רשלנות בגילוי סרטן בשד הובילה למחלה מפושטת

תביעה לפיצויים בשל רשלנות בגילוי גוש סרטני בשד שהתפשט בגוף המטופלת. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המייצגים התובעת, מסבירים מה הייתה הרשלנות באבחון הגוש הסרטני בשד של התובעת, מהם הנזקים שנגרמו לתובעת בשל האיחור באבחנה ובגין מה צפויה התובעת לקבל פיצויים

התובעת אובחנה עם סרטן שד מפושט בשלב מתקדם (3C), על אף שהייתה תחת מעקב בשל עבר קודם (ניתוח לכריתת ציסטה מהשד). לאחר הגילוי הסתבר כי ניתן וצריך היה לאבחן הגידול בשלב ראשוני (שלב 1), כשנתיים קודם לפחות.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של רופא מומחה לרדיולוגיה אבחנתית, אשר קבע כי האיחור באבחון הגוש הסרטני בשד של התובעת היה בשל רשלנות של רופאי מכון ההדמיה:

 "מדובר במקרה מצער של רשלנות רפואית בו נעשתה אבחנה באיחור של סרטן השד על אף ממצאים בבדיקות הדמיה שדרשו המשך בירור ומעקב ובשל ביצוע של מספר בדיקות אולטראסאונד רשלניות שלא בהתאם להנחיות המקובלות".

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופ' בכיר לאונקולוגיה אשר קבע כי הגילוי המאוחר מנע אפשרות לאבחן הסרטן כשהוא בשלב ראשוני:

"במידה ורופאיה של התובעת היו נוהגים לפי הפרקטיקה המקובלת ומבצעים בדיקת אולטראסאונד לפי הסטנדרטים המתבקשים, ישנה סבירות גבוהה מאוד שכבר אז היו מזהים את הממצא הסרטני בשד ימין. במצב זה היו להערכתי רופאיה של הגב' ABC מבצעים אבחנה של סרטן שד שלב I ולא סרטן שלב IIIC כפי שקרה בפועל".

כתוצאה מן האיחור באבחנה, סיכוייה של התובעת לשרוד המחלה צנחו משמעותית. המומחה לאונקולוגיה הסביר בחוות הדעת שתוחלת החיים הממוצעת במטופלת עם סרטן שד בשלב 3 עם פיזור נרחב לבלוטות הלימפה, כפי מצבה של התובעת בשל האיחור הרשלני באבחנה, הינה בסדר גודל של 40% ל-10 שנים. לעומת זאת, במידה שהסרטן היה מאובחן במועד, סיכויי הריפוי של התובעת היו מגיעים לרמה של מעל ל-85% ל-10 שנים.

כתוצאה מהאיחור בגילוי הסרטן, נאלצה התובעת לעבור טיפולים קשים ורחבים, אשר הותירו אותה עם נכות וקשיי תפקוד. אבחנה של המחלה בשלב התחלתי הייתה מחייבת כריתת הגוש בשד בלבד, ללא צורך בכריתת שד מלאה וללא צורך בכריתה נרחבת של בלוטות לימפה בבית השחי, והקרנות לשד, ללא צורך בהקרנות נרחבות לבית החזה ולבית השחי.

לאחר שבית המשפט יקבע שהאיחור בגילוי מחלתה של התובעת נבע מרשלנות, יעבור הוא לבחון מהו היקף הפיצוי לו זכאית התובעת. מאחר שהתביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי, מוערכת היא בסכום העולה על 2,500,000 ש"ח, ללא גבול עליון.

התובעת תהיה זכאית לקבל פיצוי בגין הנזקים שהם תוצאה של האיחור בגילוי הסרטן. בתוך אלו:

פיצויים בשל אובדן כושר ההשתכרות של התובעת. בשל הגילוי המאוחר נותרה התובעת עם נכות מגבילה ביד, פגיעה נפשית קשה וכן עייפות וחולשה. כל אלו גרמו לכך שהתובעת, אישה בת 52, נאלצה להפסיק לעבוד בשל המחלה הקשה.

בנוסף, זכאית התובעת לפיצויים בשל ההוצאות הרפואיות שהיו כרוכות עם גילוי המחלה בשלב מתקדם.

התובעת זכאית גם לפיצויים בשל העזרה בבית לה היא נזקקת עקב מצבה הרפואי והנפשי.

התובעת תהיה זכאית גם לפיצויים בשל נזקים לא ממוניים, בשל הכאב והסבל הכרוכים בטיפולים הרחבים שעברה והנכות עימה נותרה, כמו גם בשל אובדן סיכויי ההחלמה והקיצור בתוחלת חייה.

הפיצויים שתקבל התובעת פטורים מכל מס.