נסיבות האירוע: אי-אבחון סרטן למרות ממצאי PAP חשודים
המנוחה, בת 40 במותה, הייתה רעיה ואם לילדה בת 5. היא טופלה אצל רופאי נשים בבעיות גינקולוגיות שונות, ובהן טיפולי פוריות.
במסגרת זו עברה שני משטחי PAP בהפרש של ארבעה חודשים. שניהם הצביעו על ממצאים חריגים, ולפי התביעה חייבו העמקת בירור באמצעות קוניזציה (ביופסיה רחבה). כשהבירור בוצע לבסוף, כבר היה מאוחר: המנוחה אובחנה עם סרטן צוואר רחם מתקדם וסופני.
המקרה קשה במיוחד, משום שסרטן צוואר הרחם הוא מהסרטנים הבודדים שאפשר לאתר בשלב טרום סרטני ולעצור לפני שהתפתח.
טענות התביעה: אי-העמקת בירור וויתור על קוניזציה
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה בתחום האונקו-גינקולוגיה, שקבע כי מדובר ברשלנות רפואית חמורה. עיקרי קביעותיו:
ממצא חשוד שחזר פעמיים
בשני משטחי PAP נמצאו תאים חריגים, ולדברי המומחה אישה בת 36 עם ממצאים כאלה חייבת לעבור בירור יסודי.
הבירור לא הועמק
הקולפוסקופיה והביופסיה שנעשו הראו דלקת בלבד ולא תאמו את ה-PAP. לדברי המומחה היה צריך לבצע קוניזציה ולא להסתפק ב-PAP חוזר.
הזדמנות שהוחמצה
ביופסיית חרוט הייתה עשויה, בסיכוי גבוה ביותר, לאתר את מקור התאים הלא תקינים ולאפשר טיפול בזמן.
טענות קופת החולים: האבחון המוקדם לא היה משנה
קופת החולים נקטה שני קווי הגנה:
- לא ניתן היה לאבחן את הממצא קודם: לטענת קופת החולים, לא היה צורך לבצע בירור נוסף בין שתי הבדיקות, על אף היעדר ההתאמה.
- אבחון מוקדם לא היה משנה את התוצאה: לטענתה, גם אילו אובחנה המחלה מוקדם יותר, התוצאה הסופית הייתה זהה.
הפרכת ההגנה: קוניזציה בזמן הייתה מצילה את חיי המנוחה
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר הציגו חוות דעת משלימה של המומחה לאונקו-גינקולוגיה, שהתמודדה עם שתי טענות ההגנה:
- אי-ההתאמה חייבה העמקת בירור: המומחה הציג ראיות מדעיות לכך שאי-ההתאמה בין ממצאי ה-PAP לממצאי הביופסיה חייבה העמקת הבירור וביצוע קוניזציה.
- האבחון המוקדם היה מציל את חייה: הוצגו ראיות שלפיהן, לאור המאפיינים הביולוגיים הספציפיים של הגידול, אילולא האיחור באבחנה חייה של המנוחה היו ניצלים.
תוצאת ההליך: 2,400,000 ש"ח בגין אי-אבחון סרטן
בית המשפט הפנה את הצדדים לגישור, ובמסגרתו הוצע לפצות את יורשי המנוחה, האלמן והבת, ב-2,400,000 ש"ח, נוסף על תשלומי ביטוח לאומי של כ-300,000 ש"ח. הצדדים קיבלו את ההצעה, וההליך הסתיים בהסכם פשרה.
חישוב הפיצוי: פטירת אם ורעיה וקיצור תוחלת חיים
המנוחה הותירה אחריה בעל וילדה בת 5. משאובחנה המחלה, כבר לא ניתן היה לרפא אותה. אילולא הרשלנות באבחון, אפשר היה לאבחן אותה בשלב טרום סרטני ולרפא אותה לחלוטין.
כמקובל בתביעות רשלנות רפואית, גובה הפיצוי נקבע לפי נתוני המקרה:
- גילה של המנוחה
- שכרה ערב האירוע
- מצבה המשפחתי
- הכאב והסבל
- שנות החיים שקוצרו
מכלול הנתונים הללו הוביל לפיצוי שגובש בהסכם הפשרה.
בהסכם פשרה
פטור ממס
