רשלנות רפואית באבחון סרטן המעי הגס

תביעה לפיצויים בשל רשלנות באבחון סרטן המעי הגס אצל אישה בשנות השישים לחייה. הגידול הוחמץ בבדיקת קולונוסקופיה ולא בוצע בירור על אף הופעת אנמיה חדשה ודם סמוי בבדיקת צואה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המייצגים התובעת, מסבירים על הרשלנות באבחון הגידול במעי הגס ועל הפיצוי הצפוי

בחודש אוגוסט 2017 עברה התובעת בדיקת קולונוסקופיה. בדוח הבדיקה נכתב כי נבדק המעי הגס לכל אורכו ונמצא תקין. כשנה לאחר מכן הופיעו אצל התובעת סימני אנמיה חדשה ממקור לא ברור. חודשיים לאחר מכן התקבלה תוצאה חיובית של בדיקת דם סמוי בצואה. אולם, על אף נוכחות דם סמוי בצואה בבדיקה, וכשברקע אנמיה חדשה ובלתי מוסברת, לא הופנתה התובעת לביצוע מיידי של בדיקת קולונוסקופיה, כמתחייב וכנדרש במצבים אלו.

חסר הדם של התובעת המשיך והתדרדר ובחודש יוני 2019 עברה התובעת בדיקת קולונוסקופיה בה אובחן גידול ממאיר גדול במעי הגס, באותו מקום שנרשם לגביו שנבדק ונמצא תקין, בבדיקת הקולונוסקופיה שעברה התובעת שנתיים קודם לכן.

בדיקת סיטי בטן בעת האבחנה הראתה גרורות בכבד והתובעת אובחנה בשלב 4 הסופני של המחלה.

לכתב התביעה צורפה כמתחייב על פי הוראות הדין חוות דעת של מומחה רפואי– פרופסור לגסטרואנטרולוגיה, אשר קבע כי במקרה זה ניתן וצריך היה לאבחן הגידול במעי הגס של התובעת כשהוא בשלב התחלתי, עם אפשרות ריפוי גבוהה. להלן עיקר קביעותיו של המומחה בחוות הדעת:

• אחוז הגילוי של גידולי מעי בבדיקת קולונוסקופיה עומד על כ-95%. גורמים מרכזיים המשפיעים על אחוז הגילוי הם מיומנות המבצע וטיב ההכנה. בעוד שביצוע הבדיקה על ידי רופא שאינו גסטרואנטרולוג משפיע לרעה על אחוז הגילוי, ביצוע הבדיקה על ידי מומחה גסטרואנטרולוג, בפרט רופא המתמחה בביצוע בדיקות קולונוסקופיה, מעלה משמעותית את אחוז הגילוי. בנוסף, ככל שההכנה לבדיקת הקולונוסקופיה טובה יותר, כך התמונה בבדיקה ברורה יותר והאפשרות לזהות ממצאים כמו פוליפים וגידולי מעי, גדולה יותר.
• אין במקרה זה סיבה סבירה לכך שהרופא שבדק את המעי לכל אורכו כולל האזור בו היה הגידול, החמיץ הממצא. הבדיקה בוצעה על ידי מומחה לגסטרואנטרולוגיה וההכנה הייתה מיטבית. קיימת סבירות מסוימת שאזור הגידול, שנכתב שנסרק והיה תקין, לא נסרק בפועל עקב זיהוי שגוי של האנטומיה. אי גילוי הגידול בנסיבות אלו מלמד בעקיפין על ביצוע בלתי סביר של הבדיקה.
• רופא המשפחה לא נהג לפי הפרקטיקה המתחייבת ולא היפנה את התובעת לבדיקת קולונוסקופיה (וגסטרוסקופיה) במטרה לברר אפשרות הימצאות תהליך מדמם במערכת העיכול. על אחת כמה וכמה נכון הדבר, לנוכח הירידה שנצפתה החל מחודש אוגוסט 2018 ברמת ההמוגלובין בדם של התובעת. הירידה ברמת ההמוגלובין, בנוכחות דם סמוי חיובי בצואה, מעלה הסיכון להימצאות גידול סרטני לכ-30%. ללא כל ספק בדיקה קולונוסקופית באוקטובר 2018 הייתה חושפת הימצאות הגידול הממאיר במעי הגס הימני.
• לנוכח הממדים של הגידול שנכרת בניתוח שעברה התובעת וקצב ההכפלה של גידולים אלו, אין כל ספק שהוא הוחמץ בבדיקה הקולונוסקופית שבוצעה שנתיים קודם לכן ושגילוי מוקדם שלו, אפילו ב-8 חודשים, היה מאפשר אבחנה בשלב בו אין גרורות וסיכויי הריפוי מהמחלה גבוהים.

עיקר הפיצוי במקרה זה יהיה עבור אובדן סיכויי ההחלמה של התובעת, אשר יכולה הייתה להירפא ממחלתה אולם אובחנה בשלב 4 סופני. במסגרת זו תפוצה התובעת בין היתר בגין אובדן הכנסות בשל הפסקת עבודתה נוכח המחלה המתקדמת, עזרת הזולת, טיפולים רפואיים מעבר לסל שירותי הבריאות וכן בגין כאב וסבל, צער ועוגמת נפש, הכרוכים במאבק עיקש וקשה מול המחלה, הכולל טיפולים כימיים וביולוגיים, הקרנות וניתוחים. כמו כן, תקבל התובעת פיצוי בגין הקיצור הצפוי בתוחלת חייה, בשל האבחנה המאוחרת של סרטן המעי הגס.