נסיבות האירוע: חיתוך שגוי של צינור הכבד בניתוח כיס מרה
התובעת, בת 32, עברה ניתוח לכריתת כיס המרה בשיטה לפרוסקופית. במהלך ההליך התקשה המנתח לזהות את הצינור המיועד לחיתוך, אך בחר להמשיך בפעולה מבלי לוודא את הזיהוי האנטומי. כתוצאה מכך נחתך בשוגג צינור הכבד – פציעה שחייבה ניתוח מתקן לשחזור ולהשקה מלאכותית של דרכי המרה.
טענות התביעה: פעולה ללא זיהוי, היעדר אמצעי עזר ואי-הזעקת סיוע
התביעה התבססה על חוות דעת של פרופסור לכירורגיה, שהצביעה על כשלים מהותיים במהלך הניתוח (למידע נוסף היכנסו):
פעולה ללא זיהוי ודאי
המנתח ביצע חיתוך למרות ספקות בזיהוי האנטומי, בניגוד גמור לפרקטיקה הכירורגית המחייבת.
הימנעות משימוש באמצעי עזר
חרף הקושי בזיהוי, הרופא לא נקט באמצעים הדמייתיים או בירורים נוספים המקובלים בטרם חיתוך מבנים באזור.
אי-הזעקת סיוע בכיר
המנתח בחר שלא לעצור את הפעולה ולא קרא למנהל המחלקה לקבלת חוות דעת נוספת, חרף חוסר הוודאות בזיהוי האנטומיה.
טענות ההגנה: סיבוך כירורגי מוכר ואנטומיה חריגה של המטופלת
באי כוח בית החולים הגישו חוות דעת נגדית לביסוס הטענות הבאות:
- סיבוך מוכר: פגיעה בדרכי המרה ידועה כסיבוך אפשרי בניתוחים אלו, גם בהיעדר התרשלות בניתוח.
- אנטומיה חריגה: נטען כי לתובעת היה מבנה אנטומי לא שגרתי שהקשה על זיהוי הצינורות, שהוא ממילא קשה לאור ריבוי הצינורות באזור.
הפרכת ההגנה: חובת זהירות מוגברת באנטומיה מורכבת ומניעת טעויות
שללנו את טענות ההגנה והבהרנו כי חיתוך הצינור השגוי עולה כדי רשלנות רפואית, שכן המנתח פעל ללא זיהוי ודאי ומבלי לנצל את אמצעי העזר שנועדו למנוע טעויות מסוג זה. יתרה מכך, הראינו כי קיומה של אנטומיה מורכבת או חריגה אינו פוטר את המנתח מאחריות; נהפוך הוא – מצב זה אך מחמיר את חובתו לנקוט זהירות מוגברת ולהזעיק עזרה מרופא בכיר טרם ביצוע הפעולה.
תוצאת ההליך: 750,000 ש"ח פיצוי על פגיעה בצינור המרה
לאור עמדת התביעה המבוססת המליץ בית המשפט על סיום התיק בהסדר. בשל כך, גיבשו הצדדים הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, במסגרתו פיצה בית החולים את התובעת בסכום של 750,000 ש"ח.
חישוב הפיצוי: נכות רפואית, אובדן השתכרות, זיהומים וכאב וסבל
הפיצוי התבסס על הנכות הרפואית שנקבעה לתובעת, בגין התקפים חוזרים של כולנגיטיס (זיהום בדרכי המרה מלווה בחום וצמרמורות). בשל גילה הצעיר, הפיצוי כלל רכיב משמעותי של אובדן כושר השתכרות עתידי, לצד הפסדי שכר ועזרת קרובים בתקופת ההחלמה. הסכום כלל גם הוצאות רפואיות עתידיות שאינן מכוסות בסל הבריאות, עזרה מסוימת במשק הבית, ופיצוי משמעותי על כאב וסבל ועוגמת נפש בגין המקרה והשלכותיו.
בהסדר פשרה
פטור ממס
