רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על הזכות לפיצוי בשל רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי – מתי ייקבע כי מדובר ברשלנות רפואית באירוע מוחי, מהם המקרים הקלאסיים של רשלנות באבחנה של שבץ מוחי, עד מתי ניתן לתבוע בשל כך פיצוי ומהו היקף הפיצוי בתביעות אלו – הכל בשורות הבאות

אירוע מוחי  (Cerebro Vascular Accident) / STROKE או שבץ מוחי, הינו מצב חירום רפואי המחייב זיהוי וטיפול מהירים, על מנת להימנע מנזקים חמורים, נכות מגבילה וחלילה מוות. אירוע מוחי עשוי להיות על רקע איסכמי – בשל חסימה של אספקת דם לאזור חיוני במוח או על רקע המורגי – דימום. הסוג השכיח הינו שבץ מוחי איסכמי (מעל 80% מהמקרים).

בדומה להתקף לב, כך גם באירוע מוחי איסכמי, נפגעת אספקת הדם לאזור חיוני בגוף- למוח. ההפרעה באספקת הדם, על פי רוב בשל חסימה של עורק המוביל דם עשיר בחמצן לרקמות המוח, עשויה לגרום לנזקים לאזור המוזן על ידי אותו עורק חסום. קיימים כיום שלל טיפולים תרופתיים והתערבותיים המיועדים להסיר החסימה במקרים של שבץ מוחי איסכמי, לחדש זרימת הדם לאזור המוחי החסום ולמנוע נזקים בלתי הפיכים ומקרי פטירה.

תנאי הכרחי להצלחת הטיפול במקרים אלו הוא זיהוי מהיר של האירוע והענקת טיפול מיידי.

על מנת שבית המשפט יקבע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית באבחון שבץ מוחי, יש להוכיח כי בשל רמת מיומנות ו/או מידת זהירות בלתי סבירות, חל איחור באבחנה ובתחילת הטיפול באירוע.

בשלב הבא, לאחר שהוכח כי חל איחור רשלני באבחון האירוע המוחי, יש להוכיח כי אילולא האיחור באבחון האירוע המוחי, נזקיו של המטופל היו נמנעים או קטנים יותר, למצער. זהו יסוד הקשר הסיבתי.

הראייה המרכזית להוכחת הרשלנות במקרים אלו היא חוות דעת של מומחה רפואי הקובע כי חל במקרה הנדון איחור בלתי סביר באבחון השבץ המוחי, שאילולא האיחור נזקיו של התובע היו נמנעים או שהיו קטנים יותר. מלבד זאת, הנחיות של איגודים מקצועיים, כמו גם קווים מנחים ופרסום בספרי לימוד ומחקרים, אלו ועוד ראיות אחרות, יסייעו לתובע להוכיח עילת תביעתו במקרים אלו.

עורכי הדין המייצגים נפגעי רשלנות רפואית מכירים את דרכי ההוכחה ונטל הראייה המוטל על התובע פיצויים בשל רשלנות באבחון אירוע מוחי, ונמצאים בקשרי עבודה עם מומחים רפואיים המסייעים להם בכתיבת חוות דעת לצורך ביסוס התביעה.

הרשלנות במקרים של אירוע מוחי יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומגוונות. להלן קטגוריות שכיחות של מקרים העשויים להוות רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי:

בקבוצת מקרים אלו הרשלנות הרפואית מתרחשת עוד לפני שהמטופל חווה אירוע מוחי. הכשל במקרים אלו מתבטא בהתעלמות ו/או אי זיהוי של גורמי סיכון שהיו למטופל להופעת אירוע מוחי, ומניעת איזונם כגון: יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, פרפור לבבי ועוד. בדרך כלל, רופא המשפחה בקופת החולים הוא האחראי לזהות אצל המטופל גורמי סיכון לאירוע מוחי ולהעניק טיפול לצורך ניטרולם. [לקריאה על רשלנות רפואית של רופא משפחה לחצ/י כאן].

רשלנות של רופא מטפל בטיפול במקרה של אדם בעל גורמי סיכון מוכרים לפתח אירוע מוחי, יכולה להיחשב לרשלנות רפואית באבחון וליצור עילת תביעה כנגד הרופא המטפל ומעסיקיו, באם המטופל עובר בסופו של דבר אירוע מוחי.

