הרופאים לא פעלו למנוע לידה מוקדמת- הפגית תפוצה במליוני שקלים

בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע כי פגית (אחת מבין שני תאומים) שנולדה בשבוע מוקדם וסבלה בשל כך נזק מוחי תפוצה ב-1,800,000 ש"ח מעבר לתגמולי ביטוח לאומי של כ-3,000,000 ש"ח. בתביעה נטען כי אילו היה רופא הנשים מבצע מעקב תכוף וסדור אחר צוואר רחמה של האישה, שהיתה בסיכון ללידה מוקדמת בשל הריון תאומים, ניתן היה לזהות מבעוד מועד קיצור מוקדם של צוואר הרחם ולהעניק לה טיפולים שמטרתם מצד אחד למשוך ההריון כמה שיותר ומצד שני- למנוע נזקי פגות באמצעות מתן טיפול בסטרואידים טרם הלידה.

משלא נעשה המעקב הנדרש ולא ניתנו גם הנחיות מתאימות (שמירת הריון) התפתחה לידה מוקדמת בשבוע 28 והפגית נולדה עם נזק מוחי של הפגות (pvl). למרות העובדה שקופת החולים טענה בכתב הגנתה כי לא נפל כל רבב בהתנהלותה, היא הסכימה לפצות הילדה לאחר שבית המשפט הפנה את הצדדים להליך של גישור.

להרחבה על נסיבות התביעה לחצ/י על הקישור

הגורמים שהשפיעו על היקף הפיצוי

בבסיס הפיצויים במקרה של תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה, עומד עקרון השבת המצב לקדמותו שאומר שמטרת הפיצוי היא לפצות את הנפגע במידה שתשיב לכאורה המצב לקדמותו. אין מטרת הפיצוי להעשיר את הניזוק מצד אחד, מצד שני מטרתו לאזן מצבו לכלל האוכלוסייה, אילולא ניזוק. לאור עקרון זה, העובר כחוט השני בכלל פסיקות הפיצויים בתביעות על רשלנות רפואית, נלקחו בחשבון במקרה זה של פגיעה מוחית אצל פגית, בין היתר, הפרמטרים הבאים:

  • אובדן כושר השתכרות- חושבו הפסדי השכר העתידיים של הילדה מגיל 21 ועד גיל פרישה (67) לפי השכר הממוצע במשק שהוא האינדיקטור לבסיס החישוב של הפסד השתכרות אצל קטינים.
  • עזרה, ליווי וסיעוד- חושבו עלויות עזרה עבור עזרת צד ג' לקטינה בכלל הפעולות הנדרשות, כולל ליווי. במסגרת זו נעשה החישוב לפי עלות של מטפלים במסגרת של 24 שעות (2 מטפלים סביב השעון במשמרות).
  • ניידות- חושבו עלויות ניידות מיוחדות כגון עבור התאמת רכב לנכים, שכר נהגים, עלויות יתרות בשל שימוש מוגבר ברכב ועוד.
  • הוצאות רפואיות ופארא-רפואיות- נדרשו עלויות הוצאות רפואיות עבור טיפולים ייעוצים וכו' וכן עבור טיפולים פארארפרואיים כגון פסיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד- מעבר לממומן ברגיל במסגרת סל שירותי הבריאות.
  • אביזרים ועזרי שיקום- בשל נכותה המוטורית של הילדה נדרשו עלויות צפויות עבור אביזרי ניידות, לינה, שיקום וכו'.
  • התאמת דיור- חושבו עלויות עבור התאמת דיור לנכים, הרחבת פתחים, מאחזים, רמפות וכו', לרבות עבור חדר למטפלים, אחסון הציוד ועוד.
  • כאב וסבל, צער ועגמת נפש- במקרה זה נדרש פיצוי ברף העליון של הנורמה עבור הכאב והסבל, הצער ועגמת הנפש שהיו ושיהיו מנת חלקה של הילדה שתיאלץ לחיות חיי נכות.

