נסיבות האירוע: תלונות כרוניות, היעדר בדיקת CT ושחרור שגוי מאשפוז
המנוחה סבלה במשך שנים מכאבי בטן כרוניים לאחר אכילה – תסמינים שדרשו ביצוע בדיקת CT בטן אך זכו להתעלמות מצד רופאי קופת החולים. המצב החמיר כאשר פנתה לבית החולים עם סימנים לסבל כלל-מעי, אך שוחררה לביתה ברשלנות, כך שאיסכמיה מזנטרית כרונית אובחנה באיחור כאשר המעי כבר היה נמקי ולא ניתן היה עוד להציל את חייה.
טענות התביעה: איחור באבחון מחלת מעי (איסכמיה)
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי, כירורג בכיר המתגורר בארה"ב, אשר קבע כי מדובר בשרשרת מחדלים רפואיים חמורה ומצטברת של רשלנות רפואית באבחון:
קופת החולים: אי-ביצוע CT
רופאי הקופה התעלמו משנים של תלונות על כאבי בטן לאחר אוכל ונמנעו מלהפנות את המנוחה לבדיקת CT בטן פשוטה, שהייתה מאבחנת את הפרעת אספקת הדם למעי ומצילה את חייה.
בית החולים: שחרור ללא בירור
המנוחה אושפזה 4 ימים בשל הקאות ושלשולים, אך אובחנה בטעות כסובלת מדלקת מעי זיהומית. היא שוחררה לביתה ללא בדיקת CT, חרף בדיקות מעבדה וצילום בטן לא תקינים.
רופאת המשפחה: היצמדות למחדל
רופאת הקופה נצמדה בצורה עיוורת לאבחנה המוטעית של ביה"ח ולא הפנתה את המנוחה שוב למיון. כעבור יומיים הובהלה המנוחה למיון אך ה-CT הדגים כבר נמק נרחב במעי ואלח דם שגרמו למותה.
טענות ההגנה: הטיפול בקהילה ובאשפוז היה תקין
טיפול ללא דופי: קופת החולים ובית החולים הכחישו את אחריותם למקרה הטרגי. הנתבעות טענו כי המעקב הרפואי והטיפול שהוענק למנוחה, הן במרפאות הקהילה והן במהלך האשפוז במיון ובמחלקה, התנהלו כמקובל, ללא דופי, ובהתאם לפרקטיקה הרפואית הסבירה.
הפרכת ההגנה: הוכחת כשלים סדרתיים והיעדר ביצוע בדיקת CT מצילת חיים
טענות ההגנה הופרכו באמצעות חוות דעת כירורגית מטעם התביעה, בה הוכיח המומחה הרפואי כי רופאי הנתבעות כשלו פעם אחר פעם בקריאת תמונת המצב הרפואית:
- כשל סדרתי בקריאת המצב: המומחה הוכיח כי הרופאים כשלו שוב ושוב – מהאנמנזה השטחית בקופה, דרך השחרור מבית החולים עם צילום ובדיקות משובשות, ועד להיצמדות העיוורת לאבחנה השגויה על ידי רופאת המשפחה.
- ההחמצה הטיפולית: הודגש כי בדיקת CT בטן, בכל שלב של הדרך, הייתה מגלה את החסימה ומאפשרת התערבות כירורגית פשוטה שהייתה מצילה את חיי המנוחה.
תוצאת ההליך: 900,000 ש"ח בגין מוות מאיחור באבחון
לאחר שכשל הליך הפשרה בבית המשפט, פנו הצדדים לגישור, שהסתיים בהסכם לפיו לפיו שולם לעזבון ולבני המשפחה פיצוי בסך 900,000 ש"ח.
חישוב הפיצוי: אובדן תוחלת חיים, כאב וסבל ואובדן שירותי אם
הפיצוי חושב לפי הכללים המשפטיים במקרי מוות, ונגזר מגילה של המנוחה (53), היותה עקרת בית ואם לילד נכה. עיקר הסכום שולם עבור ראשי הנזק של קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל קשה, ואובדן שירותי אם ורעיה.
בהסכם פשרה
פטור ממס