בית משפט השלום בראשון לציון נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה, לפיו ישולם לילדיו של קשיש בן 74, סכום של 550,000 ₪, בעקבות פטירתו במהלך ניתוח כלי דם. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר אשר ייצגו משפחתו של המנוח בתביעה נגד בית החולים, מתארים בשורות הבאות מה הייתה הרשלנות בניתוח שעבר המנוח ועל סמך מה נקבע הפיצוי ששולם למשפחה
מאות אלפי שקלים פיצוי בשל מוות מרשלנות רפואית בניתוח
מה הייתה הרשלנות בניתוח שגרמה למות החולה ?
המנוח, קשיש בשנות השבעים לחייו, היה מעשן כבד במשך שנים. קודם לניתוח החל לסבול המנוח מצליעה לסירוגין. בירור שנעשה גילה כי הסיבה לצליעה היא חסימות עורקיות ברגליו, בשל נזקי העישון. לאור זאת הוכנס המנוח לניתוח לצורך יצירת מעקף לעורקים החסומים (ניתוח ABF). במהלך הניתוח פגעו המנתחים בכלי דם גדול בבטנו של המנוח. המנוח דימם בצורה קיצונית וקיבל 12 מנות דם. מספר שעות לאחר הניתוח קרסו מערכותיו של המנוח והא הלך לבית עולמים.
לכתב התביעה צורפה, כמתחייב בדין, חוות דעת של מומחה רפואי- פרופ' לכירורגיה, המתמחה גם בכירורגית כלי דם, אשר מתגורר ופועל בארה"ב. המומחה הרפואי קבע בחוות דעת מקיפה והחלטית כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוח, המתבטאת בשרשרת של טעויות שנעשו בטיפול במנוח ואשר הביאו למותו בטרם עת. להלן עיקרי קביעותיו של המומחה (מתוך חוות הדעת):
"לדעתי הצוות שטיפל במר פלוני-אלמוני ז"ל כשל והתרשל בתפקידו לכל אורך הדרך:
- לא היה כלל צורך בניתוח ABF בחולה זה –ניתוח גדול ובר סיכונים שבסופו של דבר הרג את החולה.
- טיפולים אלטרנטיביים, פחות פולשניים, לניתוח ה-ABF לא הועלו ולא הוצעו.
- הערכת הסיכון לניתוח ה-ABF הייתה מרושלת.
- היה צריך ואפשר לאבחן את האנומליה הוורידית לפני הניתוח ובכך למנוע את הפגיעה בווריד והמוות.
- ביצוע ניתוח ה-ABF היה מרושל ולכן נגרם נזק לווריד.
- האסטרטגיה הניתוחית לאחר התפתחות הדימום הייתה כושלת ומוטעית.
- לטיפול הבתר ניתוחי ללא פתיחת בטן חוזרת לא היה שום סיכוי למנוע את המוות.
זהו סיפור של איש קשיש וחולה כרוני, מעשן כבד, עם תוחלת חיים של פחות מ-10 שנים. הוא לא היה יכול להתהלך יותר מ-80-100 מטרים עקב עייפות. שרשרת החלטות שגויה ורשלנית הביאה למותו המוקדם והמיותר".
על סמך מה נקבע הפיצוי בתביעה ?
כמקובל בתביעות רשלנות רפואית, הפיצוי שנקבע בכל מקרה ומקרה הוא אינדיבידואלי בהתאם לנתוני התובע-הניזוק.
במקרה זה דובר בקשיש בן 74, פנסיונר אשר סבל ממגוון מחלות ברקע. לאור נתונים אלו עיקר הפיצוי ששולם היה בגין ראש הנזק הלא ממוני של כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים – במקרה זה בשל הרשלנות נגדעו כ-10 שנים מתוחלת החיים שהייתה צפויה למנוח.
בהתאם לנתוני המקרה, ולאחר שהצדדים הופנו בהמלצת בית המשפט לישיבת גישור, הונחה הצעה לפצות יורשי המנוח (שתבעו בגין מותו) ב-550,000 ש"ח. ההצעה התקבלה על ידי הצדדים וקיבלה תוקף מאשר של בית המשפט.