הערה: לאחר שחושבו כל הסכומים כשהם מהוונים כהוראות הדין, נוכו תשלומי הקצבאות ששולמו וישולמו לקטינה עד יומה האחרון מהמוסד לביטוח לאומי, בסך של כ-3,000,000 ש"ח. לאחר הניכוי נותרו לילדה כ-1,800,000 ש"ח פיצויים מעבר לקצבאות הקבועות. הסכום פטור ממס.

פסק דין או פשרה - מה מקובל בתביעות רשלנות רפואית ?

במקרה זה, כבמרבית המקרים של תביעות רשלנות רפואית (מעל 90% מהמקרים), הסתיים ההליך בפשרה, לאחר ישיבת גישור, כשנתיים לאחר הגשת התביעה לבית המשפט.

אכן, פשרה אומרת שכל צד ויתר על משהו כדי לקנות סיכון ולסיים ההליך בסכום מוסכם, ולא להיות תלוי בהכרעה שיפוטית שהיא לכאן או לכאן. מתפקידו של עורך הדין המייצג בתביעת רשלנות רפואית להעריך נכונה הסיכויים והסיכונים שבתיק ובמרכז אלו חוזקת הראיות של שני הצדדים וכן זהות השופט הדן בתיק. אמנם הדין הוא אחד, אולם הפרשנות נתונה בידי השופטים כמו גם ההתרשמות ממשקל הראיות. משכך, זהות השופט הדן בתיק הינה גורם מכריע בשאלה האם התביעה תתקבל או תידחה וגם בהיקף הפיצוי שייפסק, אם ייפסק.

רובן המכריע של תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפשרה

כפי שניתן לראות בגרף המוצג, רק מיעוט המקרים מגיעים להכרעה בפסק דין בתביעות בשל רשלנות רפואית בהריון ולידה ובכלל. מרבית הנפגעים כלל לא תובעים פיצויים, מרבית התביעות מסתיימות בפשרה.

לא הרבה מודעים לכך אבל מרבית התביעות שכן מוגשות ומגיעות לפסק דין דווקא נדחות. זאת משום היכולת הטובה של הגופים הנתבעים (מערכות בריאות כגון בתי חולים או קופות חולים) להגן על עצמם, בפני מערכת משפט שגם היא מוסדית ונוטה הרבה פעמים לטובת הממסד. אסור לשכוח שהגופים הגדולים שמאחוריהם עומדות חברות ביטוח חזקות, בעלי אמצעים מרובים לספק חוות דעת וראיות נוספות לצורך הגנה על המקרה. מרבית הרופאים מוכנים להגן על חבריהם הרופאים הנתבעים (למעשה על המערכת וחברות הביטוח), לפעמים אפילו במחיר האמת.

מנגד, מבחינת הנפגע האזרח הקטן, רק המיעוט שבמיעוט שברופאים יהיו מוכנים לעזור לנפגעים ולצאת כנגד הממסד הרפואי.

חוסר האיזון במשוואה הוביל למגמה של פשרות שכן מרבית הנפגעים יעדיפו ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ.

משכך, נודעת חשיבות רבה ליכולות של עורך דין המייצג במקרים של רשלנות רפואית, להעריך נכונה את כדאיות הפשרה המוצעת, הווה אומר בקיאות רבה בדיני הרשלנות הרפואית הכרחית לצורך מסוגלות להעריך הדברים בצורה נכונה.

לקחת או לא - מתי מומלץ להתפשר ?

עורכי דין הבקיאים בדיני הרשלנות הרפואית אמורים לדעת להעריך נכונה כל המשתנים ולייעץ ללקוח שלהם האם מומלץ או לא לקבל הפשרה המוצעת.

עצתנו היא שברגע שמונחת הצעת פשרה, לבקש מעורך הדין שיעריך עבורך מהם השיקולים לקבל או לדחות הפשרה ובסופו של דבר להקשיב לעורך הדין שהוא בעל הידע והבקיאות בדין ובפרטי המקרה וראיותיו. לא אחת אנו נתקלים באנשים שפונים אלינו חסרי אונים ומדווחים שהם מיוצגים על ידי עורך דין אחר ומבקשים שנבחן עבורם הפשרה שהוצעה להם- אנו תמיד מסרבים לייעץ במקרים שכאלו ומסבירים לפונה שבעל הידע של פרטי המקרה (וכל פרט עלול להיות מכריע בתביעות רשלנות רפואית !) הוא עורך הדין המטפל לו בתביעה ולכן תהייה זו טעות לקבל עצה מצד שלישי בלתי מעורב.

