נסיבות האירוע: אי-אבחון אבן בדרכי השתן וזיהום ספטי קשה
התובעת סבלה מדלקות שתן חוזרות בגינן טופלה באנטיביוטיקה, מבלי שנעשה בירור הדמייתי. עם החמרת התסמינים, פנתה למוקד רפואה דחופה אך שוחררה ללא בירור מקיף. למחרת, מצבה של התובעת הידרדר עקב זיהום בדם (אורוספסיס) שמקורו באבן חוסמת בדרכי השתן (בשופכן), והיא פונתה כשהיא מורדמת ומונשמת לאשפוז בטיפול נמרץ.
טענות התביעה: היעדר בירור הדמייתי, התעלמות מתסמינים ושחרור רשלני
התביעה נתמכה בחוות דעת של מומחה לאורולוגיה, שהצביע על הכשלים הבאים באבחון:
היעדר בירור מתחייב
הצוות הרפואי כשל בכך שלא הפנה את התובעת לבדיקת אולטרסאונד או CT חרף הופעתן של דלקות חוזרות והימצאות חיידק בתרבית שתן.
התעלמות מהנחיות קליניות
הטיפול האנטיביוטי ניתן מבלי לשלול הימצאות פגם מבני או אבן חוסמת, פעולה המנוגדת לפרקטיקה הרפואית המקובלת.
אי זיהוי נורות אזהרה במוקד
שחרור התובעת ממוקד החירום ללא בירור מקיף, בעת שהציגה תלונות מחשידות (כאבי גב וחום), אפשר את ההידרדרות במצבה למחרת.
טענות ההגנה: היעדר הצדקה להדמיה והתפתחות מהירה ופתאומית
מנגד, הנתבעים טענו למספר נסיבות השוללת אחריותם למקרה:
- היעדר הצדקה להדמיה: נטען כי למרות הימצאות חיידק בתרבית ודלקות שתן חוזרות, מדובר בתלונה שכיחה שאינה מצריכה בירור הדמייתי.
- תסמינים כלליים: תלונות המטופלת במוקד החירום התאימו למחלה ויראלית חולפת ולא העלו חשד קונקרטי לאבן חוסמת או לזיהום אורולוגי.
- התפתחות פתאומית: ההידרדרות לזיהום כלל-מערכתי (ספסיס) הייתה מהירה ובלתי צפויה, ללא חלון זמן ריאלי להתערבות.
הפרכת ההגנה: ביסוס חובת הדמיה והוכחת קשר סיבתי ישיר
- הסתמכות על ספרות רפואית: ספרות החובה באורולוגיה (קמפבל) מורה כי דלקות שתן חוזרות מחייבות בירור הדמייתי לשלילת מום או גורם חוסם, ולכן היעדר הבירור נחשב כרשלנות באבחון.
- קשר סיבתי ישיר: בוסס קשר ישיר בין הכשל באבחון (בקופת החולים ובמוקד החירום) לבין ההידרדרות שחלה במצבה של התובעת.
תוצאת ההליך: 170,000 ש"ח פיצוי עקב רשלנות באבחון אבן בדרכי השתן
לאחר הצגת הראיות וחוות הדעת, נוהל משא ומתן בין הצדדים בהמלצת בית המשפט. בסופו של ההליך גובש הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, במסגרתו תפוצה התובעת בסכום של 170,000 ש"ח.
חישוב הפיצוי: כאב וסבל, עוגמת נפש וטראומה נפשית
אף שהתובעת התאוששה פיזית מהזיהום, הפיצוי בתיק ניתן בעיקר בגין השלכות האירוע על מצבה הנפשי. הפיצוי נפסק בראש הנזק של כאב וסבל, תוך התחשבות בחוות דעת של מומחית לפסיכיאטריה, אשר קבעה כי התובעת סובלת מטראומה נפשית.
בהסכם פשרה
פטור ממס