מום הלב לא אובחן בסקירה והתינוק נולד עם תסמונת גנטית חמורה

בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, נקבע כי רופאי קופת החולים אשר היו אחראיים על מעקב ההריון של אימו של התובע ובתוך כך על ביצוע בדיקת סקירת מערכות, יפצו ילד שנולד עם תסמונת גנטית הכוללת פיגור שכלי קל וליקויים נוספים, בסכום של 2,300,000 ש"ח, מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי שהוערכו בכ-2,000,000 ש"ח נוספים (סה"כ פיצוי מוערך של כ-4,300,000 ₪). פרטי הצדדים המעורבים נותרו חסויים. רשלנות רפואית בביצוע סקירת מערכות בהריון עלולה להביא ללידת ילד עם מום או תסמונת גנטית. במקרים של לידת ילד פגוע אנו סבורים כי יש לפנות לעורך דין לרשלנות רפואית על מנת שיבדוק האפשרות לקבל פיצוי בשל הרשלנות הרפואית בהריון.

על מה ולמה תובעים במקרה של מום מולד שאינו תוצאה של רשלנות רפואית אלא גזירת שמיים ? 

אמת, הרופאים שביצעו מעקב ההיריון באישה ההרה אינם הגורם למום עצמו, אולם מחובתם המקצועית לאבחן תחלואה בעובר וליידע ההורים על כך שהתינוק שבדרך אינו מתפתח כאחד העוברים, ועלול לסבול מחיי מום (לפעמים אפילו חיים קצרים של מספר שנים של רק סבל). שאז יוכלו ההורים לקבל החלטה על סיום ההיריון בצורה מלאכותית (בפועל- החוק משאיר ההחלטה בידי האישה בלבד, גם אם הגבר מתנגד). בישראל החוק מאפשר לבצע הפסקת הריון במקרים מסוימים ממש עד הלידה. במקרים בהם לא מאובחנת תחלואת העובר ונולד ילד עם מום- חיי המשפחה משתנים ללא היכר. מעבר לצער הרב, יש לדבר גם השלכה כלכלית של ממש- על מנת לשלב ככל שניתן ילד עם מוגבלויות בחיי החברה צריך כסף, והרבה. ההורים מצד אחד לא אשמים- הם פנו למיטב הרופאים ועברו שלל בדיקות על מנת להבטיח שלום העובר. הרופאים, אמנם לא גרמו למום, אולם התרשלו בתפקידם, לא זיהו התחלואה וכתוצאה מכך שללו מההורים הזכות לתכנן עתיד משפחתם. במשוואה לא פשוטה זו- קמה להורים עילת תביעה בשל "הולדה בעוולה"- זכות ההורים לתבוע על לידת ילד בעל מום. תביעה זו מתיישנת בתוך 7 שנים מהלידה [להרחבה על עילת התביעה "הולדה בעוולה" לחצ/י על הקישור].

מתי מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לאחר לידת ילד עם תסמונת גנטית ?

מאחר שבמערכת הרפואית לא נהוג לדווח על טעויות רפואיות שהתרחשו במהלך טיפול רפואי, לרבות טיפולים במהלך מעקב הריון של אישה הרה, המלצתנו היא לפנות לייעוץ משפטי עם עו"ד הבקי בדיני הרשלנות הרפואית בכל אותם מקרים בהם מתנוסס "דגל אדום" על נסיבות המקרה. להלן רשימת "דגלים אדומים"- שלל נסיבות המצדיקות לדעתנו ייעוץ עם עו"ד בדבר האפשרות להגיש תביעה לפיצוי כספי בשל רשלנות רפואית (הולדה בעוולה):

  • כל מקרה בו נולד ילד עם מומים מולדים ו/או תסמונת גנטית, על אף שנעשה מעקב הריון מלא הכולל סקירת מערכות ויתר בדיקות הסקר המקובלות. מניסיוננו נעיד כי לא אחת מתגלה כי היו במהלך ההיריון סימנים שונים בבדיקות השונות שנעשו אשר העידו על בעיה קיימת בעובר, אולם לא זכו למענה הולם וההזדמנות לגלות תחלואת העובר הוחמצה.
  • מקרה בו לא נעשתה בדיקת מי שפיר לאישה שהייתה בעת התעברותה בת 35 שנים ונולד לה ילד עם תסמונת דאון.
  • מקרה בו נולד ילד עם מום לבבי שלא אובחן או שלא זכה לבירור גנטי ונולד ילד עם תסמונת גנטית.
  • מקרה בו לא נעשה ייעוץ גנטי על אף קרבה משפחתי בין ההורים, לא כל שכן קיומו של קרוב משפחה עם תסמונת גנטית.
  • מקרה בו לא הוצע להורים לפנות להפסקת הריון על אף שאובחן כי הילד בעל מום מולד משמעותי. בעניין זה חשוב לציין כי קיימת נטייה של הרופאים שלא להציע האפשרות של הפסקת הריון במקרים של עובר בעל מום. הרבה פעמים המום שמתגלה במהלך ההריון,כשלעצמו אינו נוראי, אולם עלול, עפ"י המדווח בספרות המקצועית, להיות קשור עם מומים נוספים שאינם ניתנים לזיהוי במהלך ההיריון. בנסיבות אלו יש לפרוש בפני ההורים גם את האפשרות שקיימים בעובר מומים נוספים ה"באים ביחד" לפעמים עם המום שזוהה, כך שיכול להיות שהעובר סובל מתחלואה נוספת, אולי מסינדרום גנטי נרחב שאינם ניתנים לשלילה במהלך ההריון אלא רק לאחר הלידה. אי דיווח על כך להורים מהווה לעניות דעתנו פטרנליזם גס המהווה הפרה בוטה של זכויות המטופל , לרבות זכות בני הזוג לתכנן עתיד משפחתם.

*אין באמור ברשימה זו בכדי למצות שלל המקרים המצדיקים ייעוץ משפטי בשאלה של רשלנות רפואית בהריון.

טיפים קצרים לבחירת עורך דין לתביעת רשלנות רפואית

לקריאת הטיפים- לחצ/י כאן

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן