתואר לעיל, נותר התינוק עם נזקים מגבילים לכל ימי חייו. נשאלת השאלה- מהו הפיצוי הצפוי לתינוק במסגרת תביעת רשלנות רפואית ? ובכן, על גובה הפיצוי משפיע בראש ובראשונה היקף הנזק שנגרם לתינוק. במקרה זה, מדובר בנזק מוחי אשר גרם למספר מוגבלויות. אלו עלולות לגרוע מכושר השתכרותו של התינוק בבגרותו וכן כרוכות גם בצרכים שונים, לימודיים ועוד. כמו כן, זכאי התינוק לפיצוי בגין הכאב והסבל, הצער ועוגמת הנפש שיהיו מנת חלקו למשך כל ימי חייו, וכן זכאי לפיצוי עבור כל טיפול רפואי ו/או פארא-רפואי כזה או אחר הקשור עם הנזק המוחי שנגרם לו. במקרה זה מדובר בפיצוי של מליוני שקלים.

לקריאה נוספת ראה גם:

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן