4,300,000 ש"ח פיצוי בשל לידת ילד עם תסמונת די-ג'ורג'

בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, נקבע כי קופת חולים תפצה ילד שנולד עם תסמונת גנטית שלא אובחנה בהריון (תסמונת דיג'ורג'), בסכום של 2,300,000 ש"ח, מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי שהוערכו בכ-2,000,000 ש"ח נוספים (סה"כ פיצוי מוערך של כ-4,300,000 ₪).

מה הייתה הרשלנות במקרה זה, מהם הנזקים שנגרמו ועל סמך מה נקבע הפיצוי- עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר שטיפלו במקרה מסבירים

במקרה זה עברה אימו של התובע סקירת מערכות מורחבת במסגרתה נסרק ליבו של העובר ללא ממצא חריג. לאחר הלידה אובחן כי לתינוק חור במחיצה בין חדרי הלב (VSD) – מום לבבי הקשור עם תסמונות גנטיות- ואכן בירור גנטי שנעשה, גילה כי לילד תסמונת גנטית העונה לשם תסמונת די-ג'ורג' (DiGeorge syndrome), תסמונת שקשורה עם פיגור שכלי וליקויים נוספים. לאחר בירור שערכנו, הסתבר כי ניתן וצריך היה לאבחן בסקירת המערכות את המום בליבו של התינוק, שהיה מום בינוני-גדול (VSD בקוטר של כ-6 מ"מ). מומחה לגנטיקה רפואית קבע בחוות דעתו שצורפה לתביעה, כי אילו ה-VSD בלב העובר היה מתגלה במהלך ההריון כמתבקש, היה נעשה בירור גנטי והיו מאתרים שהעובר לוקה בתסמונת בעודו ברחם אימו. או אז ניתן היה לפנות לוועדה להפסקת הריון.

הרשלנות במקרה זה של תביעת "הולדה בעוולה" היא לא בעצם גרימת המום או התסמונת ליילוד, כי אם בגין אי גילוי במהלך ההריון ועל ידי כך שלילת זכות ההורים להחליט על הפסקת הריון, ככל שיחפצו בדבר.

חשוב לציין שבישראל מאפשר החוק לבצע הפסקת הריון במקרים מסוימים אפילו יום לפני הלידה. במקרים בהם לא מאובחנת תחלואת העובר ונולד ילד עם מום- חיי המשפחה משתנים ללא היכר. מעבר לצער הרב, יש לדבר גם השלכה כלכלית של ממש- על מנת לשלב ככל שניתן ילד עם מוגבלויות בחיי החברה, צריך משאבים כלכליים. ההורים מצד אחד פנו במהלך ההריון לשירותי הרפואה ועברו שלל בדיקות על מנת להבטיח ככל הניתן לידת ילד בריא. הרופאים, אמנם לא גרמו למום, אולם התרשלו בתפקידם, בכך שלא זיהו התחלואה וכתוצאה מכך שללו מההורים הזכות לתכנן עתיד משפחתם. במשוואה לא פשוטה זו קמה להורים עילת תביעה בשל "הולדה בעוולה".

תסמונת די-ג'ורג' עמה נולד הילד במקרה זה, נושאת בחובה שלל ליקויים ופגיעות, למעשה למעלה מ-100 ליקויים שונים. עם זאת, לא תמיד מופיעים כל הליקויים, לפעמים מדובר במצב קל יחסית של התסמונת, לפעמים קשה וחמור. היקף הפגיעה במקרים אלו הוא שיכתיב את גובה הפיצוי שייפסק בתביעה.

במקרה זה, מלבד מום לבבי קל למדי שהצריך ניתוח תיקון, לוקה הילד בתסמונת גנטית הכוללת פיגור שכלי קל וכן ליקויים קלים יחסית, לרבות מראה פנים דיסמורפי ושונה.

בחישוב הפיצויים במקרים של רשלנות רפואית, היקף הפגיעה כמו גם נתוני הנפגע, הם שיכתיבו את גובה הפיצוי במקרים השונים. במקרה זה כאמור, מדובר בילד שנכפו עליו חיי מום, עם תסמונת הכוללת פיגור שכלי וכן ליקויים נוספים. מידת עצמאותו של הילד בעתיד, לא כל שכן יכולתו להשתכר ולתפקד כאחד האדם, לוטה בערפל. בנסיבות אלו פיצוי בשווי כולל של מעל 4,000,000 ש"ח היווה פשרה מיטבית.

מאחר שבמערכת הרפואית לא נהוג לדווח על טעויות רפואיות שהתרחשו במהלך טיפול רפואי, לרבות טיפולים במהלך מעקב הריון של אישה הרה, המלצתנו היא לפנות לייעוץ משפטי עם עו"ד הבקי בדיני הרשלנות הרפואית בכל אותם מקרים בהם מתנוסס "דגל אדום" על נסיבות המקרה. להלן רשימת "דגלים אדומים"- שלל נסיבות המצדיקות לדעתנו ייעוץ עם עו"ד בדבר האפשרות להגיש תביעה לפיצוי כספי בשל רשלנות רפואית (הולדה בעוולה):

• כל מקרה בו נולד ילד עם מומים מולדים ו/או תסמונת גנטית, על אף שנעשה מעקב הריון מלא הכולל סקירת מערכות ויתר בדיקות הסקר המקובלות. מניסיוננו נעיד, כי לא אחת מתגלה כי היו במהלך ההיריון סימנים שונים בבדיקות השונות שנעשו אשר העידו על בעיה קיימת בעובר, אולם לא זכו למענה הולם, וההזדמנות לגלות תחלואת העובר הוחמצה.
• מקרה בו לא נעשתה בדיקת מי שפיר לאישה שהייתה בעת התעברותה בת 35 שנים ונולד לה ילד עם תסמונת דאון.
• מקרה בו נולד ילד עם מום לבבי שלא אובחן בהריון או שלא זכה לבירור גנטי והסתבר לאחר הלידה שלילד יש תסמונת גנטית.
• מקרה בו לא נעשה ייעוץ גנטי על אף קרבה משפחתית בין ההורים, לא כל שכן קיומו של קרוב משפחה עם תסמונת גנטית.
• מקרה בו לא הוצע להורים לפנות להפסקת הריון על אף שאובחן כי הילד בעל מום מולד משמעותי. בעניין זה חשוב לציין כי קיימת נטייה של הרופאים שלא להציע האפשרות של הפסקת הריון במקרים של עובר בעל מום. הרבה פעמים המום שמתגלה במהלך ההריון, כשלעצמו אינו קשה, אולם עלול, עפ"י המדווח בספרות המקצועית, להיות קשור עם מומים נוספים שאינם ניתנים לזיהוי במהלך ההיריון. בנסיבות אלו יש לפרוש בפני ההורים גם את האפשרות שקיימים בעובר מומים נוספים ה"באים ביחד" לפעמים עם המום שזוהה, כך שיכול להיות שהעובר סובל מתחלואה נוספת, אולי מסינדרום גנטי נרחב שאינו ניתן לשלילה במהלך ההריון אלא רק לאחר הלידה. אי דיווח על כך להורים מהווה לעניות דעתנו פטרנליזם גס המהווה הפרה בוטה של זכויות המטופל, לרבות זכות בני הזוג לתכנן עתיד משפחתם.

*אין באמור ברשימה זו בכדי למצות שלל המקרים המצדיקים ייעוץ משפטי בשאלה של רשלנות רפואית בהריון.