פיצוי על נזק מוחי לפג עקב רשלנות רפואית בהריון תאומים
בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע כי פגית (אחת מבין שני תאומים) שנולדה בשבוע מוקדם וסבלה בשל כך נזק מוחי, תפוצה ב-1,800,000 ש"ח מעבר לתגמולי ביטוח לאומי של כ-3,000,000 ש"ח.
עורכי דין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מה הייתה הרשלנות במקרה ואיך נקבע הפיצוי
מה הייתה הרשלנות במעקב הריון התאומים ?
התובעת נכנסה להריון תאומים לאחר טיפולי IVF. מעקב ההיריון בוצע על ידי רופא נשים בקופת החולים שלה. רופא הנשים לא ניהל מעקב ההיריון בהתאם למתחייב בהריון תאומים ולא נתן הדעת לאפשרות של הופעת לידה מוקדמת. בהיעדר מעקב מתאים, בשבוע 28 הופיעה לידה פעילה. התובעת לא הספיקה לקבל טיפול להבשלת ריאות ומערכות העוברים, כמקובל במקרים של לידה מוקדמת. גם לא ניתן הטיפול המקובל במגנזיום להגנה מפני נזק מוחי לפג. בשל כך נולדה פגית עם נזק מוחי PVL האופייני לפגות קיצונית והמתבטא בשיתוק מוחין.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי- פרופ' לגינקולוגיה, אשר קבע כי אילו היה רופא הנשים מבצע מעקב תכוף וסדור אחר צוואר רחמה של האישה, שהייתה בסיכון ללידה מוקדמת בשל הריון תאומים, ניתן היה לזהות מבעוד מועד קיצור מוקדם של צוואר הרחם ולהעניק לה טיפולים, שמטרתם מצד אחד למשוך ההיריון כמה שיותר ומצד שני- למנוע נזקי פגות באמצעות מתן סטרואידים טרם הלידה.
משלא נעשה המעקב הנדרש ולא ניתנו גם הנחיות מתאימות (שמירת הריון), התפתחה לידה מוקדמת בשבוע 28 והפגית נולדה עם נזק מוחי של הפגות (pvl).
למרות העובדה שקופת החולים טענה בכתב הגנתה כי לא נפל כל רבב בהתנהלותה, היא הסכימה לפצות הילדה לאחר שבית המשפט היפנה את הצדדים להליך של גישור.
להרחבה על מקרה התביעה היכנס/י >
הגורמים שהשפיעו על היקף הפיצוי בשל הלידה המוקדמת והנזק המוחי מהפגות
בבסיס הפיצויים במקרה של תביעות רשלנות רפואית בהריון, עומד עקרון השבת המצב לקדמותו, שאומר שמטרת הפיצוי היא לפצות את הנפגע במידה שתשיב לכאורה המצב לקדמותו. אין מטרת הפיצוי להעשיר את הניזוק. מטרת הפיצוי היא לאזן ככל האפשר את מצבו של הניזוק ביחס לכלל האוכלוסייה. לאור עיקרון זה, העובר כחוט השני בכלל פסיקות הפיצויים בתביעות על רשלנות רפואית, נלקחו בחשבון במקרה זה של פגיעה מוחית אצל פגית, בין היתר, הפרמטרים הבאים:
- אובדן כושר השתכרות- חושבו הפסדי השכר העתידיים של הילדה מגיל 21 ועד גיל פרישה (67) לפי השכר הממוצע במשק, שהוא האינדיקטור לבסיס החישוב של הפסד השתכרות אצל קטינים.
- עזרה, ליווי וסיעוד- חושבו עלויות עזרה עבור עזרת צד ג' לקטינה בכלל הפעולות הנדרשות, כולל ליווי. במסגרת זו נעשה החישוב לפי עלות של מטפלים 24 שעות ביממה (2 מטפלים סביב השעון במשמרות).
- ניידות- חושבו עלויות ניידות מיוחדות, כגון עבור התאמת רכב לנכים, שכר נהגים, עלויות יתרות בשל שימוש מוגבר ברכב ועוד.
- הוצאות רפואיות ופארא-רפואיות- נדרשו עלויות הוצאות רפואיות עבור טיפולים, ייעוצים וכו' וכן עבור טיפולים פארא-רפואיים כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד- מעבר לממומן ברגיל במסגרת סל שירותי הבריאות.
- אביזרים ועזרי שיקום- בשל נכותה המוטורית של הילדה נדרשו עלויות צפויות עבור אביזרי ניידות, לינה, שיקום וכו'.
- התאמת דיור- חושבו עלויות עבור התאמת דיור לנכים, הרחבת פתחים, מאחזים, רמפות וכו', לרבות עבור חדר למטפלים, אחסון הציוד ועוד.
- כאב וסבל, צער ועגמת נפש- במקרה זה נדרש פיצוי ברף העליון של הנורמה עבור הכאב והסבל, הצער ועגמת הנפש שהיו ושיהיו מנת חלקה של הילדה שתיאלץ לחיות חיי נכות.
לאחר שחושבו כל הסכומים כשהם מהוונים כהוראות הדין, נוכו תשלומי הקצבאות ששולמו וישולמו לקטינה עד יומה האחרון מהמוסד לביטוח לאומי, בסך של כ-3,000,000 ש"ח. לאחר הניכוי נותרו לילדה כ-1,800,000 ש"ח פיצויים מעבר לקצבאות הקבועות. הסכום פטור ממס.
4,300,000 ש"ח פיצוי בשל לידת ילד עם תסמונת גנטית – לחצ/י למידע >
