נסיבות האירוע: איחור באבחון תסחיף קריש דם בחדר מיון
המטופלת, אישה צעירה, פנתה לחדר מיון באזור השרון כשהיא סובלת מכאב פתאומי בידה, מלווה בנימול, נפיחות ושינוי צבע באצבעות. למרות התסמינים המובהקים המעידים על חסימת זרימת דם (אירוע איסכמי), סטו רופאי המיון מהפרקטיקה הנדרשת וקבעו אבחנה תמוהה של "תסמונת רנו" נדירה. הצעירה שוחררה לביתה ללא טיפול, אולם בחלוף מספר ימים הובהלה לבית חולים אחר – שם אובחנה מיד החסימה האמבולית (תסחיף קריש דם). לצערה, בשל העיכוב הקריטי, זרימת הדם התחדשה רק לאחר שני ניתוחים כירורגיים שהותירו נזק.
טענות התביעה: רשלנות באבחון ואבחנה מבדלת שגויה במיון
מומחה להמטולוגיה וקרישת דם מטעם התביעה, פירט בחוות דעתו חריגות בוטות מסטנדרט הטיפול הסביר המהוות רשלנות רפואית באבחון:
אבחנה מבדלת שגויה
התעלמות מוחלטת מההסתברות הקלינית הגבוהה לתסחיף קריש דם, תוך היאחזות באבחנה חסרת סבירות.
מחדל הדמייתי והיעדר התייעצות
אי-ביצוע בדיקות הדמיה מתחייבות ופעולה ללא בירור מעמיק, מבלי לערב באופן יזום מומחה לכלי דם במצב חירום.
גרימת נזק מיותר
אבחון מיידי בחדר המיון היה מאפשר פירוק תרופתי של הקריש, וחוסך מהמטופלת התערבות כירורגית פולשנית והיוותרות כאב כרוני וצלקות.
טענות ההגנה: סבירות אבחון תסמונת רנו והכחשת הנזק
בית החולים בחר בתחילה להכחיש את רשלנותו, תוך התבססות על הטיעונים הבאים:
- סבירות האבחנה הקלינית: נטען כי בהתחשב בגילה הצעיר של התובעת ובהיעדר גורמי סיכון קלאסיים לאירועים אמבוליים, אבחון "תסמונת רנו" היה סביר.
- הכחשת הקשר לניתוח: נטען כי גם אילו האבחנה הייתה מדויקת מהרגע הראשון, החסימה הקשה הייתה מצריכה ממילא התערבות כירורגית.
הפרכת ההגנה: הוכחת רשלנות רפואית בשלילת תסחיף קריש דם
במענה לטענות אלו צורפה חוות דעת משלימה מאת המומחה להמטולוגיה מטעם התביעה, אשר ביססה באמצעות ספרות רפואית והנחיות מקצועיות את רשלנות בית החולים:
- הפרכת סבירות האבחנה: הוכח באמצעות ספרות רפואית-מקצועית כי הופעה פתאומית וחד-צדדית של נפיחות, כאב ושינוי צבע מחייבת בראש ובראשונה שלילת תסחיף קריש דם, ללא קשר לגיל המטופלת.
- הוכחת נזק: הוכח בהתבסס על מחקרים מדעיים שפורסמו כי אבחון מהיר בחדר המיון היה מאפשר המסת הקריש תרופתית ומונע את נזקי ההתערבות הניתוחית וכישלונה.
תוצאת ההליך: 280,000 ש"ח פיצוי על איחור באבחון תסחיף קריש דם
נוכח הראיות המוצקות להתרשלות ולקשר הסיבתי, הנתבעים נסוגו מעמדתם והצדדים הגיעו להסדר פשרה שבמסגרתו פיצה בית החולים את האישה בסכום פטור ממס של 280,000 ש"ח.
חישוב הפיצוי: צלקות וכאב כרוני עקב הניתוח וכישלונו
הפיצוי בתביעה נגזר ישירות מהפגיעה באיכות חייה של התובעת עקב ההתערבות הניתוחית המאוחרת שגרמה לצלקות וכאב כרוני ביד. החישוב שקלל את גילה הצעיר יחסית של התובעת אל מול נכותה (צלקות בולטות בידה המלוות בכאב כרוני ומגביל), לצד כאב וסבל, עוגמת נפש משמעותית ותקופת החלמה ארוכה.
בהסכם פשרה
פטור ממס