חשוב להדגיש שעורך הדין הוא המייעץ ללקוח אבל מי שמחליט בסופו של דבר הוא הלקוח התובע. ולכן, אין לכפות על הלקוח פשרה אבל מובן שיש להעמידו על הסיכונים בתיק.

נפגעת מרשלנות בהריון או בלידה ? אף אחד מהמעורבים לא יגלה לך על כך- פנה לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית

למרבה הצער כשאדם נפגע בשל רשלנות רפואית, גם אם זה יולדת או תינוק כבמקרי רשלנות רפואית בהריון ולידה, אף אחד מהמערכת הרפואית לא יגלה לו את זה. ההיפך הוא הנכון- המערכת הרפואית תנסה להסתיר מהנפגע את העובדה כי התרחשו במקרה שלו טעויות בלתי מחויבות המציאות. הקטסטרופה תסויד בלבן, לכל תוצאה רעה יימצא אשם אחר כגון "יד הגורל" או הסטטיסטיקה הבלתי נמנעת. הרבה פעמים מדובר בטעויות קשות, תוצאת זלזול והזנחה או תוצאה של משאבי מערכת דלים או סתם מיומנות מקצועית ירודה. הבעיה היא שגם כשידוע היטב כי קרתה רשלנות ואפילו חמורה, המערכת תתגונן ותמצא מי שיגן עליה גם במחיר האמת. רק לאחרונה חשף כתב ישראל היום רן רזניק כי רופאים מגישים לבתי משפט חוות דעת שקריות במטרה להדוף תביעות רשלנות רפואית. תופעה מכוערת זו מוכרת למי שעוסק בתחום, הבעיה היא שבתי המשפט נוקטים ביד רכה כלפי רופאים שמשקרים בעדותם ולמעשה לא ננקטים נגדם הליכים פליליים וגם לא מנהליים (לא על ידי משרד הבריאות ולא על ידי איגודי הרופאים). התוצאה עלולה להיות נוראית- הנפגע ניזוק פעמיים – גם בין כתלי בית החולים וגם בין כתלי בית המשפט.

משכך, אדם החושד כי קיבל טיפול רפואי שגוי ונגרם לו בשל כך נזק, מוטב שיפנה לעורך דין לרשלנות רפואית על מנת שיבחן האם המקרה שלו הוא תוצאה של טיפול כושל ורשלני. עורכי דין הבקיאים בדיני הרשלנות הרפואית ובעלי ניסיון בתחום יידעו כבר האם מדובר ברשלנות או לא (גם לאחר ייעוץ עם גורמים מקצועיים) ויעריכו עבורך את הכדאיות של התביעה.

כך במקרה הנידון כאן של הפגית שזכתה בפיצוי, אף אחד לא אמר להוריה שהתרחשה רשלנות במעקב ההריון. הייתה זו האם אשר חשדה כי הרופא לא מסר לה את מלוא המידע על המעקב הנדרש בהריון תאומים ופנתה אלינו לייעוץ לאחר שחיפשה עורך דין לרשלנות רפואית בגוגל. לאחר שראיינו אותה ואתרנו כל החומר הרפואי הנדרש, פנינו לייעוץ מקצועי עם פרופ' לרפואת נשים ויחד עמו החלטנו שיש מקום לתביעה. הנה כי כן, ערנות של האם ומודעות לאפשרות של רשלנות שטויחה, הובילו בסופו של תהליך לא פשוט ולא קצר, לפיצוי של מליוני שקלים שייטיבו מצבה של הילדה.

מיהו עורך הדין המתאים לייצג אותך בתביעת רשלנות רפואית? טיפים לבחירת עו"ד מתאים

לקריאת הטיפים לחצ/י על הקישור

מקורות מידע וקישורים רלבנטיים

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן