המפרצת לא זוהתה באקו לב - החולה איבד את אבי העורקים

טעויות באבחון מחלות ומצבים רפואיים מסכני חיים עלולות להסתיים עם נזק גוף בלתי הפיך ואפילו, חלילה, מוות. אי זיהוי ממצאים בבדיקות הדמיה, מהווה תת נושא בתחום הרחב של רשלנות רפואית באבחון. לפעמים טעות שכזו עולה ביוקר למטופל- כזה הוא המקרה בגינו הגשנו ב-3.4.19 תביעה לבית משפט השלום ברמלה בשם גבר בשנות הארבעים לחייו. בתביעה נטען כי בשל רשלנות לא אובחנה אצל המטופל מפרצת של אבי העורקים, גם לא לאחר שהממצא הודגם בבדיקת אקו לב שנעשתה למטופל. האיחור באבחנה חייב ביצוע ניתוח לכריתת אבי העורקים החולה של המטופל, והוא נותר עם שתל סינטטי- מצב הפוגע באיכות חייו ומקצר את תוחלת חייו של התובע.

מעוניינ/ת במידע נוסף על המקרה וכן על רשלנות באבחון ממצאים בבדיקות הדמיה ? המשכ/י לקרוא: 

מומחה בכיר לניתוחי לב-חזה קבע בחוות דעתו כי אי גילוי הממצא בבדיקת האקו לב שעבר החולה אינו מתקבל על הדעת

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית של רופא בכיר לניתוחי לב חזה. המומחה, לאחר שעיין בתיקו הרפואי של התובע וכן בבדיקות ההדמיה, קבע כי ניתן וצריך היה לאבחן המפרצת באבי העורקים בבדיקות שבוצעו. להלן קטע מקביעות המומחה בחוות הדעת:

"בבדיקה קיימת עדות חד משמעית, לקיום פסוידו אניוריזמה בדופן הקדמית של האאורטה בקוטר של כ-20 מ"מ, עם צוואר מחובר לנהור האאורטה בגודל של כ-7 מ"מ".

וכן בהמשך קבע המומחה:

"אין הדעת יכולה לסבול כי במוסד רפואי כה מרכזי במדינת ישראל, יוצאת תשובה מוסמכת שגויה ביסודה. רף החשד של מבצע הבדיקה היה צריך להיות גבוה, בשים לב לנתוני החולה שמגיע עם סימני זיהום, חודש לאחר ניתוח לב פתוח. אין כל הצדקה בבדיקת אקו לב TEE המבוצעת דרך הוושט, להחמיץ ממצא כה בולט".

בשל האיחור באבחון הממצא נאלצו הרופאים לכרות לתובע את אבי העורקים החולה והוא נאלץ לחיות עם אבי עורקים מלאכותי

עוד קבע המומחה לניתוחי לב בחוות דעתו כי בשל האיחור בגילוי, גדלה המפרצת וחייבה ביצוע ניתוח לכריתה מלאה של אבי העורקים החולה של התובע, כאשר אילו הייתה מאובחנת בזמן ניתן היה להסתפק בכריתה מקומית ותיקון באמצעות טלאי בלבד:

"האבחנה הנכונה התבצעה רק לאחר אשפוז חוזר, והניתוח מבוצע רק בתאריך 4.12.15. המנתח דיווח על אניוריזמה גדולה, עם צוואר שגדל ל-20 מ"מ, מה שהכתיב למנתח, בצדק, לבצע כריתה מלאה ולהחליף את האאורטה בצינור דקרון, במסגרת ניתוח הנושא בחובו סיכון של 20% תמותה, עם תוצאות טווח ארוך עגומות (אחוזי הישרדות אחרי 5 שנים של 62%) וירידה באיכות החיים".

גם אצלך לא זיהו ממצאים בבדיקות הדמיה ? יכול להיות שמגיע לך פיצוי - באם חווית אחד מאלו מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית:

מודגש כי מדובר ברשימה חלקית בלבד.

פיצוי כספי בשל רשלנות באבחון ממצאים בבדיקות הדמיה

גובה הפיצוי הכספי בתביעת רשלנות רפואית בשל רשלנות באבחון ממצאים בבדיקת הדמיה, מושפע – רובו ככולו- מהמשמעות של האיחור באבחון הממצא. לא איחור באבחון ממצא של דלקת ריאות בצילום חזה שבסופו של דבר החלימה על אף הגילוי המאוחר, כאיחור בגילוי גוש סרטני בבדיקת ממוגרפיה שגדל והתפשט עד שאובחן בפועל. לפיכך, חשיבות רבה נודעת לשאלה מה המשמעות של האיחור באבחון הממצא. מובן שככל שמדובר בחולה צעיר יותר, שמשמעות האיחור באבחון אצלו דרמטית יותר, כך גובה הפיצוי במקרה של תביעת רשלנות רפואית יהיה גדול יותר. באופן כללי, היקף הנזק שנגרם לצד גילו של הנפגע והגריעה בכושר תפקודו בשל הרשלנות, הם הגורמים המכתיבים את היקף הפיצוי.

רוצה לדעת איך מחשבים את הפיצוי הכספי בתביעת רשלנות רפואית? לחצ/י על קישור

הממצא בבדיקת הממוגרפיה לא דווח לחולה- האלמן קיבל פיצוי של 3,000,000 ש"ח >

לסיכום- טעויות באבחון ממצאים בבדיקות הדמיה אינן אירוע נדיר. הרשלנות באבחון יכולה להתבטא, בין היתר, בכך שהממצא כלל לא גולה כמו גם לא סווג כראוי ו/או בגלל כשל בדיווח לחולה או בביצוע המשך הבירור הנדרש. 

הפיצוי הכספי בשל רשלנות באבחון ממצא תלוי במשמעות של האיחור באבחון, כאשר גילו של הנפגע כמו גם היקף הנזק שנגרם לו הם הפקטורים המרכזיים בחישוב הפיצוי הכספי בתביעות אלו. 

למידע נוסף על רשלנות רפואית באבחון ממצאים בבדיקות הדמיה:

יצירת קשר

לפניה מהירה