רשלנות רפואית במתן זריקות גרמה לנכות

תביעה בשל רשלנות רפואית במתן זריקות סטרואידים לברך של מטופל, על ידי רופא מומחה לאורתופדיה בקופת החולים. הזריקות גרמו לזיהום ולנכות חמורה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המייצגים התובע, מסבירים מה הייתה הרשלנות במתן הזריקות ומהם הנזקים שנגרמו לתובע בשל כך.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא בכיר מומחה לאורתופדיה, אשר קבע כי במקרה זה מתן זריקות סטרואידים לברכו של התובע, היווה רשלנות רפואית. להלן עיקרי קביעותיו של המומחה:

• התובע קיבל 4 זריקות תכופות של סטרואידים לברכו, על אף שלפי הספרות העדכנית המבוססת על ה-highest quality evidence available , היעילות אפילו של זריקה אחת של סטרואידים לתוך הברך מוטלת בספק. לפיכך, לארבע זריקות סטרואידים חוזרות בטווח של חודשיים, כפי שבוצע לתובע, אין כל הצדקה מבחינה רפואית כי מצד אחד התועלת שלהן מוטלת בספק בספרות ומצד שני הן רק מעלות מאוד את הסיכון לזיהום ובטח בחולה סוכרת, דוגמת התובע.
• בכל פעולה חודרנית כמו הזרקה, קיים סיכון לזיהום יאטרוגני (שנגרם על ידי הפעולה). אצל חולה עם דיכוי חיסוני כמו חולה סוכרת- דוגמת התובע- הסיכון יותר גבוה. בנוסף, בפעולה שמתבצעת בסביבה לא סטרילית (כמו בחדר טיפולים של אחות או רופא בקופת חולים) הסיכון לזיהום עוד יותר גבוה. בנוסף, אם מזריקים בתדירות גבוהה של ארבע פעמים בחודשיים, ההסתברות להתרחשות הזיהום עולה עוד יותר.
• היה צריך להיות ידוע לרופא שחולי סוכרת, דוגמת התובע, סובלים מדיכוי של המערכת החיסונית, שסטרואידים הם עצמם מדכאי חיסון ולכן השילוב ביניהם מעלה משמעותית אצל התובע את הסיכון לזיהום, ושמצד שני, התועלת של הזרקות סטרואידים בברך הינה נמוכה מאוד, ומעניקה, אם בכלל, ריפוי זמני בלבד.
• אין כל סיבה רפואית לבצע יותר מזריקה אחת של סטרואידים לברך פעם בשנה (אם בכלל), והזרקות חוזרות של 4 זריקות בחודשיים אינו המקובל בכלל ובניגוד מוחלט לפרקטיקה המקובלת. התובע שהיה חולה סוכרת, נחשף לסיכון גבוה ביותר של זיהום שבאמת קרה, מבלי שהייתה כל התוויה רפואית לביצוע כל כך הרבה זריקות בפרק זמן כל כך קצר.

בשל מתן זריקות סטרואידים תכופות לברכו של התובע, הופיע אצלו זיהום מסכן חיים. הוא אושפז בבית חולים שבועות ארוכים. כיום סובל התובע בשל כך מכאבים קשים באופן קבוע בברך ימין ומקושי רב בניידות. מאז ועקב האירוע נשוא התביעה, מתנייד התובע עם הליכון או בכיסא גלגלים. התובע חסר יכולת ליישר או לכופף את הברך בצורה מלאה. בנוסף, קיימת החמרה באי ספיקת הלב של התובע מאז האירוע הזיהומי.

בחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי הבכיר התומך בתביעת התובע, נקבע כי בשל הרשלנות נגרמה לתובע נכות רפואית קבועה של 40%. הפתרון היחיד כיום על מנת לשפר את מצבו התפקודי של התובע הוא ניתוח להחלפת ברך, אולם מחלות הרקע של התובע, הדיכוי החיסוני שלו והזיהום שכבר עבר בברך, מקטינים משמעותית סיכויי הצלחת ניתוח שכזה ומעלים את הסיכון לזיהום נוסף סביב הניתוח. אי לכך, כל שנותר לתובע כיום הוא טיפול בנוגדי כאב ובתומכי הליכה כגון הליכון, קביים או מקל לעזרה בניידות. אין סיכוי לשיפור במצב, מצבו של התובע יכול רק להחמיר.

בגין נזקיו כתוצאה מהרשלנות במתן הזריקות, זכאי התובע לפיצוי כספי שיבטא את מכלול נזקיו. הפיצוי לו צפוי התובע יכלול בין היתר פיצוי בגין פגיעה בכושר השתכרות, פגיעה בתפקוד היומיומי בבית ומחוצה לו ופגיעה בניידות. בנוסף, זכאי התובע לפיצוי בגין הוצאות רפואיות, לרבות עבור ציוד רפואי, אביזרים ותרופות שאינם ממומנים במסגרת סל שירותי הבריאות הציבורי. מלבד זאת, זכאי יהיה התובע לפיצוי בגין נזק לא ממוני של כאב וסבל, צער ועוגמת נפש.