רשלנות באבחון דלקת בדרכי השתן גרמה לפגיעה בכליות

תביעה לפיצויים כספיים בשל רשלנות באבחון דלקת בדרכי השתן שגרמה נזק חמור לכליותיו של ילד כבן 8 שנים. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר המייצגים הילד באמצעות הוריו, מסבירים בשורות הבאות מה הייתה הרשלנות באבחון הדלקת בדרכי השתן, מהם הנזקים שנגרמו לילד בשל כך ומהו הפיצוי הצפוי בתביעה

התובע, ילד כבן 8 שנים, אושפז בבית חולים בשל הקאות ושלשולים שיוחסו לדלקת של דרכי העיכול (גסטרואנטריטיס). במהלך 4 ימים סבל הילד מאצירת שתן (אי נקיטת שתן), עם אגירת נוזלים בגוף ועלייה במשקל. השתן המועט שכן נתן, תועד כשתן עכור (חשד לזיהום). על אף זאת, באיחור ניכר, נלקחה תרבית שתן, הותאם טיפול אנטיביוטי, והוכנס קטטר לניקוז שלפוחית השתן הענקית והגדושה בשתן עכור ומזוהם. כל זאת גרם לנזק בלתי הפיך לכליותיו של התובע עם אפשרות סבירה לסיבוכים נוספים בהמשך חייו.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי לאורולוגיה המתמחה באורולוגית ילדים. להלן עיקרי קביעותיו של המומחה בחוות דעתו המבססת אחריות בית החולים כלפי התובע בעילה של רשלנות רפואית:

• בילד חולה שאין איתו תקשורת טובה לקבלת אנמנזה והתובנות המתקבלות מהבדיקה הגופנית שלו אינן חד משמעיות, יש צורך בהעמקת הבירור כבר בשלב ראשוני.
• מרגע שהתברר שבדיקות הווירוסים בצואה שליליות ותרבית הצואה שלילית, היה צורך לשנות כיוון ולחפש הסבר אחר מגסטרואנטריטיס למצבו של התובע.
• החמרה בתפקוד הכלייתי ומיעוט במתן שתן למרות מתן נוזלים ועל אף שהתובע שותה, חייבה ביצוע אולטראסאונד כבר ביום השני לאשפוזו של התובע. בפועל, האולטראסאונד בוצע רק ביום השלישי וגם אז לא קיבל התייחסות מתאימה.
• ברגע שהוחלט על החדרת צנתר לאחר ביצוע האולטראסאונד, היה ראוי להזמין אורולוג לניסיון הכנסת צנתר או בערות או בסדציה. ניסיון של הצוות לבצע זאת- נכשל. כך עברה יותר מיממה במהלכה ממשיך להצטבר שתן עכור בשלפוחית השתן של התובע שאיננה מתרוקנת ומצב זה מגביר את הרפלוקס, מפחית את הניקוז של הכליה וגורם אף הוא לנזק זיהומי וצלקתי לכליה.
• ניתן למשש היטב שלפוחית בנפח 250 מ"ל מעל עצם החיק בבטן התחתונה. חוסר מישוש שלה מעיד על אי בדיקת התובע במהלך האשפוז.
• משך האיחור במתן אנטיביוטיקה לחיידק הסטפילוקוק ממנו סבל התובע היה 4 ימים. חובה היה לקחת תרבית שתן כבר ביום הראשון לאשפוזו של התובע ולדאוג לתשובה מהירה. כך שהפגיעה הכלייתית של התובע הינה תולדה של האיחור במתן האנטיביוטיקה, כמו גם של האיחור בהכנסת הקטטר לשלפוחית מוגדלת וגדושה בשתן עכור ומזוהם.

בשל האיחור באבחון הדלקת בדרכי השתן של התובע, וזאת עקב איחור ניכר באיתור הבעיה ושליחת תרבית שתן, התאחר הטיפול בזיהום בדרכי השתן של התובע ב-4 ימים. זיהום חריף כל כך ואבצסים כלייתיים מרובים השאירו בכליותיו של התובע צלקות, הרסו את הכליה הימנית כמעט באופן מוחלט ופגעו בתפקוד הכליה השמאלית.

המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו כי בעוד שהתפקוד הכלייתי הכולל של התובע לפני האשפוז היה תקין, מיפוי כליות עדכני מדגים נזק חמור לשתי כליותיו של התובע ויש סיכוי ניכר כי ברגע שיגדל בגיל ההתבגרות יחמירו תפקודי הכליות ובגיל צעיר יחסית יש סיכוי שיסבול מכישלון כלייתי.

מה שיקבע את גובה הפיצוי לו יהיה זכאי התובע הקטין, הוא היקף הפגיעה הרפואית לצד העובדה שמדובר בקטין, שעדיין רב הנסתר על הגלוי מבחינת עתידו התעסוקתי, חברתי, בין אישי וכיו"ב.

בנסיבות של תובע קטין נצמד בית המשפט בהערכת הנזק לחזקות ולנתונים סטטיסטיים, בשל העובדה שמדובר בילד שעתידו לוט בערפל. כך למשל אחת החזקות היא שבסיס השכר לחישוב הפיצוי בתביעה שכזו הוא השכר הממוצע במשק. לדוגמה, במקרה זה נגרמה לתובע פגיעה כלייתית המוערכת ב-60% נכות צמיתה. בשל כך, בחישוב ראש הנזק של אובדן השכר הצפוי להיות בעתיד בשל הפגיעה הרשלנית בכליות, יחושב הפסד חודשי של 60% מגובה השכר הממוצע במשק, מגיל 21 ועד גיל פרישה (לאחר היוונים מתאימים, ובהנחה שהנכות תוכר במלואה כנכות תפקודית).

מלבד זאת יהיה זכאי התובע לפיצוי בגין יתר נזקיו הממוניים והלא ממוניים, לרבות בגין כאב וסבל, צער ועוגמת נפש. מדובר בנזק המוערך במיליוני שקלים.

להרחבה על אופן חישוב הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית של קטינים לחצ/י כאן