תביעת רשלנות רפואית נגד המשטרה

ישנם שלל מקרים העשויים להצדיק תביעת רשלנות רפואית נגד המשטרה – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מתי ניתן לתבוע ולקבל בשל כך פיצוי כספי

אנו חיים במדינת חוק. במדינתנו, איש אינו מעל החוק, גם לא שוטר במשטרת ישראל. "הייתה זו שעתו היפה של המשפט הישראלי…"- כך התבטא פעם, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק, באחד מפסקי הדין המפורסמים ביותר שלו, ביחס לביטול חסינותה של המדינה מפני הגשת תביעות על רשלנות בפעולותיה השלטוניות.

אכן, גם המשטרה אינה חסינה מפני תביעות בגין רשלנות בפעולותיה וגם התנהגותה תיבחן בהתאם להוראות החוק, הקובעות כי אי נקיטת רמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות על ידי העוסק במשלח יד (לרבות שוטרים), תיחשב לרשלנות. במידה שבשל רשלנות זו נגרם נזק, ניתן לתבוע בשל כך פיצוי כספי.

לפני מספר שנים, תוקנה פקודת הנזיקין במובן זה, שכיום במקרה שבו מוגשת תביעה אישית נגד שוטר (או כל עובד מדינה אחר), רשאית המדינה "לקחת אחריות" על מעשיו של השוטר/עובד המדינה, לבקש למוחקו מן התביעה ולהשאיר אותה כנתבעת יחידה. החריגים למקרה זה הם מקרים שבהם פעל השוטר או עובד המדינה בזדון או בשוויון נפש לאפשרות גרימת הנזק כתוצאה מפעולותיו. היסוד הנפשי במקרה זה ייבחן על ידי בית המשפט לפי הכללים המקובלים בפסיקה.

אמנם בדרך כלל רשלנות המשטרה תבוא לידי ביטוי בנזקים ישירים, למשל בשל הפעלת כוח בלתי סביר בעת מעצר או פיזור הפגנה וכדומה, אולם ישנם מצבים בהם גורמת המשטרה עצמה לרשלנות רפואית בשל מחדל. להלן מספר דוגמאות:

הענקת טיפול רפואי כושל: ישנם שלל מצבים בהם בשל פעילות משטרתית נוצר צורך בטיפול רפואי. למשל במקרה בו הופעל כוח בעת מעצר וכעת זקוק העצור לטיפול רפואי מיידי. במידה שבמצבים שכאלו לא מוענק טיפול רפואי סביר, יכול שתתקבל הטענה כי מדובר ברשלנות של המשטרה בהענקת הטיפול הרפואי הנדרש.

אי הפנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי: למשטרה סמכויות עיכוב ומעצר. בדומה לחובות שב"ס, גם למשטרה אחריות לשלום העצורים. בתוך כך מוטלת חובה על המשטרה לאפשר לעצור או למעוכב לקבל טיפול תרופתי הנדרש למצבו. מעצר עלול לגרום ללחץ ולחץ הוא מקור מוכר לשלל בעיות רפואיות המצריכות טיפול מיידי, כגון התקף לב. במקרים אלו מוטלת על המשטרה החובה להפנות העצור לקבלת טיפול רפואי מיידי. הפרת חובה זו עשויה להיחשב לרשלנות.

מניעת גישה לטיפול רפואי קבוע: ישנם אנשים הלוקים במחלות כרוניות המצריכות טיפול תרופתי או אחר באופן קבוע. ישנם מקרים בהם שלילת הטיפול עשויה לגרום לנזקים מיידיים חמורים. למשל, מקרה של חולה כליות עצור הזקוק לדיאליזה או עצור הנוטל טיפול תרופתי לסוכרת. שלילת הטיפול השגרתי של אנשים אלו עלולה לעלות בחיי אדם. מקרים שכאלו עשויים להיחשב לרשלנות של המשטרה.

השגחה לקויה/ אי שמירה על שלום העצורים: המפגש של האזרח עם המשטרה ומתקן המעצר, עשוי להיות טראומטי. ישנם אנשים שעלולים לפגוע בעצמם במצבי לחץ שכאלו. מחובתה של המשטרה להבטיח שלום העצור, למנוע גישה לאביזרים העלולים לסכן שלומו, כמו גם לשים לב לשינוי במצבו הנפשי של העצור ולהעניק לו הטיפול הנדרש. אי מניעת נזק עצמי לעציר, בנסיבות מסוימות, עשויה להיחשב לרשלנות של המשטרה.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.

לצד סמכויות העיכוב והמעצר של משטרת ישראל, מוטלת חובה נזיקית לשמור על שלום העצור/המעוכב.

ישנם שלל מצבים בהם רשלנות של המשטרה תגרום נזק רפואי לעצור או למעוכב, בתוך כך מקרים של: הענקת טיפול רפואי כושל, אי הפנייה לקבלת טיפול רפואי מיידי, מניעת טיפול רפואי קבוע מעצור, אי מניעת סכנה עצמית.

ההתמודדות נגד המשטרה והפרקליטות בתביעות אלו היא, מטבע הדברים, ארוכה ומתישה. אך אין לחשוש לתבוע את הפיצוי המגיע, במקרים המתאימים. הדרך הטובה ביותר להשיג פיצוי במקרה שכזה היא, כמובן, להסתייע בעורך דין מנוסה במאבקים כגון אלה.