נסיבות המקרה: הגדלת חזה ללא הרמה שגרמה לצניחה
הלקוחה שלנו, אישה כבת 40, ביקשה לשפר את דימוי הגוף שלה לאחר מספר הריונות ולידות, ופנתה למנתח פלסטי במטרה לשפר את מראה השדיים. למרבה הצער, הרופא בחר בגישה כירורגית שכללה החדרת שתלי סיליקון בלבד, מבלי לשלב הרמת חזה כפי שהתבקש ממצבה.
חודשים מספר לאחר מכן, התבררו ממדי הנזק: כובד השתלים פעל על הרקמה החלשה וגרם לצניחה של השדיים ולעיוות אסתטי ניכר לעין. מעבר לפגיעה הפיזית והצורך להתמודד עם גוף מעוות, השינוי הקיצוני במראה הותיר את התובעת עם שבר פגיעה קשה בביטחונה העצמי והוביל למשבר נפשי.
טענות התביעה: רשלנות בהגדלת חזה ותכנון כירורגי שגוי
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה לכירורגיה פלסטית, אשר קבע כי במקרה זה חלה רשלנות רפואית בניתוח. המומחה פירט בחוות דעתו שורה של מחדלים:
התעלמות מאיכות הרקמה
המנתח לא טרח להעריך כראוי את עובי הרקמה של המטופלת, שהייתה דלילה וחלשה מכדי לשאת את משקלם הכבד של השתלים.
כשל בתכנון הניתוחי
ביצוע הגדלה ללא הרמה מתאים למצבים של צניחה קלה ביותר בלבד, כך שהבחירה בפרוצדורה זו החמירה דרמטית את מצב החזה והיוותה רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה.
הפרת חובת הגילוי
הרופא מנע מהמטופלת מידע חיוני על הסיכון להיווצרות קפלי עור ושקעים בולטים כתוצאה ממשיכת הסיליקון כלפי מטה.
טענות ההגנה: הימנעות מהצטלקות וסיבוך כירורגי מוכר
- שיקול דעת רפואי מוצדק: ההגנה טענה כי המנתח פעל במקצועיות, וההחלטה שלא לבצע הרמה נבעה משיקול דעת מוצדק שמטרתו למנוע הצטלקות קלואידית מכוערת בעור המטופלת.
- סיבוך מוכר ולא רשלנות: לטענתם, הניתוח בוצע ללא דופי, וצניחת השדיים או העיוות שנוצר מהווים תופעת לוואי מוכרת שאינה מעידה על רשלנות בטכניקה הכירורגית.
הפרכת ההגנה: היעדר הסכמה מדעת וביצוע הליך חלקי
משרדנו סירב לקבל את הניסיון לגלגל את האשמה על מבנה גופה של המטופלת, והדפנו את טענות בית החולים מכל וכל:
- הוכחנו כי נטייה לייצור צלקת אינה מתירה לרופא לבצע הליך חלקי שבוודאות יעוות את שד המטופלת.
- הבהרנו כי אם לא היה מקום רפואי להרמה, חובתו המוסרית והמקצועית של המנתח הייתה לסרב לבצע את ההגדלה כליל.
- הראינו כי הרופא כשל במתן הסבר מקיף על סכנת השקעים, ובכך שלל מהלקוחה את זכותה להסכמה מדעת.
תוצאת ההליך: 400,000 ש"ח פיצוי בגין עיוות בחזה
בעקבות הגשת הראיות ובהמלצת בית המשפט, פנו הצדדים להליך גישור שבו הושג הסדר פשרה. במסגרת ההסדר נקבע כי הרופא המנתח יפצה את התובעת בסכום של 400,000 ש"ח.
חישוב הפיצוי: עוגמת נפש ועיוות אסתטי בלתי הפיך
כאשר אנו בוחנים תיקים העוסקים בנזקים אסתטיים, שאלת הנזק הלא ממוני תופסת מקום מרכזי בחישוב הכספי. בתיק הנוכחי, הלקוחה שלנו נותרה עם חזה מעוות באופן המוגדר על ידי מומחים כבלתי הפיך, מאחר וכיום אין פתרון כירורגי בטוח לתיקון הפגם שנוצר. לאור זאת, הפיצוי בסך 400,000 שקלים נפסק ברובו המכריע בגין אותו כאב וסבל מתמשך, עוגמת הנפש העמוקה ואובדן הביטחון האישי המלווים את המטופלת מאז הניתוח הכושל.
בהסכם פשרה
פטור ממס