בקבוצת מקרים אלו, עקב רשלנות רפואית מתאחר האבחון (וממילא הטיפול) בחולה שעבר אירוע של שבץ מוחי. ישנם סימנים קלאסיים למצב של שבץ מוחי אשר אמורים להיות ידועים לרופאים ראשוניים (רופא משפחה, רופאי חדר מיון/מוקד ומגישי עזרה ראשונה). בתוך אלו הופעת חולשה/שיתוק של פלג גוף אחד, קשיי דיבור, סחרחורת הגורמת לחוסר יציבות ועוד. איחור בזיהוי סימנים עשוי למנוע סיכויי החולה להתרפא מהאירוע ולהיוותר ללא נזקים שיוריים מגבילים.

בקבוצת מקרים אלו, המערך הרפואי עצמו מעלה חשד לקיומו של שבץ מוחי אצל החולה אך עקב כשלים מנהלתיים ו/או חוסר תיאום בין הגורמים המטפלים השונים, לא מקבל החולה טיפול למצבו בזמן והוא נותר עקב כך עם נזקים חמורים שניתן היה למנוע אותם. מדובר למעשה ברשלנות שאינה מצריכה ידע רפואי, שכן "הכתובת היתה על הקיר", אולם כשלים אדמיניסטרטיביים מנעו הענקת טיפול בזמן. במצבים אלו עיקר נטל ההוכחה של התובע הוא להראות שאילולא האיחור בטיפול באירוע, נזקיו היו נמנעים.

כאמור, לגורם הזמן חשיבות מכרעת בהצלחת הטיפול בשבץ מוחי. לכן, כל זמן שקיימת עדות לאירוע מוחי איסכמי אצל המטופל, יש לפעול מיידית להסרת החסימה ולחידוש זרימת הדם למוח (על ידי תרופות ו/או התערבות פולשנית).

הפרת החובה להעניק טיפול מיידי למטופל הלוקה בשבץ מוחי תהווה על פי רוב רשלנות רפואית.

הפיצויים ברשלנות רפואית, לרבות במקרים של איחור באבחון שבץ מוחי, מושפעים מהיקף הנזק שנגרם למטופל בשל הרשלנות, ונתוני המטופל- גילו, עיסוקו, כישוריו ומגבלותיו בשל האירוע.

מאחר שאירוע מוחי כרוך בדרך כלל עם נזקים תפקודיים חמורים, שיתוק וריתוק לכיסא גלגלים, כמו גם הפרעות דיבור, חשיבה ושליטה בסוגרים – פגיעות הגורעות משמעותית מיכולת התפקוד של הניזוק – תביעות אלו כרוכות בדרך כלל בפיצויים גבוהים, סדר גודל של מיליוני שקלים, תלוי כאמור בהיקף הנזק ונתוני הנפגע (לא נפגע קשיש כנפגע צעיר, לא נפגע קל ומתפקד כנפגע שהפך סיעודי ותלוי בזולת כל תפקודיו).

שבץ מוחי (איסכמי) מהווה מצב חירום רפואי המחייב זיהוי וטיפול מיידיים.

רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי תיקבע בכל אותם מקרים בהם בשל רמת מיומנות ו/או מידת זהירות בלתי סבירות, לא הוענק למטופל הלוקה באירוע מוחי טיפול בזמן. במידה שבשל כך נגרם למטופל נזק בלתי הפיך (או חלילה מוות), ניתן לתבוע בשל כך פיצויים בעילה של רשלנות רפואית.

מקרים של אי הענקת טיפול מניעתי לאירוע מוחי ו/או אי זיהוי סימני אירוע מוחי ו/או שיהוי בהענקת טיפול מיידי לחולה שאובחן עם אירוע מוחי, עשויים להיחשב לרשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי.

הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית באירוע מוחי תלויים בהיקף הנזקים שנגרמו למטופל ובנתוניו האישיים. מאחר שבדרך כלל במקרים אלו מדובר בנזקים חמורים ומגבילים, הפיצויים בתביעות אלו גבוהים ומגיעים כדי מיליוני שקלים.